פיל ואריה או שפן ותרנגולת

אנחנו חיים בעידן בו מנהיגים כמו טראמפ, פוטין, מקרון, סלביני, בולסנרו, נתניהו ועוד רבים אחרים מאיימים על שלום העולם, כל אחד בדרכו. הם נבחרו דמוקרטית (אם כי תלוי איך מגדירים דמוקרטיה, אבל זה ויכוח אחר), פשיסטים, קפיטליסטים חזירים, שמרנים והרסניים לבני עמם לעולם כולו ולפלנטה. כמה זמן זה ימשך? לא לנצח

Print Friendly

לפני מספר חודשים פורסם סיפור על צייד שנהרג על ידי פיל ונאכל על ידי אריה בתאבון רב. בין אם הסיפור אמיתי או לא הרי שיש כאן משל עם מוסר השכל. כוח, שליטה, כסף ונשק הם שגעונות אנושיים, מחלה קטלנית, אבל בסופו של יום ייצר ההשרדות חזק מהכל ויום אחד הקרבן יאכל את הנבל.

ארון קבורה מאולתר לאנושות

בני אדם ראו בצייד כ"ספורט חביבי" ואפילו אליטסטי במקומות מסויימים. בעלי החיים, מסתבר לא רואים זאת כך. גם "לעשות כסף" הוא מנטרה ומטרה המשותפת לרוב בני האדם עד שהגיעה לרמה של "בכל מחיר". וכדור הארץ עצמו מתחיל להתמרד ומאיים להשמיד את המין האנושי שמוכן להרוס אותו בעבור הספורט החביב של "לעשות כסף".

אנחנו חיים בעידן בו מנהיגים כמו טראמפ, פוטין, מקרון, סלביני, בולסנרו, נתניהו ועוד רבים אחרים מאיימים על שלום העולם, כל אחד בדרכו. הם נבחרו דמוקרטית (אם כי תלוי איך מגדירים דמוקרטיה, אבל זה ויכוח אחר), פשיסטים, קפיטליסטים חזירים, שמרנים והרסניים לבני עמם לעולם כולו ולפלנטה. כמה זמן זה ימשך? לא לנצח. אז נכון שלאדם יש מוח עם פוטנציאל, אבל הוא איטי להחריד. אך גם לו, כמו לפיל לאריה ולפלנטה עצמה יש נקודת שבירה. ויתכן שהקיץ הקרוב יטרוף (וישרוף) את כל הקלפים אם רק נשרוד אותו.

בישראל זה לא יקרה. העם היהודי תמיד העדיף עבדות ולאורך ההסטוריה הארוכה שלו דרש אותה והביא אותה על עצמו. מהדרישה לחזור אל "סיר הבשר" ועד לדרישה להמליך עליהם מלך שהסתיימה בחורבן טוטאלי אחרי שרשרת מלכים מושחתים. והוא חוזר על הסיטואציה באופן מדוייק בימים אלו. מלך מושחת יש, ועכשיו החורבן הוא רק עניין של זמן. המצחיק (או עצוב) הוא שהכל נעשה בחסותם שלך אלו שאמורים להכיר היטב את ההסטוריה הארורה הזו.

עם שחי על חרבו מתוקף צו עליון (תרצחו, תהרגו, תשחטו כי רק אני אלוהים. תוך הנחיה מפורשת לרצח עם מטעמי גזע (להשמיד את זרע עמלק). עם שאחראי לאסון הנוראי של המין האנושי – הדת – עם שמקדש את הציות על ההבנה, את העיוורון על ההבחנה (והאבחנה כמובן). עם שבחר בעבדות ולא מפסיק לספר על יציאתו לעבדות בכוח לעבדות מרצון. כן עם ישראל מעולם לא יצא מעבדות לחירות ואיננו מבין ששוט לא חייב להיות מעור ולהכאיב בגב.

מחר, בפעם המי יודע כמה, יצאו לרחובות תל אביב אלו שעדיין לא איבדו את צלם האנוש, הם כמובן פציפיסטים ומתקשים לתפוס ש"אי אלימות" הוא המצאה של מי שפוחד ממנה. אבל הגיע הזמן שהפיל יהרוג את הצייד והאריה ינשנש את עצמותיו, עם או בלי מלח. שאם לא כן זו תהיה ההפגנה האחרונה ומחיר כשלונה יהיה יקר. ההשתלטות הדתית תואץ ותתגבר וגלות המאה ה-21 שכבר החלה זה מכבר תקבל דחיפה אדירה. עד ליום בו יסגרו הגבולות ויחסמו חשבונות הבנקים ובמקום פיל ואריה נשאר עם שפן ותרנגולת.

Print Friendly

על אודות עמית מנדלזון

צלם, עיתונאי, ארכיטקט, מעצב ואיש הי טק, חי במארסיי, צרפת. יזם שותף ונכון להיום עורך ראשי של מגפון. מתמקד בצילום חדשות, צילום רחוב, וכתיבה http://www.amitm.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה מאמר מערכת. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.