"רוקטמן": ביוגרפיה מוזיקלית עם הרבה קצב

ביקורת סרט: הביוגרפיה המוזיקלית אודות אלטון ג'ון נהנית מהרבה קצב, בידור, צבע, אנרגיה וכמובן אווירה טובה

Print Friendly

בעונת פרסים האחרונה, נצץ מעל כל המתחרים הסרט הביוגרפי-מוזיקלי, "רפסודיה בוהמית", אודות פרדי מרקורי. עתה יוצא לאקרנים סרט מוזיקלי נוסף המתעד את עלייתו של מוזיקאי אייקוני. "רוקטמן" צולל לתוך ילדותו, נסיקתו והקריירה של רג'ינלד דווייט, שהפך להיות אלטון ג'ון. מלבד היותו ביוגרפיה, "רוקטמן" חולק אלמנט נוסף עם "רפסודיה בוהמית", וזהו הבמאי – דקסטר פלטשר ("אדי הנשר"), שנכנס לנעלי הבמאי של "רפסודיה בוהמית" כאשר הבמאי הקודם, בריאן סינגר, פוטר (אם כי שמו מופיע בכותרות הסיום). עכשיו פלטשר מתמודד עם קורות חייו של אלטון כבמאי הסרט – מתחילתו ועד סופו. "רוקטמן" הוא ביוגרפיה מוזיקלית עם הרבה קצב, בידור, צבע, אנרגיה וכמובן אווירה טובה.

"רוקטמן": טארון אגרטון כאלטון ג'ון

הבימוי של פלטשר מתסריט של לי הול ("בילי אליוט") מאזן בצורה חכמה את קטעי הדרמה עם סצינות הבידור המוזיקליות והבוהקות של הסרט. עיצוב "רוקטמן" כאסופת זיכרונות הוא מהלך חכם, ומאפשר לסרט לפלרטט עם המציאות בצורה מעניינת. הצורה שבה אלטון מתאר את חייו לא תמיד תואמים את מאורעות חייו הלכה למעשה, ועל כן זה הופך אותו למספר לא ישר, אם כי מאוד משכנע. יתר על כן, צורת סיפור הסרט מאפשרת למספר מכובד של קטעים מוזיקליים לאורך הסרט, שהם אנרגטיים ומבוימים להפליא על ידי פלטשר. אף על פי שקשה לתמצת חייו של אדם לסרט בן שעתיים, והקצב סובל בנקודות מסוימות בגלל זה, "רוקטמן" הוא ביוגרפיה אופנתית ומשעשעת על חייו של אלטון.

כמו כל ביוגרפיה, עם זאת, האחריות להובלת הסרט נשענת על כתפיו של השחקן הראשי. במקרה זה, זה טארון אגרטון כאלטון. השחקן נטמע לתפקיד בצורה כה יעילה, שנראה שאגרטון מוכיח שהוא השחקן היחיד שיכול היה למלא תפקיד זה בצורה כה אותנטית. כמובן, שמחלקת האיפור והתלבושות סייעו לו ברמ"ח איבריו רב-משמעית (ובעצם, מעצב התלבושות, ג'וליאן דיי, הלך מעל ומעבר להדמיית השחקן עם כמה מן המראות האיקוניות ביותר של אלטון), אבל השחקן גם מצליח לנעול את המוזרויות הספציפיות של אלטון כל כך טוב, במיוחד במהלך תקריבי פנים רבים לאורך הסרט. יתר על כן, אגרטון צולח במשימה של שירת כל הקטעים המוזיקליים, ומחקה בצורה מתוקה את מיטב שיריו של הזמר. בעוד "רוקטמן" נהנה משחקני משנה רבים, כמו ג'יימי בלריצ'ארד מאדןברייס דאלאס הווארד ועוד, הסרט מצליח לו ורק בזכות המשחק של אגרטון.

ככזה, "רוקטמן" הוא סרט חובה עבור כל מעריציו של אלטון, אבל הוא גם חווית צפייה מבדרת עבור אוהדים מזדמנים של סרטים מוזיקליים, מחזות זמר או ביוגרפיות. ללא ספק, הפסקול יוצא מן הכלל, כשאגרטון מבצע את כל השירים של הסרט (הוא אף הנציח דואט עם אלטון, שאפשר לצפות בו בכותרות הסיום). "רוקטמן" בוודאי ישווה רבות ל-"רפסודיה בוהמית", לאור העובדה ששני הסרטים עוקבים אחר הקריירה של מוזיקאים גאים, אבל שני הסרטים שונים מספיק כדי לקבל חיים משל עצמם. בסופו של דבר, "רוקטמן" הוא ביוגרפיה מוזיקלית כייפית ומבדרת, שנהנית משחקן כריזמטי ומשכנע, וסביר כי יככב בעונת הפרסים הבאה.

XXXXX

___
רוקטמן | Rocketman
בימוי: דקסטר פלטשר
תסריט: לי הול
שחקנים: טארון אגרטון, ג'יימי בל, ריצ'ארד מאדן
מקור: ארצות הברית, בריטניה
שפה: אנגלית
באקרנים בישראל: 30.05.19
הפצה בישראל: מסחרית
זמן: 122 דקות
Print Friendly

על אודות שי שגב

שי שגב משמש כמבקר הקולנוע והטלוויזיה של מגפון. בעבר הרחוק למד קולנוע ותקשורת, ואף גמע קילומטראז' מכובד כבמאי ותסריטאי טלוויזיה. בשנים האחרונות משמש ככתב היין האלכוהול של Ynet, עורך מגזין יין וגורמה, מגזיני תעופה, תיירות ומלונאות מובילים. בעבר שימש כעורך הכלכלה והמזון של מגפון, עורך ראשי של מגזין הנדסת מים, כתב מסעדות ומבקר היין של ידיעות אחרונות, גלובס, מגזין Timeout ודרך האוכל. שגב כבר הספיק לכתוב ולערוך חלק מאתרי המזון, ביקורת המסעדות והיין המובילים בישראל, תוך היותו שופט יין ומזון בתחרויות בכל רחבי העולם. בזמנו הפנוי, מכהן כיו"ר ועדת היין של האקדמיה העברית ללשון. בזמנו הלא פנוי, משמש ככותב נאומים לבכירי ממשל ולראשי חברות בארץ ובעולם.
פוסט זה פורסם בקטגוריה סרטים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.