האופרה "לוצ'יה די למרמור" הולחנה על ידי המלחין האיטלקי גאטנו דוניצטי בעיצומה של תקופת הבל-קנטו האיטלקי. בל קנטו – השירה היפה – הוא המענה המוזיקלי לסגנון המלודרמה בתיאטרון שאופייני למאה ה-19. אידאל של מוות מאהבה, רגשות עזים וטירוף, שמובעים באופרה בשירה קיצונית, וירטואוזית, מלאת קישוטים קוליים (קולורטורות) וצלילים גבוהים ומאתגרים.

תמונות שיגעון באופרות הבל קנטו הן עניין שבשגרה, אך תמונת השיגעון של לוצ'יה היא המפורסמת שבהן. בשירה עדינה, שקטה, בצלילים פעמוניים המלווים בחליל וצ'לסטה מתארת לוצ'יה את החזיונות שלה, דמיונות על אהבה, שלא התממשה, לאהובה, אדגרדו. לוצ'יה שרה את האריה הזו כששמלת הכלולות שלה מוכתמת בדם. האריה העדינה הזו מושרת דקות אחדות לאחר שלוצ'יה רצחה במו ידיה את בעלה הטרי. אחיה שיקר לה, הונה אותה, והכריח אותה להתחתן עם גבר אחר, במקום עם אדגרדו אהובה. מיד לאחר טקס הכלולות לוצ'יה מאבדת את שפיותה ורוצחת את בעלה.

תמונת השיגעון של לוצ'יה היא האריה הארוכה והמאתגרת ברפרטואר האופראי. כ-14 דקות של שירה סולנית, בליווי מינימלי ו"שקוף", אשר מותיר את הקול חשוף, מהדהד באולם כענבלים עדינים.

דוניצטי המלחין מבטא את המצב הדרמטי הקיצוני של הדמות, בביטוי קולי קיצוני רווי קולורטורות וטרילים (צלילים תזזיתיים). עבור הזמרת זהו אתגר גדול לבטא חוסר שליטה וטירוף דרמטי, תוך שהיא חייבת כמובן להיות מאד מרוכזת ומדויקת בביטוי הקולי. להיות בו בזמן בשליטה מוחלטת ולהחצין חוסר שליטה קיצוני. הדבר מצריך מהזמרת שליטה מוחלטת בטכניקה, על מנת "להשתחרר" מהמחשבה על הביצוע הטכני ובאמת "להיות מטורפת".

תמונה זו נעשתה סמל לשירת אופרה וירטואוזית וללא ספק תרמה תרומה אדירה לכניסתה של "לוצ'יה די למרמור" לפנתיאון היצירה האופראית (ויש עוד הרבה סיבות טובות, למשל גם תמונת השישייה, העשויה מלאכת מחשבת מוזיקלית ודרמטית).

לתמונת השיגעון יש שתי גרסאות (ועוד תתי גרסאות, מכיוון שיש באריה חלק המתיר חופש מוזיקלי מסוים לכל זמרת להפגין את כשרונה). את האחת – אשר מבוצעת בהפקה זו של בית האופרה הממלכתי בוינה – הלחין דוניצטי במקור, והיא כוללת תפקיד קסום לכלי הצ'לסטה, פעמוניית זכוכית, אשר מעניקה לתמונה צליל צלול, טהור וקסום. הגרסה הנוספת – הכוללת קטע ארוך בליווי החליל – הולחנה מאוחר יותר, אחרי מותו של דוניצטי.

תמונת השיגעון קיבלה עם השנים מעמד בפני עצמה. זמרת הסופרן האוסטרלית, ג'ואן סת'רלנד התפרסמה בלונדון בביצוע של לוצי'ה ונעשתה לאגדה בזכות הביצוע שלה לאריה הזו.

בסרט "האלמנט החמישי" של הבמאי לוק בסון מצוטטת האריה הוירטואוזית בשירתה של החייזרית באחת הסצינות הזכורות בסרט.

בית האופרה הממלכתי של וינהציין בעונה האחרונה 150 שנה להיווסדו. זהו אחד מבתי האופרה הנחשבים בעולם ומופיעים בו טובי הזמרים והמנצחים.

הסולנים בהפקה זו הינם מהמובילים כיום בתחום הבל קנטו. חואן דייגו פלורז, הטנור הפרואני, נודע בכל העולם כ"אלוף" הבל קנטו. כשהופיע בבית האופרה "לה סקאלה" מילאנו באופרה "בת הגדוד", גם היא מאת המלחין דוניצטי, הריע הקהל ארוכות לשירת האריה המפורסמת Ah! mes amis (שכוללת לא פחות מ 9 צלילי דו גבוהים). הקהל לא הירפה ממחיאות הכפיים עד שפלורז "נאלץ" לשיר את האריה בשנית. דבר שלא התרחש בלה סקאלה במשך 74 שנים.

אולגה פרטיאטקו – זמרת הסופרן הרוסיה, ידועה בעיקר בתפקידי בל קנטו. הופיעה בתפקיד זה של לוצ'יה גם במטרופוליטן אופרה בניו יורק. היא מופיעה באופן תדיר בבתי האופרה של וינה, ברלין, פריז וניו יורק.

המנצח אבלינו פידו, יליד טורינו – איטליה, הוא מהמומחים העולמיים לסגנון הבל קנטו האיטלקי.

לוצ'יה די למרמור – מלודרמה טרגית:

מוסיקה: גאטנו דוניצטי, ליברית (טקסט): סלוודורה קמרנו על פי הרומן הכלה מלמרמור מאת סר וולטר סקוט, ניצוח: אבלינו פידו,  בימוי: לורין פלי

סולנים: לוצ'יה: Olga Peretyatco, אדגרדו: Juan Diego Florez, אנריקו אשטון: George Petean, ריימונדו: Jongmin Park

משתתפים נוספים: מקהלת בית האופרה של וינה ותזמורת בית האופרה של וינה

מועדי ההקרנות של לוצ'יה די למרמור:

9.8 סינמטק תל אביב+ הרצאה
17.8 סינמטק תל אביב
19.8 סינמטק חיפה
26.8 סינמטק הרצליה
16.9 תיאטרון ירושלים
1.9 בית תרבות סביון
סינמה מעלות תרשיחא – יפורסם באתר
קולנוע כוכב 29.8,19.8
סינמטק חולון – 2.9

12.8 רשת יס פלנט – קניון איילון, באר שבע, זכרון יעקב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון

***

רואים משם שומעים מכאן

סדרת מופעי אופרה מצולמים בביצוע הגדולים והטובים שבמוסיקאי האופרה הפועלים היום, זמרים, מנצחים במאים ומעצבים. יצירות שצולמו על הבמות הנחשבות בעולם , באיכות הקרנה וסאונד מהמעלה הראשונה, עם תמונה באיכות K4, אשר גורמת להרגיש ממש מול הבמה.   תרגום וכתוביות בעברית ואנגלית.  עורכת הסדרה:  מרב ברק

הסדרה נפתחה בהקרנה של הפקת האופרה "אאידה"/ורדי מפסטיבל זלצבורג והמשיכה עם הקרנות של האופרות "כרמן"/ביזה מפסטיבל ברגנץ, "מקבת"/ורדי מבית האופרה הממלכתי – ברלין, "חליל הקסם"/מוצרט מפסטיבל זלצבורג. הקרנה זו היא החמישית בסדרה.

בהמשך יוקרנו הפקות אופרה נוספות בהן: האיטלקיה באלג'יר/ רוסיני, שני הפוסקרים/ ורדי