הבנין המקורי של המוזיאון, נבנה עבור תערוכת אקספו 70 שהתקיימה בעיר ב-1970 והיווה מוזיאון זמני לאמנות בזמן התערוכה הבינלאומית. ב-1977 הוחלט להפוך אותו למוזיאון קבע והוא הפך למוזיאון הרביעי בחשיבותו, לאמנות ביפן. במהלך השנים, המוזיאון רכש אלפי פריטי אמנות של אמנים מובילים ביפן ומרחבי העולם. ב-2004 המוזיאון נהרס ובמקומו נבנה המוזיאון החדש שתוכנן ע"י הארכיטקט סיזר פלי. פלי הוא ארכיטקט ארגנטינאי עטור פרסי יוקרה על עבודות ברחבי העולם. היגר לארה"ב ב-1952 משם פועל עד היום. עבודותיו מאופיינות בסגנון הזרם הפוסט מודרניסטי.

העיצוב החיצוני של המוזיאון עשוי מצינורות ברזל ומסמל תנועת קני סוף ברוח, כעין פסל אייקוני, הבולט בסקיי ליין של אוסקה. הקונספט המפתיע של התכנון מכיל מבואת כניסה בקומת הקרקע מתחת לחיפוי הצינורות ואילו כל קומות המוזיאון נמצאות מתחת לקרקע. הכניסה, האודיטוריום, החנות והמסעדה שוכנים מתחת למבואה, אולמות התצוגה נמצאים בשתי הקומות מתחת לאדמה. המוזיאון כולו עשוי מזכוכית ומתכת מצופה טיטניום כאשר במרכזו מעין חלל גבוה פתוח עד לתקרת הזכוכית כדי להכניס אור טבעי לחללים הציבוריים וגם מייצר משחקי אור וצל מרהיבים. המוזיאון מציג תערוכות מתחלפות חשובות, כך יצא לי לבקר בתערוכה הידועה של בולטנסקי שהוצגה במוזיאון ישראל בשנה החולפת. אוסף המוזיאון המרשים מזכה את המבקר בהזדמנות נדירה לחזות במיטב היצירות של האמנים היפנים העכשוויים לצד אמנים ידועים בינלאומיים.

לאתר האינטרנט של המוזיאון לחצו כאן