אחרי ההצלחה האדירה ב- 2018 אז הגיעו לאירוע למעלה מ-4,000 משתתפים, התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל יוצאת בפעם השנייה עם פסטיבל אדריכלות ישראלית 2019.

פסטיבל אדריכלות ישראלית הינו אירוע האדריכלות היחיד בישראל שבו מובילי השיח וקובעי הטון הם חברי קהילת האדריכלים ומתכנני ערים בישראל. זהו האירוע הגדול בישראל בתחום ובו אדריכלים, מתכנני ערים, מנהלים מרשויות התכנון, מעצבי פנים ואורחים נוספים נפגשים כדי ללמוד, לנקוט עמדה, להחליף רעיונות ולהשפיע על עתיד מדינת ישראל.
בפסטיבל האדריכלות הישראלית FIA2019 ביוזמת התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל בשיתוף איגודי התכנון והעיצוב תארח את האדריכל הגרמני סטפן בניש ((Stefan Behnisch מומחה עולמי לאדריכלות בת קיימא, החתום בין השאר על ה- King Abdullah Financial District, בריאד שבערב הסעודית; ואת האדריכלית הניו יורקית סוזאנה רודריגז (Susana Rodriguez) זוכת פרס Architectural Record, Women in Architecture Design Leader Award"" שמתכננת מוסדות תרבות ומבני חינוך ברחבי העולם ביניהם בית ספר יסודי בזמביה אפריקה, שזיכה אותה בפרסים נחשבים. עוד אורחת בוועידה הינה האדריכלית מליקה אלטיניסיק (Melike Altinisik) בעלת משרד האדריכלים המוביל MAA שזכה בפרסים יוקרתיים בניהם Europe 40 under 40, FEIDAD Design Award 07’ על מגדל הטלוויזיה באיסטנבול ומוזיאון המדע והרובוטיקה בסאול וכן נשיא איגוד האדריכלות הרוסי האדריכל ירוסלב אוסוב (Yaroslav Usov ).

FIA2019 במעמד זאב ביילסקי, ראש מטה הדיור הלאומי, תעלה על סדר היום את תמונת מצב הערים בישראל וכן את האמצעים לצמצם את הפערים בין פריפריה ומרכז דרך תכנון אדריכלות המחר. לדברי אדריכל דביר דייטש, יו"ר FIA "העיר היא עדיין הפתרון – אבל גורמי התכנון המסורתיים לא עובדים בוואקום. בישראל של היום לאדריכלות יש תפקיד חדש והיא חייבת להשתנות – לא להתעלם ולא להתכופף אל מול גורמים שאולי זרים לה, אלא ללמוד ולהוביל את כלל הכוחות המשפיעים על העירוניות החדשה”.
ב- FIA2019 יתארחו מעל ל -75 דוברים, בשני אולמות מקבילים שיכללו דיונים, הרצאות וראיונות מרתקים בתחומי התכנון, האדריכלות ועיצוב הפנים כגון: מנהיגות תכנונית, ערים בתנופה- חיפוש אחר זהות עירונית, עירוב שימושים- פרויקטים משני מציאות, כל ראשי הפקולטות לאדריכלות על במה אחת לשיחה על הדור הבא של האדריכלים, פינוי-בינוי בקנה מידה בין-עירוני, אמנות רחוב , עיצוב חללי עבודה, חינוך מחדש- אדריכלות מוסדות חינוך, אדריכלות רוסית עכשווית, 100 שנה לבאוהאוס, עיצוב רב-תחומי בישראל, ואדריכלות נוף. ההתאחדות שמה לה למטרה לקדם דיאלוג תכנוני וחוט מקשר בין גורמי הממשלה, השלטון המקומי לקהילת האדריכלים והמתכננים בארץ.

לצד הכנסים המקצועיים תתקיים בשטח הפסטיבל תערוכת הספקים הגדולה מסוגה בישראל בתחומי האדריכלות והעיצוב. עשרות חברות המובילות בתחומן יציגו את החידושים והעיצובים האחרונים. בין החברות המציגות: לבידי לביא, MODY, אלומיניום קונסטרקשן, א. אדירן הנדסה, מקור הפורמייקה, שיכון ובינוי נדל"ן.

