"פלאשדנס" בתיאטרון תל-אביב: ברודוויי, אנחנו באים

זה לא הסיפור הצפוי, אלא המוזיקה, השירים והריקודים. מדובר במחזמר שמח ואנרגטי, עם תגלית אמיתית: ספיר יצחק, בתפקיד הראשי, היא פצצת אנרגיה, שלא נחה לרגע על הבמה. טובות גם ריקי גל, עדי כהן, רויטל זלצמן ומיי פיינגולד. בין הגברים צחי הלוי בולט מעל כולם

Print Friendly

★★★★

ברוכים הבאים לברודוויי. טוב, אולי אני מגזים קצת. המחזמר "פלאשדנס" חנך השבוע תיאטרון חדש בישראל – "תיאטרון תל אביב", שרוצה להיות ברודוויי הישראלי. למה להיות ברודוויי הישראלי? למה לא? אנחנו יכולים לעשות את זה לא פחות טוב. התיאטרון החדש מכוון גבוה ויעלה גירסאות ישראליות למחזות זמר ידועים מניו יורק ומלונדון, וגם יפיק מחזות זמר מקוריים.

מוכשרת, יפה, פרועה ואמביציוזית. ספיר יצחק. צילום: אור דנון, באדיבות תיאטרון תל אביב

"פלאשדנס" מבוסס על הסרט האמריקני המצליח משנות השמונים, מאת טום הדלי, רוברט קארי ורובי רוט. בשנת 2008 הועלה לראשונה המחזמר בווסט אנד הלונדוני, ומאז הוא נודד על בימות העולם. אלינו הגיע באיחור אופייני. את הגרסה הישראלית ביים עומר זמרי והיא כוללת עשרות שחקנים, זמרים ורקדנים, ותזמורת חיה.

זהו סיפור על אלכס, נערה מוכשרת, יפה, פרועה ואמביציוזית, שרוצה לפרוש כנפיים ולהצליח. ביום היא עובדת במפעל פלדה ובלילה – רוקדת במועדון לילה. היא רוצה להגשים חלום – להתקבל לבית הספר הגבוה לריקוד. וגם למצוא אהבה. סיפור מוכר, שדומה לו ראינו כבר במחזות זמר אחרים.

המחזמר, מבחינת המבנה שלו, נראה קצת מיושן היום ואפילו פשטני. לא היה מזיק בימוי יצירתי ונועז יותר. לא ראיתי המצאות מיוחדות על הבמה – וחבל. אבל אם נשים לרגע את הסיפור בצד, מדובר בהפקה יפה ומקצועית, מוזיקה כובשת  וכמה להיטים נפלאים. החלק הראשון קצת ארוך ומסורבל, אבל אחרי ההפסקה ההפקה מעבירה הילוך ומצליחה להלהיב ולרגש, בעיקר בזכות המוזיקה, השירים והריקודים.

התגלית וההשראה. ספיר יצחק וריקי גל. צילום: אור דנון, באדיבות תיאטרון תל אביב

התגלית של המחזמר היא ללא ספק ספיר יצחק בתפקיד הראשי. שחקנית, זמרת ורקדנית, פצצת אנרגיה, שלא נחה לרגע על הבמה. לפעמים הדיקציה שלה אינה ברורה לגמרי (אני תולה זאת גם באיכות הסאונד), אבל מלבד זאת היא בהחלט תגלית אמיתית.

ספיר אינה הכוכבת היחידה בהפקה. ריקי גל, בתפקיד ההשראה של אלכס, האמונה והתקווה שלה – נפלאה כתמיד. עדי כהן, רויטל זלצמן ומיי פיינגולד משדרות הרבה עוצמה על הבמה וזוכות להרבה מחיאות כפיים מהקהל. בין הגברים צחי הלוי בולט מעל כולם.

טוב היה אם יוצרי "פלאשדנס" היו מקצרים את המחזמר ועושים אותו קומפקטי ומהודק. שעתיים וחצי, כולל הפסקה, זה יותר מדי עבור הסיפור הצפוי. בסך הכל מדובר במחזמר שמח, אנרגטי ואפילו מעורר השראה ברגעים הטובים שלו.

Print Friendly

על אודות ירמי עמיר

עיתונאי, שחקן ויוצר. שימש כעורך תרבות ב"ידיעות אחרונות" וב"גלובס", סגן עורך 7 לילות וכתב מגאזין במוספים 7 ימים, 7 לילות ועוד. ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט" (ערוץ 10), כתב את דרמת הטלוויזיה "סקס, שקרים וארוחת ערב" (ביים דני וולמן) ופירסם שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות", שיצא ביוני 2011. עורך התרבות ב"מגפון".
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירוע, ד, הצגות, תרבות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>