אירוויזיון 2019 הפינאלה, הפיאסקו, הפוליטיקה…

הזכייה להולנד, הדמעות לקובי מרימי והפוליטיקה למדונה, אלו השיאים בשלב הגמר של תחרות האירוויזיון לשנת 2019 שהתקיימה אמש במרכז הירידים בתל אביב.

Print Friendly

ישראל אימפריה ותל אביב מעל הכל, אין ספק שמגיע יותר משאפו אדיר לאיגוד השידור הישראלי כאן, לאחיו הגדול האיגוד האירופאי ולאלפי האנשים שעמלו במשך השנה האחרונה להרים הפקה שכזו שעומדת לא רק במבחן הבלתי אובייקטיבי אלא לבטח צוברת תשואות ברחבי העולם. שלב הגמר באירוויזיון 2019, צפה מהכורסא – יובל אראל. תמונות – אורית פניני באדיבות כאן איגוד השידור הישראלי.

דונקן לורנס, הזוכה. באדיבות EBU איגוד השידור האירופאי

דונקן לורנס, הזוכה. באדיבות EBU איגוד השידור האירופאי

בבחינת תוצאות התחרות לאחר שקלול הנקודות של חבר השופטים מהמדינות המשתתפות יחד עם הצבעת הגולשים התוצאה הובילה להכתרתו של דונקן לורנס ההולנדי כזוכה עם השיר Arcade.

קובי מרימי. צילום אורית פניני באדיבות כאן איגוד השידור הישראלי

קובי מרימי. צילום אורית פניני באדיבות כאן איגוד השידור הישראלי

קובי מרימי, הנציג הישראלי הגיע רק למקום ה- 23 מתוך 26 אבל מילא את קהל הישראלי בגאווה שתספיק לפחות עד תחרות הכוכב הבא…

מדונה. צילום אורית פניני באדיבות כאן איגוד השידור הישראלי

מדונה. צילום אורית פניני באדיבות כאן איגוד השידור הישראלי

אבל הפלטה של האירוע היה האירוח של הזמרת מדונה, עם כל הכבוד ויש כבוד לאסתר שכבר הופיעה כאן בפארק הירקון לא פעם אחת, אחרי כל הרעש שנוצר מסביב הגעתה לארץ קיבלנו בסופו של דבר ביצוע אומלל לשירה הידוע Like A Prayer כשהיא מזייפת לא פעם במהלך השירה וגורמת להרבה אוזניים להזדקף או להתקפל לאחור בבעתה. ואחר כך היא הוסיפה לשפוך שמן רותח על הגאווה הלאומית של מדינת ישראל בשיר החדש שבו ביקשה להעביר מעין סיפור של ברירה – או אפוקליפסה עולמית של אש עשן ומוות או שלום כלל עולמי והכרה בפלשתין וכלל מדינות ערב, במילות השיר היא דנה בהכרה ולמידה מהעבר לעבר העתיד, ללמוד מטעויות ולהבין שבמצב הנוכחי לא כולם יזכו להגיע לעתיד (כלומר, מוות…) קטע שמעורר אי נוחות מרובה באיגוד השידור האירופאי שאוסר על גלישה לתחומים פוליטיים במסגרת התחרות, מסתבר שהכל פוליטי!!!

Print Friendly

על אודות יובל אראל

הייתי שם - כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם - בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון (למעט מקהלת הצבא האדום). כיום אני מתעסק בצילום תמונות סטילס וקטעי ווידיאו בהופעות, מופעים, במיוחד בסצנת האינדי בגוש דן, במועדונים – בארבי, לבונטין 7, סאבליים, תאטרון תמונע, אוזן בר ואחרים. לעתים אני גם כותב, מנסה לתת ביקורת נכונה, תמציתית וראויה למופעים שאני מבקר בהם. כתבות נוספות מתפרסמות בבלוג של יובל אראל - http://yuvalerel.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה מוזיקה, תרבות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.