בג"ץ אישר סופית כניסת פלסטינים לטקס הזיכרון האלטרנטיבי

בית המשפט לא חסך מביקורת קשה ודחה אחד לאחד את טעוני נתניהו להצדקת סירוב כניסת פלסטינים להשתתפות בטקס הייחודי. "עניינה של העתירה דנן אינו אך במשטר הכניסה לישראל והכללים החלים על הביקורת השיפוטית עליו, אלא בשאלה שלה היבטים מובהקים של הגנה על חופש הביטוי", פסקו השופטים

Print Friendly

טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני, שייערך זו השנה ה-14 ברציפות ביום רביעי, ה-7 במאי 2019 בשעה 21:00 בפארק גני יהושע בתל-אביב. יצא לפועל בהשתתפותם של 100 פלסטינים תושבי הגדה המערבית. כך פסק היום (שני) בית הדין הגבוה לצדק אליו עתרו תנועת לוחמים למען השלום ופורום משפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, באמצעות פרקליטיהם, עורכי הדין גבי לסקי ויובל יועז,  כנגד ראש הממשלה ושר הביטחון, בנימין נתניהו ומשרד הביטחון.

צילום מדף הפייסבוק

צילום מדף הפייסבוק

בטקס המאורגן על ידי העותרים, יישאו דברים ישראלים ופלסטינים, בני משפחות שכולות ופעילים במסגרות שונות לקידום דיאלוג, פיוס ואי-אלימות.  הנימוק שנתן מתניהו לאיסור כניסת הפלסטינים לטקס היה: סגר שמוטל על השטחים מערב יום הזיכרון ועד צאת יום העצמאות. בשנה שעברה (2018), החליט שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן, שלא לאפשר לפלסטינים המוזמנים לטקס להיכנס לתחומי מדינת ישראל, מן הטעם של פגיעה ברגשות הציבור בישראל ובמשפחות שכולות "אשר יראו בקיום הטקס כהתנהלות פוגענית וכזילות בכבוד הנופלים במערכות ישראל". העותרות התנגדו לאיסור הכניסה וטעמיו ועתרו לעליון. "כנגד החלטה זו הוגשה עתירה כמעט זהה לזו שבפנינו. בתשובת המדינה שם נטען, בין היתר, כי בטקס המשותף אמורים להשתתף פלסטינים על רקע קרבת משפחה למחבלים שנהרגו כתוצאה מפעילויות טרור נגד מדינת ישראל. בהמשך, התברר כי הטענה לא נכונה והמדינה חזרה בה מהדברים", נכתב בפסק הדין. וכך, באפריל 2018, פסק בית המשפט כי על שר הביטחון לאפשר מתן היתרי כניסה ייעודיים לישראל ל-90 פלסטינים לצורך השתתפות בטקס המשותף, בכפוף לבדיקה פרטנית להיעדר מניעה ביטחונית או אחרת.
בית המשפט לא חסך את ביקורתו מנתניהו שפעל למניעת השתתפות הפלסטינים בטקס הזיכרון.
"יש להצר על כך, שלמרות התקדים שנקבע בעתירה הקודמת, אנו נדרשים שוב, במעין "שידור חוזר", לאותה הסוגיה", כתבו שופטי העליון, יצחק עמית, דפנה ברק ארז וענת ברון והוסיפו "אף הופתענו ללמוד מתוך תגובת המשיבים (המדינה – שר הביטחון א.מ), כי למרות פסק הדין בעתירה הקודמת, המשתתפים בטקס המשותף לא נכללו בתוך הרשימה הארוכה של "האוכלוסיות שהוחלט להחריג מן הסגר" ביום הזיכרון וביום העצמאות.
"החלטנו לעשות את הצו על תנאי למוחלט ולהורות לשר הביטחון לאפשר מתן היתרי כניסה ייעודיים לישראל לצורך השתתפות בטקס המשותף ל-100 פלסטינים". השופטים סייגו בהחלטתם את השיקול הביטחוני וכתבו  כי "מובן כי ככל שקיימת מניעה ביטחונית לכניסתו של מי מהפלסטינים ברשימה שהועברה אל הרשויות, הרי שרשאי שר הביטחון לפעול על פי סמכותו ולמנוע את כניסתו.

 בית המשפט: הטענה כי הסירוב נובע עקב הלוחמה בעזה – שקרית

לגבי טענת המדינה כי החלטתו של נתניהו כשר הביטחון נובעת מקיומו של הסגר ועל רקע ההתדרדרות הביטחונית שהחלה בסוף השבוע האחרון. כתבו השופטים כי החלטת שר הביטחון, ניתנה עוד לפני שהתחיל סבב הלחימה שהתנהל עד לפני שעות ספורות בין ישראל לבין ארגוני הטרור השולטים ברצועת עזה. "ברי אפוא כי ההחלטה לא ניתנה על רקע שיקולים ביטחוניים אלא על רקע שיקולים אחרים, שנעלמו מעיננו. אף לא למותר לציין כי גם בעיצומו של סבב הלחימה לא הוטל סגר כללי על איו"ש".
לטענת המדינה כי על רקע המצב הביטחוני הוחלט להדק את הסגר על השטחים ולצמצם למינימום ההכרחי את האישורים למתן אישורי כניסה חריגים, כתבו השופטים כי מתשובת שר הביטחון ומשרדו לפרט "ברחל בתך הקטנה", עד כמה צומצמה רשימת החריגים הארוכה שאישר משרד הביטחון לפלסטינים שבקשו להיכנס למדינה למרות ההסגר, אישר משרד הביטחון כניסת  אלפי פלסטינים שעובדים בהתנחלויות ומפעלים באיו"ש, עובדי מוסדות סיעוד ועובדי משק בבתי חולים בישראל, ועוד רבים אחרים." אנו מתקשים לקבל את הטענה כי הסגר מונע מלכלול ברשימה זו עוד כמאה פלסטינים המבקשים להשתתף בטקס המשותף. כאמור, הדברים מתחדדים במיוחד על רקע פסק הדין בעתירה הקודמת, ואשר משמש כנקודת מוצא וכנקודת הסיום לפסק דיננו זה", פסקו השופטים בביקורת גלויה.

הרגישות שמפגין שר הביטחון לרגשות ציבור המתנגדים לטקס מתעלמת לחלוטין מרגשות הצד הנגדי

בית המשפט ציין כי איננו מתעלם מהרגישות הציבורית הנלווית לעתירה, "אך הטקס אינו מתריס, אינו פרובוקציה ומי שמתנער ממנו מוזמן שלא להגיע ולא ליטול בו חלק". כתבו שלושת השופטים.

"מצאנו כי משיקול הדעת שהפעיל שר הביטחון נפקד לחלוטין מקומם של השיקולים הנוגעים לרגשותיהן של המשפחות השכולות המבקשות לקיים את הטקס במתכונת המתוכננת המשותפת לישראלים ולפלסטינים. עוד נפקד משיקוליו של שר הביטחון מקומן של רגשות אותו החלק בציבור הישראלי התומך בקיומו של הטקס ומזדהה עם תכניו ועם מטרותיו", המשיכו השופטים בביקורתם.

השופטים ציינו גם כי נתניהו ששם מול עיניו את פגיעה ברגשות משפחות שכולות המתנגדות לטקס, מתעלם מרגשות המשפחות שחפצות בטקס.
"עמדתו זו של שר הביטחון שמה את כל כובד המשקל על רגשותיהם של המשפחות השכולות ושל הציבור אשר הטקס המשותף יש בו כדי לפגוע ברגשותיהם, תוך התעלמות מוחלטת מן הפגיעה ברגשות המשפחות השכולות והציבור המבקשים לקיימו במתכונת שבו התקיים לאורך השנים עד כה", נתב בפסק הדין.
" משתתפי הטקס ומארגניו אינם כופים על איש להשתתף בו וכל רצונם הוא לכבד את זכר יקיריהם בדרכם ועל פי השקפת עולמם, כמי שמאמינים ש"על שני הצדדים מוטלת החובה לפעול לסיום מעגל הדמים והשכול, לקחת אחריות לגורלם ולפתור את הסכסוך בדרכי שלום בכדי למנוע קורבנות נוספים".  "נקל להיווכח כי מדובר בהשקפת עולם פייסנית ובלתי מתריסה, גם אם שנויה במחלוקת, ובנסיבות אלו כולן דומה כי ראוי היה להביא גם את רגשותיהם של הדוגלים בה בחשבון לצורך קיום הטקס המשותף במתכונת המתוכננת", נכתב בפסק הדין.

ההחלטה שהתקבלה היא בעלת השלכה על עצם העברת המסר בתחום השייך לליבת ההגנה על חופש הביטוי

"עניינה של העתירה דנן אינו אך במשטר הכניסה לישראל והכללים החלים על הביקורת השיפוטית עליו, אלא בשאלה שלה היבטים מובהקים של הגנה על חופש הביטוי, שאמות המידה החלות עליה אמורות להיות קפדניות במיוחד.  וציינה כי "ההחלטה שהתקבלה היא בעלת השלכה על עצם העברת המסר בתחום השייך לליבת ההגנה על חופש הביטוי – נושאים השנויים במחלוקת בזירה הציבורית. על כן, שומה היה על המשיבים להביא בחשבון גם עניין זה, אלא שתגובתם לא כללה כל התייחסות לכך. כשופטים, תפקידנו הוא להבטיח כי חופש הביטוי בחברה הישראלית, בעיקר בנושאים השנויים במחלוקת, יישמר מכל משמר", הדגישה השופטת ברק ארז בתוך ציון הסכמתה לפסק הדין.

הטקס האלטרנטיבי נערך לראשונה לפני כ-13 שנים בהשתתפות 200 איש, וב-2017, השתתפו בו כבר למעלה מ-4,000 ישראלים ופלסטינים. המשתתפים והמארגנים מאמינים כי על שני הצדדים מוטלת החובה לפעול לסיום מעגל הדמים והשכול, ולפתור את הסכסוך בדרכי שלום בכדי למנוע קרבנות נוספים. בשנה שעברה השתתפו כ-7,000 איש בטקס, והשנה המארגנים צופים כי יהיו אף יותר. " עוד יומיים נתכנס כולנו, ישראלים ופלסטינים, כולם חלק מהסכסוך המדמם, שבימים אלה שוב גובה קורבנות. ניפגש ונקיים את טקס יום הזיכרון במשותף, כדי להזכיר לעצמנו ולמנהיגים שלנו, שהסכסוך אינו גזרת גורל, אלא מעשה ידי אדם, וניתן לבחור גם בדרך אחרת, ולהביא לסיומו", כתבו המארגנים בדף הפייסבוק של טקס הזיכרון.

Print Friendly

על אודות אליק מאור

ראש דסק חדשות - עיתונאי בעל וותק מעל 35 שנה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, בטחוני, דמוקרטיה, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי, משפט, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.