צילום תמונה ראשית: גיא יחיאלי

הילמה אף קלינט  – מתקשרת או אמנית?

בינואר 1906 הוצעה להילמה אף קלינט, משימה יוצאת דופן. האמנית השוודית נפגשה במשך שנים עם ארבע חברות להתפלל, להרהר ולקיים סיאנים, בהן ניסו ליצור קשר עם קבוצה של מדריכים רוחניים שכונו בשם המאסטרים הגבוהים. חמשת הנשים, רשמו רישומים וציירו רישומים אוטומטיים במהלך הפגישות שלהן. בשנת 1904, המאסטרים סיפרו לקבוצה על תכנית עתידית שהגו: להקים מקדש ולמלא אותו בציורים המייצגים את העולם הרוחני. מחמשת הנשים שבקבוצה, רק קלינט הסכימה לקחת עליה את המשימה שהפכה להיות מפעל חייה.

"התמונות צוירו ישירות דרכי, ללא כל רישומי הכנה, ובעוצמה רבה. לא היה לי מושג מה הציורים אמורים לתאר; עם זאת, עבדתי במהירות ובביטחון, מבלי לשנות ולו משיחת מכחול אחת". כך כתבה אף קלינט באחת מ-124 המחברות שהשאירה אחריה – 26,000 דפים מלאים בתיעוד שיטתי של תהליך הציור ובניתוח הציורים. כמדיום, היה עליה להתמסר כליל להנחיות של הרוח או של הישות המנחה, ולפיכך להשתחרר מכל מה שידעה או למדה לגבי ציור. זאת דרך אחת להסביר את הציורים המופשטים שציירה לפני היות המופשט (צורות מופשטות הופיעו בציוריה כבר ב-1903 ו-1904 בעקבות סיאנסים וציור אוטומטי בהנחיית רוחות). הציורים בתערוכה מבטאים את תמצית השפה הציורית של אף קלינט: צורות גיאומטריות ומוטיבים סמליים כמו ספירלות, סלילים ועיגולים, אותיות ומספרים. באמצעותם שאפה לתת ביטוי לאחדות היקום ולבטא ממד אחר של קיום, שבו הפרט והכלל – המיקרוקוסמוס והמקרוקוסמוס – משקפים זה את זה. את הסדרה "עשרת הגדולים ביותר" ציירה באוקטובר-נובמבר 1907, וגודלם לא מותיר מקום לספק: בין אם הונחתה בידי ישויות נעלות, בידי קולות פנימיים או חזיונות, הסדרה המונומנטלית היא הישג חסר תקדים של ציור מופשט.

ב-1882, בהיותה בת 20, החלה הילמה אף קלינט ללמוד באקדמיה המלכותית לאמנות בשטוקהולם, אחת האקדמיות הראשונות שאפשרו לימודים לנשים. היא למדה 5 שנים והחלה את דרכה האמנותית כציירת נופים ודיוקנאות בסגנון נטורליסטי ואיירה לפרנסתה. אף קלינט הציגה בתערוכות רק את ציוריה הריאליסטים. בצוואתה ביקשה שציוריה הרוחניים, לא יוצגו לפני שתחלופנה לפחות 20 שנה ממותה. עבודותיה הוצגו בפומבי החל משנת 1986.במחצית השנה האחרונה הוצגה תערוכתה בגוגנהיים בהצלחה רבה.

בתערוכה מוצגים 14 ציורים, כולל ציורי ענק מהסדרה המונומנטלית "עשרת הגדולים ביתר", עוד מוצגים בתערוכה 10 רישומים גדולים שלה שלא הוצגו מעולם לציבור ונחשפים כאן לראשונה.

עוד בתערוכה – אמנים מתייחסים לרוחניות מתוך חילוניות:

אמה קונץ נולדה ב-1892, הייתה הילרית, חוקרת וציירת, שחיה באזור כפרי בשווייץ הדוברת גרמנית. היא החלה לצייר רק בהיותה בת 46 ויצרה רישומים על נייר מילימטרי בעזרת מטוטלת.  קונץ ציירה מתוך טראנס, ציורים מורכבים מצורות גיאומטריות המקיימות ביניהן יחסים מתמטיים מדויקים. הציורים הסימטריים מבטאים אנרגיות קוסמיות, את ההרמוניה של היקום ואת היחסים המיסטיים בין מספרים לצורות. הציורים היו עבורה כלי לעבודה רוחנית, למדיטציה ולריפוי. היא לא הציגה את יצירתה בימי חייה וטענה שהיא מציירת עבור המאה ה-21.

האמנות של אמה קונץ והילמה אף קלינט זוכה לעדנה במאה ה-21. הרטרוספקטיבה של הילמה אף קלינט, שהוצגה במוזיאון גוגנהיים בניו יורק (אוקטובר 2018 – אפריל 2019), נחשבת לתערוכה המצליחה ביותר של המוזיאון; תערוכה מקיפה של אמה קונץ הוצגה לאחרונה בגלריה סרפנטיין בלונדון וזכתה אף היא להצלחה רבה.

בתערוכה אפשר לראות את הרעיונות של אף קלינט וקונץ מתגלגלים לעבודות של אמנים הפועלים במאה ה-21, הודות להיטמעותן של תפיסות העידן החדש: השינוי בתודעה פותח בפני אמנים עכשוויים את האפשרות לפסוע בדרכים שהמודרניזם דחה. כך, למשל, מוצגות בתערוכה עבודות קריסטל של מרינה אברמוביץ', שנועדו לשימוש הקהל ואשר נותנות ביטוי ליכולות הריפוי של האמנות – היבטים שנדחו עד לא מזמן מעולם האמנות כלא לגיטימיים.

מיצב משותף של פרידריך קונאת ואדם רבינוביץ (החיים שניהם בלוס אנג'לס) יוצר סביבה אסתטית אפלולית של תעתוע אופטי, שהעידן החדש מופיע בה כתוכן וכאסתטיקה.

ציורים של מונטאן/רוזנבלום (החיים בווינה) מציגים את צעירי העולם המערבי, אנשי הסדנאות, מחפשי הרוחניות והגאולה במסיבות טבע או בסיטואציות אורבניות.

מיצב וידיאו של מקסים רוסי (החי ופועל בפריז) מתחקה אחר מקס ארנסט בשנים שבהן חי בסדונה, אריזונה, ונותן מקום לפרקטיקה הניו-אייג'ית של קריאה אסטרולוגית בנדל"ן.

ב-10 בספטמבר 2019 ,ייערך בתערוכה כנס על הילמה אף קלינט ואמנות ספיריטואליסטית. בשיתוף עם קרן אקסל ומרגרט אקסון ג'ונסון Axel and Margaret Ax:son Johnson Foundation), וישתתפו בו חוקרת האמנות יוליה ווס (Julia Voss), שפרסמה ביוגרפיה על הילמה אף קלינט, אולף וגנר (Ulf Wagner) מקרן הילמה אף קלינט ולואיז בלפראג (Louise Belgrage).

אוצרת: רותי דירקטור

6.8.19 – 1.2.20

מוזיאון תל אביב לאמנות -הגלריה ע"ש לילי ויואל משה אלשטיין, הבניין ע"ש שמואל והרטה עמיר