Skip to content

"המלך ליר" בהבימה: החמצה טראגית

כגודל הציפיה, כך גודל האכזבה: הבמה יפה, המוזיקה נפלאה וליא קניג נותנת את הנשמה, אבל ההצגה, שאמורה להיות טרגדיה מטלטלת, היא מסורבלת, מנותקת ומאכזבת
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

★★★★★

הטרגדיה הפוליטית של שקספיר נכתבה לפני כ-400 שנים, אבל נראה שדבר לא השתנה מאז ועד היום: תאוות השלטון, התשוקה לכוח, והרדיפה האובססיבית אחר הכסף, מביאות לשחיתות. השחיתות מביאה למלחמות ולחורבן. וזה עוד לפני שדיברנו על ניצול מיני. שקספיר מציב מראה נוקבת מול החברה ומול הקלות הבלתי נסבלת של הרוע האנושי, הניצול, הציניות, האכזריות. כל קשר למציאות שלנו הוא כמובן מקרי בלבד.

אנרגיה ראויה להערכה. ליא קניג. צילום: יח"צ/ז'ראר אלון

"המלך ליר" של הבימה היא הצגה גדולה ויומרנית. הבמה יפה והמוזיקה נפלאה. אבל מה עם ההצגה? עם הסיפור? ההצגה, שביים גדי רול, ארוכה ומעייפת, והסיפור מוגש בצורה מסורבלת. לא כי אין סיפור טוב. יש כאן סיפור מדהים. זו, אולי, הטרגדיה החזקה והמורכבת ביותר של שקספיר. אך כגודל הציפיות, כך גודל האכזבה. למרות האקשן, היצרים והתככים, המתח הדרמטי לא נשמר וההצגה נותרת מרוחקת ומנותקת.

בחלק הראשון השחקנים בעיקר צועקים. לא מדברים. רק בחלק השני הם מתחילים לדבר ולהתנהג כמו בני אדם. ואז יש כמה רגעים אמיתיים ונוגעים ללב.  ליה קניג בתפקיד המלך ליר נותנת את הנשמה על הבמה. אי אפשר שלא להעריך את האנרגיה של השחקנית, שנושקת לגיל 90.

למה הם צועקים? יבגניה דודינה ויגאל שדה. צילום: יח"צ/ז'ראר אלון

הליהוק של קניג לתפקיד – מפתיע ואינו מפתיע. מפתיע כי היא אשה ולא מפתיע כי גלנדה ג'קסון עשתה זאת לפניה, ואין משמעות מיוחדת אם המלך ליר הוא גבר או אישה. קניג אינה מנסה להסתיר שהיא אישה, וטוב שכך. בין השחקנים שמצליחים לעורר עניין – גם נורמן עיסא, יבגניה דודינה, רינת מטטוב ואיצ'ו אביטל. אבל כל זה לא מספיק כדי להחזיק הצגה של שלוש שעות.

"המלך ליר" אמורה להיות טרגדיה אנושית סוחפת ומטלטלת. אבל ההצגה של הבימה היא, לכל היותר, החמצה מפוארת או טראגית.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן