תכתבי: ג'נטריפיקציה

תִּכְתְּבִי: גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה.

תִּכְתְּבִי עַמִּידָר. דִּירָה. חֲמִשִּׁים מֶטֶר מְרֻבָּע.

תִּכְתְּבִי יַלְדָּה.

כְּלוֹמַר, שֶׁיָּלַדְתְּ וְשֶׁהָיִיתְ יַלְדָּה.

שֶׁיֵּדְעוּ – יֵשׁ גִּיל שֶׁל שְׁגָגוֹת וְיֵשׁ גִּיל שֶׁל זְדוֹנוֹת.

תִּכְתְּבִי גִּזְעָנוּת.

תַּסְבִּירִי, גָּדַלְתִּי עַל זֶה.

זֶה בְּתוֹךְ תָּאֵי הַחֲלֻקָּה הַגֶּרְמָנִיִּים שֶׁלִּי.

אֲנִי יוֹדַעַת לְהַפְרִיד בֵּין דָּמִים,

אֲנִי יוֹדַעַת לְהַגִּיד מָה יוֹתֵר קָשֶׁה וּמָה יוֹתֵר נוֹזְלִי וְאֵיפֹה נָכוֹן לִשְׁפֹּךְ כֶּסֶף.

אֲבַל כְּבָר לֹא אוֹכֶלֶת עַל הַדָּם.

רַק מְחַכָּה לַבֶּכִי.

עַל מָה שֶׁאָכַלְתִּי.

וְעַל מָה שֶׁשָּׁתִיתִי.

וְעַל מָה שֶׁבֵּרַכְתִּי לְבַטָּלָה.

לִפְעָמִים זֶה פָּשׁוּט שְׁסָעִים שְׁסָעִים, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ רַק חוֹל וְגַרְגְּרִים עָפִים אֶל הַפֶּה וּמָלוּחַ אֲבַל לֹא כְּמוֹ יָם. כֵּן כְּמוֹ דְּמָעוֹת. וְכִי צוֹרֵב מֵעָשָׁן וְכִי אֵין מָה שֶׁמַּחְזִיק. וּבְכָל זֹאת מְעַט מַיִם בַּמִּדְבָּר הַזֶּה. לֹא שֶׁזּוֹ שְׁמָמָה, וְלֹא שֶׁאֵין אֲנָשִׁים. הַ כֹּ ל  ה וֹ מֶ ה. בֶּכִי אָרֹךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהָעַיִן וְהוֹלֵךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים וְחוֹצֶה אֶת הַלֵּב לְרָחְבּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים וְגַם בָּאֲלַכְסוֹן. מַחְשָׁבוֹת זוֹחֲלוֹת מֵהָרֹאשׁ אֶל הַבִּרְכַּיִם. הַ כֹּ ל  ר וֹ עֵ ד. נִּתַּז אֶל הָאָרֶץ וְהוֹלֵךְ וְחוֹזֵר וּמַקִּיף וְנִבְלָע בְּדֶלֶת וְדָבֵק בַּבַּיִת, וּמְסַמֵּן חֲסָרִים חֲסָרִים עַל הַקִּירוֹת.

אַתְּ לֹא מִכָּאן.

אַתְּ לֹא תִּהְיִי.

אֵין לַךְ מָקוֹם בְּתוֹךְ הַמְּגֹרָשׁ.

אַתְּ מֻתֶּרֶת לַחָלָל.

אַתְּ נִשֵּׂאת בָּאֵימָה.

אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת עוֹד.

הַדְּבָרִים שֶׁיֶּשְׁנָם הֵם כְּמוֹ

כְּמוֹ שֶׁתִּכְתְּבִי: מְדִינָה.

כְּמוֹ שֶׁתַּגִידִי, דִּמְיַנְתִּי.

הָיִיתִי חֲלוֹם.

*

רוני בחרה את השיר, וביקשתי ממנה להוסיף כמה מילים:

ירוחם לא באה לי בשירים עד שנסעתי ממנה לזמן קצר לברלין. גם פה אני איזה גל שמיני לג'טריפיקציה, מילה אכזרית, לא ברורה, משונה, שלא עוזבת אותי עד שאני מפרקת אותה בידיים לכל החלקים והסיפורים שהיא מסתירה מתחת למסווה האקדמי. איך אומרות ג'נטריפיקציה בעברית?

החיים בירוחם הפכו לי את הראש, אולי הייתי צריכה קצת להרפות ממנה כדי להצליח להגיד את זה ברור. להגיד ברור שהעולם הפוך ושכדי לקרוא אותו ולכתוב עליו צריך כנראה קצת להיאבד. לכתוב שאני מצטערת ושהכאב של כל מה שהיא לא עוזב, וגם האהבה, גם היא לא עוזבת. ושהכל הכל געגוע.

המשוררת רוני צורף מלמדת, כותבת שירה וחוקרת. עוסקת במגדר, אמנות ומחשבה יהודית