במסגרת הפסטיבל יוענקו פרסי 'אות האדריכלות הישראלית' בקטגוריות: מבנה מגורים בניה רוויה, מבנה מגורים בניה פרטית, מבנה ציבור, מבנה חינוך, תכנון ועיצוב עירוני, אדריכלות המחר ופרס מפעל חיים על מצוינות תכנונית. עוד נוספו השנה לראשונה, שתי קטגוריות נוספות המזכות בפרס אות האדריכלות הישראלית והן: מבנה מסחרי (משרדים/תעסוקה/מלונאות) וקטגוריית עיצוב פנים.  לדברי אדריכל איתי בן חיים, יו"ר 'אות האדריכלות הישראלית': " פרסי התאחדות האדריכלים מהווים הזדמנות להעלות את המצוינות בתחומי התכנון השונים ולהביא להכרה מקצועית וציבורית בפועלם של אדריכלים ומעצבים ראויים". למעלה מ-150 עבודות הוגשו לוועדות השיפוט השונות והזוכים בכל קטגוריה יוכרזו בטקס אות האדריכלות כחלק מפסטיבל אדריכלות ישראלית ב- 4/6 בשעה 17:00.

פרס על מפעל חיים למצוינות תכנונית, יוענק מתוך כוונה להציג את תרומת האדריכלות בבניין הארץ ובעיצוב התרבות הישראלית, ונבחר במנגנון זהה לשיפוט בפרס ישראל. חבר השופטים: פרופ' דן איתן, פרופ' שמאי אסיף, ד"ר הדס שדר.

ואלו הזוכים:

אדריכלית פרופ' ניצה סמוק – נימוקי וועדת השיפוט

אות מפעל חיים של התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל מוענק לאדריכלית פרופ' ניצה סמוק על תרומתה הייחודית לשימור ולשיח המשמר בישראל. בין השנים 1990–2002 כיהנה ניצה סמוק כראש מחלקת השימור בעיריית תל אביב יפו, מחלקה אותה הקימה עוד לפני שהשימור הפך להיות שגור בשיח הציבורי. כראש המחלקה היתה סמוק, כמעט לבדה, חלוצה של עידן חדש, הקושר בין אדריכלות לשימור ולמורשת. סמוק קידמה את תוכנית השימור של תל אביב יפו, שהייתה תוכנית השימור הראשונה בארץ. בזכותה הפכה תל אביב הצעירה והדינאמית, לחלוצת השימור האדריכלי בארץ, ובהקשר של שימור הסגנון הבינלאומי (המכונה "באוהאוס" בפי העם) – חלוצה בעולם כולו. הסגנון הבינלאומי, שנחשב אז בתל אביב חדש מדי ומתקלף מדי מכדי לשמרו, הפך, לא מעט בזכותה, לסמלה של העיר ולאחד ממנופי האיכות שלה. פעילותה הנמרצת והתקיפה, מבית לבית, ממרפסת למרפסת ומפרט לפרט, הניבה בשנת 2003 את הכרזת העיר הלבנה של תל אביב כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. סמוק לא הסתפקה במרוץ היומיומי העיקש לקידום השימור. היא הבינה את עומקו של השינוי התרבותי ואת הצורך בתיעודו ובהנחלתו. לצורך כך הוציאה שני ספרים מאירי עיניים המעגנים את השימור בקונטקסט האדריכלי והתרבותי הכולל: "בתים מן החול: אדריכלות הסגנון הבינלאומי בתל אביב 1931–1948" שיצא לאור בשנת 1994, ו"לגור על החולות: העיר הלבנה של תל אביב אתר מורשת עולמי" שיצא לאור בשנת 2004. שליחותה המקצועית הובילה אותה גם אל האקדמיה. שם הובילה את התכנית לתואר שני בשימור בטכניון והכשירה אדריכלים ואדריכליות שימור המפיצים את מורשתה החשובה ביישובים רבים ובתוכניות. כאדריכלית בנשמתה, ממשיכה ניצה סמוק לעסוק בתכנון אדריכלי של עשרות מבנים לשימור, הלכה למעשה. בימים אלה של תנופת בנייה חסרת תקדים וביקורת קשה על איכותן של השכונות החדשות שאנחנו בונים ועל הדרך שבה אנו מחדשים את ערינו, ברורה עוד יותר תרומתה של ניצה להחדרת תכנים של איכות, זהות מקומית ומורשת לשיח ולעשייה התכנונית. בעשייתה העקבית וארוכת השנים, מייצגת סמוק את המבט החוזר והחקרני לעבר המורשת הבנויה ואת ההכרה בערכיה. לפי סמוק, חידוש וחדשנות אינם מבטלים את הקיים, אלא נבנים עליו ויונקים ממנו את ערכיו. לפי סמוק, לשירות הציבורי תפקיד מרכזי בהובלת שינויים ערכיים. לפי סמוק הדבקות באמת פנימית ובלתי מתפשרת מניבה הישגים. על כל אלה מצאו חברי וועדת השיפוט את האדריכלית פרופ' ניצה סמוק ראויה לקבלת אות מפעל חיים של התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל לשנת 2019.

 אדריכל משה צור- נימוקי וועדת השיפוט

אות מפעל חיים של התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל מוענק השנה לאדריכל משה צור. מזה ארבעה עשורים מעצבים הפרויקטים של אדריכל משה צור את הנוף העירוני-אדריכלי של ישראל. רבים מהפרויקטים שיצאו ממשרדו של משה צור הם פריצות דרך. הם מקרינים על כל מה שנעשה אחריהם ויוצרים עבורם את המסגרת, התקדים והעוגן. זאת, בבניית המגורים למגוון של אוכלוסיות, בבניה הציבורית וכמובן בבניה הפרטית-תאגידית, כולם כאחד. ולא סיימנו להעריך וללמוד את הפרויקט האחרון והנה קמה לנגד עינינו פריצת הדרך הבאה. כמעט כל פרויקט של משה צור זוכה להד ציבורי, לפרס מקומי או בינלאומי ולחיקוי. אבל, אין מדובר במקבץ מקרי שיוצר אדריכל מבריק ומקצועי בלבד. מדובר במכלול בעל ערך מצטבר ובעל משמעות מקצועית ותרבותית ייחודית. המצוינות והחדשנות שמביא משה צור אל הנוף האדריכלי הישראלי הם יוצרי סטנדרט, הם צומחים מתוך המקום והזמן ונותנים מענה אמיתי לסביבה ולקונטקסט העירוני, הקמפוסי או הטבעי. בדופק החיים המהיר של הנוף האדריכלי הישראלי, משה צור הוא המטרונום שקובע את הקצב. משה צור הוא מסטר אמיתי של צורה, טכנולוגיה וחומר, בהם הוא שולט ביד אמן ואינו מרפה עד לפרט האחרון. וצריך לומר את מה שאיננו מובן מאליו- היוצא מתחת ידיו- כולו טוב טעם. אצל משה צור, המושג ׳אסתטיקה׳, הנשחק לנגד איננו כי ׳על טעם וריח אין להתווכח׳, חוזר אל מרכז הבמה והוא שיח לגיטימי וראשי- מבחן של תרבות ושל איכות חיים. בכך תורם משה צור, דרך מכלול עבודותיו- מפעל חייו המקצועי, תרומה מכרעת למעמדם של הארכיטקטורה והאדריכלים בישראל. למרות שהמכלול האדיר והבלתי נדלה של הפרויקטים שהקים וממשיך להקים ממש בימים אלה, הם תרומתו העיקרית, הקפיד משה להקים תלמידים וממשיכים מתוך משרדו וממשיך לחלוק את משנתו גם באקדמיה ובכל פורום אפשרי.

FIA 4/06/19 אקספו, ביתן 1 תל אביב
לאתר הפסטיבל
להרשמה