תערוכת "עשור לפרס ע"ש חיים שיף לאמנות פיגורטיבית-ריאליסטית" במוזיאון תל אביב לאמנות

אחת התערוכות היפות ביותר, נפתחה השבוע במוזיאון תל אביב. תצוגה מרשימה של טובי האמניות/ים בישראל העוסקות/ים באמנות פיגורטיבית ריאליסטית, שלכולן/ם יש אמירה אישית וחברתית שאי אפשר להתעלם ממנה. לכל יצירה יש שם שנתן לה בעליה וגם למילה יש משמעות ביצירה הויזואלית. למבקר מובטחת חווית התעלות. לא להחמיץ!

Print Friendly

"כאשר הומצא הצילום, לפני כמעט  200 שנה, היו שסברו כי 'מהיום – הציור מת!', כלומר: אין טעם לצייר עוד בסגנון ריאליסטי ומדויק, שהרי המצלמה תמיד תעשה זאת טוב יותר, מהר יותר וזול יותר. מאוחר יותר טענו אחרים כי אמנות אמיתית חייבת להשתייך לאוונגרד, להיפרד מהמסורת הפיגורטיבית לטובת ציור מופשט, אקספרסיוניזם מופשט, אמנות מושגית וכדומה. אבל בניגוד לתחזיות, האמנות הריאליסטית ־ הפיגורטיבית עדיין פורחת, בישראל ובעולם, לצד כל הסגנונות האחרים". כך מסביר ד"ר דורון לוריא אוצר התערוכה "עשור לפרס שיף" המוצגת במוזיאון תל אביב. הפרס ניתן ע"י דובי שיף, בנו של אספן האמנות הידוע דוד שיף ז"ל , לאמנות ריאליסטית פיגורטיבית עכשווית וישראלית.

מציגים: אמנון דוד ער 2008 / מיה זר 2009 / ערן רשף 2010 / אורית אקטע הילדסהיים 2011 / אלדר פרבר, סיגל צברי 2012 / דוד ניפו 2013 / ליאוניד בלקלב 2014 / עפר רותם 2015 / פאטמה שנאן 2016 / מתן בן כנען 2017

התערוכה כוללת 120 ציורים של 11 האמנים זוכי הפרס בעשור האחרון. הפרס מבקש לייצג עבודות של אמנים מהקשת הרחבה של האוכלוסיה בישראל: נשים וגברים, אנשי ההתיישבות העובדת ועירוניים, ילידי הארץ ומהגרים, אמנית דרוזית, אמן דתי ואמנית ערבייה.

את הכניסה לתערוכה מעטרים דיוקנים עצמיים שבחר ד"ר לוריא להציג ומאפיינים כל אמן ואת מה שמייצג אותו. כל אמן קיבל קיר שבו הוא מציג את יצירתו הזוכה וכן את יצירותיו הטובות והמעניינות ביותר. הצופה מוזמן לתת משמעות משלו למה שהוא רואה ובעיקר להתרשם מהשם שניתן ליצירה שיש לו משמעות פואטית בפני עצמה. האמן הפיגורטיבי ריאליסטי, יוצר מציאות משלו לסצינה ריאליסטית. הוא מביים סצינה, או מביא את נקודת מבטו ואמירתו למציאות שהוא רואה, שאיננה בהכרח קיימת במציאות. האמנים כולם בעלי יכולת ציור ריאליסטי פנומנלית ולעיתים איננו יודעים אם היצירה המוצגת היא ציור או צילום ולכל ציור אמירה אישית וחברתית.

אמנון דוד ער  (נ. 1973 בהרצליה, ישראל) חי ויוצר כיום בברלין. למד שנה אחת בלבד ב"בצלאל" אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים. למד רישום וציור אצל אוסוואלד אדלר ואצל אברהם ביקוב. היה הראשון לזכות בפרס שיף לשנת 2008, אשר כלל תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב בשנת 2009. תערוכות-יחיד נוספות: 2004: מוזיאון רמת-גן לאמנות ישראלית. 2005: גלריה ברנאר, תל אביב. 2009: בית האמנים, ירושלים. 2017-2018: שלוש תערוכות-יחיד בברלין. כמו-כן השתתף בתערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם.

אמנון דוד ער. ישו החי: מחווה לכזהו האדם של פרימו לוי. ישו חי, נימול שאינו סובל. בחר בגירסה משלו כתרומה לציורי הצלוב.

מיה זר (נ. 1962 בתל-אביב, ישראל) חיה ויוצרת בתל אביב. למדה במכון אבני לאמנות ועיצוב, תל אביב. את ניסיונה האמנותי רכשה מחוץ למסגרות אקדמיות כשחיה וציירה בפריז ובאמסטרדם בסוף שנות השמונים. זוכת פרס חיים שיף לשנת 2009, אשר כלל תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 2010. תערוכות-יחיד נוספות: 2004: גלריה גולקונדה, תל-אביב. 2017-2018: גלריה רוטשילד, תל-אביב. כמו-כן השתתפה בתערוכות קבוצתיות בישראל, כולל תערוכת דיוקנאות עצמיים במוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 2001.

מיה זר ,לילי, 2008

ערן רשף (נ. 1964 בתל-אביב, ישראל) חי ויוצר בתל אביב. למד ב-Parsons, The New School for Design, ניו יורק, בוגר תואר ראשון ושני מברוקלין קולג’, ניו יורק שם למד עם לנרט אנדרסון. זכה בפרס ג’וליאן האלגרטן, מוזיאון האקדמיה הלאומית לעיצוב, ניו יורק ב-1996. זוכה פרס חיים שיף לשנת 2010 אשר כלל תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב בשנת 2011. תערוכות-יחיד נוספות: 1999, 2003: תערוכות בגלריה גולקונדה, תל-אביב. כמו-כן השתתף בתערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם (בניו-יורק ובקונטיקט).

ערן רשף, סרקופג 2017-2016

ערן רשף 2004

אורית אקטע הילדסהיים (נ. 1970 באילת, ישראל) חיה ויוצרת בתל אביב. למדה ציור אצל האמן מאיר נטיף. זוכת פרס חיים שיף לאמנות פיגורטיבית ריאליסטית לשנת 2011, אשר כלל תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 2012. תערוכות-יחיד נוספות: 2004: הגלריה העירונית, רחובות. 2006: בית האמנים, תל אביב. 2011: הגלריה העירונית יד לבנים, רעננה. 2015: גלריה זימאק, תל-אביב. כמו-כן השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות בישראל.

אורית אקטע פילדסהיים, דיוקן עצמי עם מלבוש תימני מסורתי בחינה שלפני החתונה. המשקל הכבד של המלבוש מייצר תחושת סגר וחנק

אלדר פרבר (נ. 1970, תל אביב, ישראל) חי ויוצר בברלין ובתל אביב. צייר נופים ריאליסטי. למד אמנות באקדמיה לציור בניו יורק ובוגר הסדנא לציור ורישום של ישראל הרשברג, ירושלים. זוכה פרס חיים שיף לשנת 2012, אשר כלל תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 2013. מתמחה בתיאורי נוף אינטימיים (בעיר בתל-אביב ובברלין), המתאפיינים בקשת עשירה במיוחד של גוונים ירוקים למיניהם. תערוכות-יחיד נוספות: 2000: גלריה נלי אמן, תל-אביב. 2005, 2010, 2018: שלוש תערוכות בגלריה אלון שגב, תל-אביב. 2011: בית האמנים, ירושלים. כמו-כן השתתף בתערוכות קבוצתיות בניו-יורק, בברלין ובארץ.

אלדר פרבר - אור אחד, 2018

סיגל צברי (נ. 1966 בחיפה, ישראל) חיה ויוצרת בראשון לציון. למדה במכון אבני לאמנות ועיצוב, תל אביב בהנחייתו של ישראל הרשברג. מלמדת בתוכנית ללימודי המשך בסדנא לציור ורישום, ירושלים. עבודותיה הוצגו בין השאר במוזיאון ישראל, ירושלים, בבית האמנים בירושלים, במוזיאון תל אביב לאמנות ובגלריות שונות. זוכת פרס חיים שיף לשנת 2012 אשר כלל תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 2013. תערוכות-יחיד נוספות: 2001, 2003: גלריה גולקונדה, תל-אביב. 2012: גלריה רוטשילד, תל-אביב. 2016: סדנת ההדפס, ירושלים. כמו-כן השתתפה בתערוכות קבוצתיות בארץ ובניו-יורק.

סיגל צברי, בין השמשות, החוצה ופנימה, 2017

סיגל צברי חבויה 2010

דוד ניפו  (נ. 1964, ריו דה ז'נרו, ברזיל. הועלה לישראל ב-1969) חי ויוצר בניר עקיבא אשר בנגב (ולמען הדיוק – ב"עוטף עזה"). בוגר הסדנא לציור ורישום של ישראל הרשברג, ירושלים. מייסד "התחנה", סטודיו לציור ורישום פיגורטיבי, תל- אביב, יחד עם ארם גרשוני. מלמד ב"בצלאל" – אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים. זוכה פרס חיים שיף לשנת 2013 אשר כלל תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 2014. תערוכות-יחיד נוספות: 2001, 2004, 2009, 2010: גלריה גולקונדה, תל-אביב. 2009: מוזיאון אשדוד לאמנות. כמו-כן השתתף בתערוכות קבוצתיות בלונדון, בניו-יורק ובישראל.

דוד ניפו, דיוקן עצמי בתור דייג, 2015

דוד ניפו - זהירות הגורילה

ליאוניד בלקלב (נ. 1956, במולדובה, אז ברית-המועצות) חי ויוצר בירושלים. למד בצעירותו בביה"ס לאמנות בקייב ולאחר מכן במכון לאמנות באודסה. עלה לארץ בשנת 1990. זוכה פרס חיים שיף לשנת 2014, אשר כלל תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 2015. תערוכות-יחיד נוספות: 1978: בית המדענים, קייב. 1988: המרכז היהודי, מוסקבה. 1989: בית האמנים, קישנייב. 1991: גלריה גורדון, תל אביב. 1997: מוזיאון הרצליה. 2002: המשכן לאמנות, עין חרוד. 2010: גלריה אנגל, תל-אביב. 2014: גלריה זימאק, תל-אביב.

ליאוניד בלקלב 1996

עפר רותם (נ. 1953, טבריה, ישראל) חי ויוצר בתל אביב, לאחר שנים רבות שבהן עבד והתגורר בארה”ב. בעל תואר ראשון מבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים. זוכה פרס חיים שיף לשנת 2015, אשר כלל תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 2016. תערוכות-יחיד נוספות: 1986: גלריה "מינקס", סן פראנסיסקו. 1988: "גלריה מהדורה מוגבלת", לוס אנג'לס. 1990: גלריה "אליגטור", סן פראנסיסקו. 2014: בית האמנים, תל-אביב. כמו-כן השתתף בתערוכות קבוצתיות בארץ ובארצות-הברית.

עופר רותם, גילה והבריכה, 2014, גרפיט

פאטמה שנאן  (נ. 1986 בכפר הדרוזי ג'וליס, ישראל) חיה ויוצרת בג'וליס, בניו-יורק ותל אביב. בעלת תואר ראשון באמנות מהמכללה האקדמית לחינוך אורנים, ולמדה בסטודיו של האמן אלי שמיר. זוכת פרס קרן התרבות אמריקה-ישראל ע”ש שרת בשנת 2010, בפרס עידוד היצירה לשנת 2014, משרד התרבות והספורט, והשתתפה בתכנית הרזידנסי "ארטפורט" בשנת 2016. זוכת פרס חיים שיף לשנת 2016, אשר כלל תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 2017. תערוכות-יחיד נוספות: 2011: בגלריה לאמנות עכשווית במרכז ההנצחה, קריית טבעון. 2014: גלריה זימאק, תל אביב. 2015: הגלריה לאמנות, אום אל פאחם. 2019: גלריה דיטריך-שלכטרים, ברלין. כמו-כן השתתפה בתערוכות קבוצתיות בארץ (ביניהן בביאנלה הים–תיכונית השנייה בסכנין) ובעולם (ניו-יורק, טורונטו, פאריז, ברלין וסינגפור).

פאטמה שנאן, רזאן ועדן 2, 2012

מתן בן כנען (נ. 1980, רמת ישי, ישראל). מתן חי בחיפה ויוצר ברמת ישי שבעמק יזרעאל. בעל תואר ראשון מהמכללה האקדמית לחינוך אורנים ותואר שני מאוניברסיטת חיפה. השתתף בסמינר אצל הצייר אלי שמיר בכפר יהושע. בשנת 2015 הפך לאמן הישראלי הראשון שזכה אי-פעם בפרס הראשון בתחרות השנתית הנחשבת של "הגלריה הלאומית לדיוקנאות" ((National Portrait Gallery בלונדון. בן כנען נבחר מבין 2,700 אמנים אשר הגישו מועמדותם, והציור אשר הוביל לזכייתו מבוסס על סיפורה התנכ"י של בת יפתח, המוצג גם בתערוכה זו. זוכה פרס חיים שיף לשנת 2017, אשר כלל תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 2018. תערוכות-יחיד נוספות: 2008: מכללת "גורן" בעמק יזרעאל. כמו-כן השתתף בתערוכות קבוצתיות רבות.

מתן בן כנען 2018

 אוצר: ד"ר דורון לוריא

מוזיאון תל אביב לאמנות, אולם סם ואילה זקס, הבניין הראשי

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה אמנות, תערוכות חדשות, תרבות, עם התגים , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.