בכנס ראשון מסוגו, שנערך באוניברסיטת חיפה, נסקרו השינויים שחלו בכתיבה תיירותית לאור מהפיכת הדיגיטל; דפנה רז, עורכת המהדורה העברית של "נשיונל גיאוגרפיק" ישראל: "כיום, הגבולות בין בלוגים לעיתונים הולכים ומיטשטשים"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
מה הקשר בין בלוגרי התיירות, האקדמיה וגורמים בתעשיית התיירות? בכנס ראשון מסוגו שנערך ביום שני (17.6.2019) באוניברסיטת חיפה, נעשה ניסיון לבחון את השינויים שחלו בכתיבה תיירותית לאור התפתחות "העולם החדש", וכיצד בלוגרי התיירות יכולים לסייע בקידום התיירות המתמודדת עם המהפיכה הדיגיטלית.
הכנס נערך בשיתוף החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה עם קהילת בלוגרי הטיולים בניהולה של מיכל בן ארי מנור, עיתונאית ובעלת מגזין טיולים ותיק (רואה עולם). היוזמת והמארגנת היא עינת הרשקו, הלומדת לתואר שני בתכנון ופיתוח משאבי תיירות, יוזמת ומארגנת סיורי בלוגרים לחשיפת אתרי תיירות ובעלת הבלוג "אלטר נע טיבה". הרשקו זיהתה צורך לחיבור בין האקדמיה, גורמי התיירות ובלוגרי הטיולים בעיקר בתקופה זאת, בה התיירות משתנה במהירות ונזקקת לגורמי תיווך במדיום הדיגיטלי.
"מטרה מרכזית אחת הייתה חשיפה והכרה של פעילות הבלוגרים העוסקים בתחום הטיולים והתיירות לגורמי האקדמיה ולגורמי תיירות מרכזיים ומובילים בשוק", אומרת הרשקו. "חשוב שיבינו מעט יותר לעומק מי הם בלוגרי הטיולים, מה הם עושים ובמה הם דומים ושונים מכותבי תוכן תיירותי אחרים כגון עיתונאים, כותבי ספרי הדרכת טיולים ודומיהם".
את הכנס פתחה פרופ' שלומית פז, ראש החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה. פרופ יואל מנספלד, ראש התוכנית לתכנון ופיתוח משאבי תיירות, הישווה בין כתיבה תיירותית בעולם החדש לעומת העולם הישן.
גב' דפנה רז, עורכת המהדורה העברית של "נשיונל גיאוגרפיק" ישראל טענה כי כיום הגבולות מיטשטשים בין עיתונות מסורתית לבלוגרי הטיולים.
רז סקרה את הגלגולים שעברה כתיבת המסעות (travel writing) החל מהתנ"ך (למשל "לך לך .." ), דרך הנוסעים המיתולוגיים כגון מרקו פולו ואיבן בטוטה, ספרי מסע שכתבו טיילים ומטפסי הרים, הופעת מטוסי הנוסעים המסחריים עם מגזיני התיירות, ספרי הדרכה למטיילים, וכלה בבלוגים.
רז מיפתה את הז'אנרים השונים של הכתיבה התיירותית: מסעות אישיים, כתבות נרטיביות, מדריכים ומסלולים, רשימות, מקבצים ועצות. כיום נראה שהגבולות בין בלוגים לעיתונים מיטשטשים וכתיבה תיירותית טובה כוללת מאפיינים משתי המדיות: ידע ואמינות, כתיבה איכותית, מידע נגיש, שקיפות, ריבוי ערוצים וקשר עם הקוראים. לדבריה, מטיילים רבים היום מחפשים את החוויה האישית, ולכן לבלוגים יש ערך רב שכן ברבים מהם ניתן למצוא את החוויות האישיות של הכותבים.
הרצאה מרתקת נוספת היתה של ד"ר מיה מזור טרגרמן מהחוג לתקשורת, על זהות המטייל הישראלי הנשקפת בספרי ההדרכה בעברית, והשינוי שחל בה לאורך השנים.
לדבריה, עד שנת 1993 המטיילים הישראלים נתפסו כ"ישראלים הנוסעים לחו"ל" ולא כ"אנשים הנוסעים לחו"ל". היה בטיולים אז מימד של שליחות בבחינת "נוסעים לחו"ל לא כדי ליהנות, אלא ללמוד". וכך נכתבו הערות בנוסח "ושם גם הרגו יהודים" או "בבורות ההריגה, גם ביקרתם?". למטיילים ישראלים הומלץ לא פעם להגיע ליעד ולהתייעץ עם יהודים מקומיים על מסעדות בהן ניתן למצוא אוכל שיערב לחיך הישראלי.
השינוי, לדברי מזור טרגרמן, החל בשנת 1993. אז החלו ספרי ההדרכה להתייחס למטיילים הישראלים כאל "אנשים הנוסעים לטייל", ולא כאל "ישראלים מטיילים". מזור טרגרמן הפתיעה בהצהרתה שספרי התיירות לא הולכים להיעלם מהעולם. "שוק ספרי התיירות קיים ולא הולך לשום מקום", אמרה.
ומה קורה היום? איך הדיגיטל משפיע על הכתיבה התיירותית?
בנושא "כתיבה תיירותית ב"עולם החדש", דנו בפאנל מספר דוברים: ד"ר אוהד שקד, מהמחלקה לשיווק טכנולוגי במכללת ספיר, נופר רונן מהבלוג "מטיילת מחוץ לקופסא", עדי וויץ, מהבלוג "מטיילים בכיפה" גל זוטא מהבלוג Gal Meets World שהיא גם סטרטאפיסטית בתחום האפליקציות התיירותיות, וליטל ליכט מהבלוג Travel Tula.
הדוברים סקרו את המדיומים הדיגיטליים בהם הם נעזרים, תיארו את האמצעים השונים בהם הם מתפרנסים מהבלוג, וכיצד הם מתאימים את הבלוגים שלהם לקהל היעד.
יונית צוק הבלוגריסטית – חוקרת בלוגים, יועצת לשיווק דיגיטלי באמצעות פלטפורמת הבלוגים – הסבירה כיצד ניתן להשתמש בפלטפורמות המגוונות ולתת ביטוי שונה בכל אחת מהן לגורמים רבים בענף התיירות. בסוף הרצאתה מיפתה צוק את היתרונות הבולטים שיש לפלטפורמת הבלוגים לפרסום אתרי תייירות.
פאנל מעניין נוסף בכנס נערך בנושא חשיבות שיתופי הפעולה בעולם של תכני התיירות, בהנחיית מיכל מנור, מנהלת קהילת בלוגרי הטיולים. בפאנל השתתפו טליה קליין פרז, מנהלת קבוצת הפייסבוק "מטיילים בחו"ל עם ילדים", בעלת אתר בשם זה ושותפה לארגון הכנס, ינינה אפק מהבלוג "אפקים מטיילים", עופר קידר, מקים אתר בלוגרי הטיולים ואשת יחסי הציבור מירב טלמור קאשי.
עופר קידר בעל הבלוג "המצלמה מוסיפה 5 ק"ג" הסביר למה לאנשי יחסי ציבור וגורמי תיירות כדאי לעבוד עם בלוגרי טיולים. "הבלוגים הם למעשה מדיה המשלימה את המדיה המסורתית ושונה מאוד מאינסטגרם", אמר קידר. "קהל קוראי הבלוגים הוא קהל 'מחומם', הנמצא רגע לפני או רגע אחרי הרכישה. הבלוגרים נתפסים כיום כמהימנים ונגישים, התוכן מקורי ואיכותי. היתרון הגדול של בלוגרי הטיולים הוא שהם מציגים חשיפה ארוכת טווח, ומגוונת, ותעשיית התיירות רק תרוויח משיתוף פעולה עם בלוגרי הטיולים".
קידר פירט מספר אפשרויות לעבודה עם בלוגרים: פרסום תוכן שיווקי בבלוג, במה לכותבים אורחים בבלוג, ואפילו כמקור לתמונות או סרטוני וידאו. "יש מומחיויות ונישות שונות ומגוונות בקרב בלוגרי התיירות", אמר קידר. "ניתן להזמין אותם להרצאות ודיונים, ניתן להזמין אותם לכתוב מאמרים בתחום ההתמחות שלהם, למכור מוצרים ושירותים, ליצור באנרים ועמודי נחיתה ולהיעזר בבלוגים כפלטפורמה לפרסום מוצרים ושירותים".
אשת יחסי הציבור מירב טלמור קאשי ציינה שלמרות התפתחות הבלוגים, הלקוחות עדיין מייחסים חשיבות רבה לעיתונות המסורתית. לדבריה רבים מהבלוגרים לא מוכרים ויש לקוחות שמתחברים יותר לעיתונים מסויימים.
"לקוח יעדיף עיתון שהוא יודע מה התפוצה שלו על פני בלוגר שלא ברור מה הסטטיסטיקה שלו", אמרה טלמור קאשי. "בלוגרים חייבים לעבוד עם תוכנית עסקית, ולהראות נתוני חשיפה. עבודת הבלוגרים גם צריכה לעבור דרך משרדי יחסי ציבור כשהמטרה היא לא למצוא את מי שיותר חזק, אלא את מי שיותר מתאים".
החלק האחרון בכנס הוקדש לאקדמיה ולמארחים: אנשי החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה. פרופ' יואל מנספלד ראש תוכנית המ.א. לתכנון ופיתוח משאבי תיירות סיפר על חשיבות הלימודים בתוכנית לכל מי שעוסק ומתעניין בתיירות. לדבריו, בוגרי התוכנית עוסקים בייעוץ לפרויקטים תיירותיים ובפיתוח של מוקדי תיירות, מנהלים אגפי תיירות במועצות מקומיות ואזוריות, מעניקים סיוע חוץ בפיתוח תיירות במדינות מתפתחות ישירות או באמצעות ארגונים בינלאומיים.
פרופ' נגה קולינס-קריינר מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה סיפרה על "המודל של דיקסי" המתאר ארבעה שלבים ביחסה של אוכלוסיה מקומית בסביבת מוקד תיירות/עיר תיירותית לתיירים:
השלב הראשון הוא שלב האופוריה. "אלבניה למשל נמצאת בשלב הזה", אמרה פרופ' קולינס-קריינר. "אנשים שם ממש יוצאים מגדרם כדי שתיירים יבוא". השלב השני הוא אדישות, לאחר מכן מתפתח חוסר סובלנות והשלב הרביעי הוא שנאה ואפילו קסנופוביה (שנאת זרים)".
פרופ' אלי אברהם, ראש המרכז לחקר התיירות דיבור על החשיבות של מיתוג בתיירות. איך מפתחים אסטרטגיית מיתוג למדינה או עיר. אילו מדדים ניתן לקבוע להתפתחות וכיצד מתמודדים עם משברים.
האם הכנס השפיע על עמדותיהם של אנשי יחסי הציבור וגורמי התיירות? נראה שכן. לדברי המעורבים, אחת העובדות הבכירות בגורם תיירות מרכזי החליטה להפנות יותר משאבי פרסום לבלוגרים. רבים בכנס אף הביעו עניין בלימודי התוכנית לתואר שני לתכנון ופיתוח משאבי תיירות.
"החשיבות של הכנס היא בגושפנקה שהוא נתן לבלוגרי טיולים כאל שחקני מפתח בזירת התיירות העכשווית", מסכמת מיכל בן ארי מנור, מנהלת קהילת בלוגרי הטיולים בישראל. "המסקנה שלי היא שקהילת בלוגרי הטיולים הינה קהילה איכותית, מפרגנת, משתפת פעולה ששווה לעולם התיירות להכיר ולעבוד עימה, לצד העבודה עם התקשורת המסורתית. אני מקווה שהכנס הזה הוא רק סנונית ראשונה בתחום".
סייעו בהכנת הכתבה: ינינה זסלבסקי אפק ועינת הרשקו.