Skip to content

"רומיאו ויוליה – הסעודה האחרונה" בפסטיבל ישראל: היה טעים

מה שיפה בהצגה, שהיא שוברת מוסכמות. השחקנים של תיאטרון אלעד מגישים גרסה רעננה ומקורית לאחד מסיפורי האהבה הגדולים בכל הזמנים. ולא פחות חשוב: הטקסט של שקספיר נשמע בפיהם אמין ולא מדוקלם
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

★★★★

לפני שאדבר על ההצגה, שמעלה תיאטרון אלעד בפסטיבל ישראל, אספר מה קורה לפני ההצגה, שזה לא פחות מעניין. התאספנו כ-200 איש ואישה בחצר גדולה ומקסימה של מוזיאון הטבע, בלב ירושלים. הגענו למסיבת ריקודים, שבה חילקו לנו יין ומסכות. לאחר מכן הושיבו אותנו ליד שולחנות מסביב לבמה, לארוחת ערב מפנקת. טוב, לא צריך להגזים, אבל היה טעים. רק לאחר מכן מתחילה הדרמה האמיתית של רומיאו ויוליה, שמתרחשת תחת כיפת השמים, כפי שהתיאטרון של שקספיר פעל בעבר.

הבחירות שאנו עושים בחיים. צילום: אילן מור

הקהל, כמו שניתן להבין, הוא חלק מההצגה ומשתתף בסצינת המשתה ובנשף המסיכות, שמתרחשים במחזה של שקספיר. את המסיבה מארגנת משפחתה של יוליה, שהיא, לפי העיבוד הנוכחי, סוג של משפחת פשע, אבל אין לכך ביטוי ממשי בטקסט ובבימוי. במהלך המסיבה אנחנו עדים למפגש הראשון והחשאי של רומיאו ויוליה, ולאחריו למפגשים נוספים  – עד הסוף הטראגי.

ב"רומיאו ויוליה – הסעודה האחרונה", רומיאו ויוליה כבר לא ילדים, אלא צעירים בשנות ה-30 וה-40. הסצינה החזקה ביותר בהצגה היא סצינת הסיום, שעשויה ברגישות ובאמינות. לאחר מכן יש תפנית מפתיעה בעלילה.

מה שיפה בהצגה, שהיא שוברת מוסכמות. השחקנים מגישים גרסה רעננה ומקורית לאחד מסיפורי האהבה הגדולים בכל הזמנים. ולא פחות חשוב: הטקסט של שקספיר נשמע בפיהם (רוב הזמן) אמין ולא מדוקלם, כפי שהתרגלנו לשמוע בהרבה הצגות של שקספיר בעברית.

הולכים לאיבוד. צילום: אילן מור

יחד עם זאת ההצגה אינה שומרת על רמה אחידה, יש בה מעידות ונפילות, בבימוי ובמשחק, ולעיתים היא הולכת לאיבוד במרחב הגדול שבו היא מרחשת. גילוי נאות: להצגה עצמה מגיעים שלושה כוכבים. את הכוכב הרביעי נתתי כאות הוקרה לפעילות המבורכת של תיאטרון אלעד בדרום הארץ, לגיבוש קבוצת השחקנים, בהנהגתו של הבמאי שי פיטובסקי, ולחיפש אחר שפה חדשה, מקורית ויצירתית, שכה חסרה בתיאטרון הישראלי.

למרות החסרונות שציינתי, "רומיאו ויוליה – הסעודה האחרונה" היא חוויה מאתגרת גם לשחקנים וגם לקהל. ויש אפילו מסר בהצגה על הבחירות שאנו עושים בחיים. הבחירה שלי: לכו לראות. ולא רק בגלל היין והריקודים.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן