Skip to content

להעריץ

עצרתם לחשוב רגע על המילה הזו, שיום יום רואים ושומעים?
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

"להעריץ"

חשבתם פעם על המילה הזו?

יום יום אנו רואים ושומעים את המילה הזו, בתקשורת ובחיי היומיום. חלקנו משתמשים במילה הזו על בסיס כמעט קבוע. מעריצים זמרים, פוליטיקאים, מפורסמים ועוד.

ההקצנה באירועים ובתגובות אצלנו, התמיכה העיוורת בדמויות מסויימות מזמנת הרחבה בנושא.

הורידו את האות הא ותקבלו: עריץ.

בילדות ובגיל ההתבגרות המונח הזה קיים ויש בו מן ההגיון מסיבות התפתחותיות והשרדותיות שונות.

אפשר להעריך, לכבד, להאמין, לאהוב, אבל להעריץ ???

להמליך מלך עליכם ? לסגוד למישהו ? לנהות אחריו מבלי לבדוק את מהותו או מניעיו ?

אדם, בכל תחום שהוא, ברגע שיש לו מעריצים, מרגיש באופן לא מודע קצת מורם מעם, שמותר לו יותר אחרת, שהוא רק פועל ועושה למען מעריציו.הוא אינו מודע ולא מרגיש שיש בו סוג של עריצות והוא משתמש במעריציו כתירוץ להתנהגותו ופועלו.

מדוע לא לאהוד כמו לגבי קבוצת כדורגל ?

מעירים על הפסדים, כואבים כשלונות אבל אוהדים ומעודדים.

מעריצים זהו סוג של קיצוניות שחורג לעתים ובקלות מגבול הטעם הטוב.

הייתם רוצים להרגיש שמישהו עושה לכם טובה עצם זה שהוא עונה לכם או מתיחס אליכם?

גם בטיפול יש לעתים הערצה עיוורת של המטופל את המטפל, אך בתקופתנו אנו ובסגנונות המתחדשים של הטיפול החל משנות ה- 90, על המטפלים להסביר למטופלים את הסיבות לתחושה זו ולפרקה למונחים ורגשות יותר אובייקטיביים ובריאים עבור המטופלים.

יש לזכור שמי שנערץ, לא מתיחסים אליו כאל שלם עם מגרעות, אלא מתעלמים ממבנה האישיות או מצדדים בה ומתרכזים בסיבה להערצה.

העריץ הופך לכזה רק כאשר הוא מקבל לגיטימציה מעדת מעריציו.

הבה נחשוב על היטלר, על גואל רצון. יש פוליטיקאים, אמנים מסוגים שונים, מרצים, ממציאים ועוד…

הרי ילד בגיל 5 מעריץ את הוריו ובגיל 20 לומד להעריך, לכבד ומצד שני, יש לו ביקורת והוא מוצא פגמים רבים ובצדק במושאי הערצתו בגיל צעיר.

באם הוא נשאר מעריץ, הוא סובל מתלות ומעיוורון סובייקטיבי ומבטל הוא את עצמו ואת זכותו לאהוב אך גם לכעוס, לשנוא, להעביר ביקורת ולדרוש יחס שיוויוני והוגן מול האדם שאותו הוא מעריך מאוד מאוד ואוהב אותו מאוד ומכבד מאוד אך לא מעריץ ולו רק בגלל השורש ע.ר.צ, המילה עריץ ומשמעות המונח עריצות!

שני הצדדים בוחרים להיות עיוורים כשזה קורה. לכל אחד יש כשרון ויחודיות, אבל…

בלי קהל, לזמר אין הופעות וכסף.יש הדדיות ולא עריץ ונערץ.

ראו מה קורה כעת בקרבנו ואיזו הערצה עיוורת נתונה למנהיגים או דמויות העלולות לזרוע בנו הרס ולהחריב את החברה הישראלית עד תום.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן