רשמים מפסטיבל אבו-גוש, שבועות, 9.6.2019

תרבות שירה

המקהלה הקאמרית הלאומית מאסטוניה מענגת את הקהל הכמה למוזיקה ווקאלית במיטבה עם לקט מוטטים ומזמורים כנסייתיים, מנצח: קספרס פוטנינס; עוגבנית: אנה סלומה; כנסיית קרית יערים, אבו גוש,  9.6.2019, שבועות

רכות ופסקאות מאד עגולות ואיזון מופתי בין קולות הגברים לנשים אפיינו את שירת המקהלה הקאמרית מאסטוניה.  תחת שרביטו של קספּרס פּוטנינס (Kaspars Putniņš), התכנית נפתחה בשירת "אווה מריה" (אופ' 23, מס' 2) מאת מנדלסון. את שירת המקהלה אפיינה דיקציה בהירה בגרמנית. בלכידות מרשימה שרה המקהלה את המוטט הבאכי הידוע "ישו שמחתי" (רי"ב 227).

את הכוראל המביע אמונה בישו שיגונן על המאמינים מפני חטא ושאול  – "תחת כנפייך אחסה"  –  שרה המקהלה בעיצוב דינמיקה של ניגודים שהעצימה את הקצביות של הביצוע. המקהלה שרה כמניפה שמתרחבת ומתכווצת – אך קולם של ישו והשטן לא נשמע.

רכות רבה ושירה צלולה של הטנור והסופרן מקרב המקהלה אפיינו את שירת הכוראל שהביע  אמונה בכוחו של ישו לחלץ את המאמינים מהחטא והמוות.

את הפוגה "מתריס אני כלפי הפחד!" שרה המקהלה עם הפרדת קולות משובחת, כאשר על צליל דרוֹן בבס שרו סלסולים שהבליטו את מילת המפתח "מתריס!" הדיקציה הייתה מופתית. הסיומת הייתה עגולה ונהדרת, אך קולו של הבס בקושי נשמע.

את הקאנון "מי שאין בו רוח/ המשיח איננו שלו" שרה המקהלה בניקיון מרשים ובאיזון בין קולות הטנור לסופרן כשהיא מבליטה את מילות המפתח.

הכרומטיות הקסומה של באך השתקפה בשירת הכוראל "אף אם אשא בסבל רב/  מיֵשוּ לא יפרידוני".

בפיאנו חרישי שר הטנור הנפלא מהמקהלה את "הגוף מת בגלל החטא/ והרוח חיה בגלל הצדקה".

גם כששרו במהירות מסחררת את הפוגה בכוראל  "לילה טוב גאווה ותפארה", היו ניקיון מופתי בביצוע, והתאמה מרשימה בין המוזיקה לפשר המילים. ברכות מלטפת ו"תלת ממדית", כאשר אף קול לא משתלט על משנהו, שרה המקהלה את הפסוקים המתארים את תחיית המשיח. עיצוב נהדר של פראזות ושל דינמיקה אפיינו את הכוראל החותם המתאר את חדוות המאמינים.

במיטבה הייתה המקהלה בביצוע המגניפיקט של המלחין האסטוני ארוו פרת.  הקהל שגדש את הכנסייה בקרית יערים עד אפס מקום – הלך שבי אחר שלמות הביצוע.

*

את  המוטט פרי עטו של ברהמס "למה ייתן לעמל אור" – שרה המקהלה באיטיות שהלמה את הטקסט ובירידה לפיאנו פתאומי שהבליט את המילה "מדוע". היא העפילה אל על בכרומטיות ובשירה עגולה ונוגה. ברכות שרה המקהלה את התיאור של האל כ"חנון ורחום"  ואת השלווה שלאחר המוות.

הביצוע של הקאנון הבאכי "שירו לה' שיר חדש" היה קליל ומלא חדווה. למרות שהסופרן הייתה דומיננטית מדי, עדיין ניתן היה להתענג על שירה גרונית אסטונית ועיצוב דינמיקה של "מדרגות". על צליל דרוֹן הסתלסלה הפוגה הבאכית. הירידה לפיאנו פתאומי הייתה מופלאה.

את "אור קדומים" למקהלה וששה-עשר קולות מתוך "קרן הפלאים של הנער" של מאהלר התחילה המקלה בפיאניסימו חרישי. סוף סוף שמעו את הבסים במקהלה. המקהלה שרה ברכות עגולה, בהבליטה את הקישוטים בבהירות. הכרומטיות הייתה מופלאה.  הכול היה רך ועגול – מלא קסם. הקישוטים היו נהדרים.

ביצוע כובש

מיכאל שני מנצח על המקהלה הקאמרית תל אביב וסולנים בביצוע ה"יוהנס פסיון" של באך

כנסיית קרית יערים, שבועות, 9.6.2009

תיאור צליבתו של ישו על-פי גרסת ה"יוהנס פסיון" נחשב למלא להט של שטנה כלפי היהודים, – אולי משום שבפסיון זה מפורט כיצד הנציב הרומי פונטיוס פילאטוס התנגד לצליבתו של ישו, בעוד היהודים הם שבחרו להעלותו על הצלב. מאומה מלהט זה לא השתקף בביצוע, שהיה אסתטי ו"מושלם"  מוזיקלית.

המקהלה פתחה בשירה מרשימה  – שמעו בבירור את כל הקולות המאוזנים של המקהלה ואת כל הקולות בפוגה.

הטנור איתן דרורי בתפקיד האוונגליסט גילם את תפקידו  בכישרון דרמטי ובשירה נקייה כאשר החלק הגבוה של הטנור שלו יפה אך נטול גוונים. מי שהיה מצוין בביצוע תפקידו היה הבס עודד רייך בתפקיד ישו.

את הכוראלים שרה המקהלה באיזון מופתי ובעיצוב פסקאות עגולות ושירה מלאת חיים. לעתים הביעה שירתה סערה והזדהות עם הטקסט – למשל כששרה "אין לנו רשות להמית איש". אך לעתים היה הביצוע אמנותי מדי ונטול להט, כמו למשל כששרו "צלוֹב צלוֹב" – כשהם מדרבנים את פילטוס לצלוב את ישו.

את תפקיד האלט גילם  זמר הקונטרה-טנור אלון הררי. הוא שר כלפי פנימה ואת הטרילים שר בקורטוב אי ניקיונות. ליווי כלי הנשיפה לא היה ביחד עם השירה. הסופרן יעלה אביטל לא הייתה הפעם במיטבה. אי הניקיונות של החלילים והלאוטה בנגינת תזמורת בארוקדה – צרמו.

בחלקו השני של הפסיון בלטה שוב שירתה המופלאה של המקהלה.

למרות אי האחידות ברמת הסולנים ואי הניקיונות בליווי התזמורת, – הרי שהחיוּת בשירת המספֵּר, שירתו הדרמטית של הבס עודד רייך, ובעיקר שירתה החיה והדרמטית של המקהלה הפכו את ביצוע הפסיון של יוהנס למשכנע.