ט"ו באב – ה"טינדר" המקראי

ליל ירח מלא, הוציא את בנות ישראל המקראיות הרווקות, לחולל ולהתחולל בכרמים ותוך כדי כך לתפוס חתן. האהבה עוד לא היתה שם, אבל החיזור רווי הרומנטיקה וההורמונים התקיים כנראה לצידם של טורי הגפנים עתירי אשכולות הענבים לפני הבציר. חג שידוך שמח!

Print Friendly

בעידן הגלובליזציה שבו ישראלים חוגגים את הוולנטיין דיי הנוצרי, המלווה בפלאי צריכה שואבי כרטיסי אשראי, נמצא כי גם הוולנטיין דיי שלנו היהודי, זה שנקרא – "חג האהבה" / ט"ו באב, והוא בהחלט יכול לשמש כמגנט נוסף לבילוי ובזבוז אשראי. והנה לכם, כך יש לנו ליהודים הזדמנות "לאהוב" את יכולתנו לתרום לפיתוח הכלכלה הישראלית ולהנות מפינוקים שונים עתירי ממון שמעניקים אוהבים זה לזו, פעמיים בשנה.

אור הירח הרומנטי מזווג זיווגים ומייצר חתונות. המהלך הראשון שארע בט"ו באב, הוא שהותר לבני שבטים שונים בתוך העם, להתחתן זה עם זו. לאחר 40 שנות נדודים במדבר, החתונות התקיימו על טהרת השבט ובתוכו. לאחר ההתמקמות בארץ ישראל, חלה תנועה מגיזרה טריטוריאלית שבטית לאחרת וזיווגים בין שבטיים נוצרו. בט"ו באב הותר לבני ובנות השבטים השונים להתחתן זה עם זו. גם לבני שבט בנימין המוחרמים בעקבות מקרה האונס של הפילגש בגבעה, הותר ביום זה להתערב עם שבטים אחרים. הסיפור הנורא של הפילגש בגבעה מתאר התנהגות נוראה של בני שבט בנימין. איש משבט לוי, הגיע עם פילגשו לישוב בשם גבעה בשבט בנימין. הוא התארח אצל זקן חביב. בני היישוב ביקשו מהמארח להוציא אליהם את האורח כדי שיתעללו בו. הזקן מציע את בתו הבתולה ואת הפילגש, במקומו של האורח המיוחס. הדורשים סרבו אולם הזקן הוציא בכח את הפילגש. זו נאנסה באכזריות ולבסוף מתה. האורח שכעס על התנהגות ההמון האכזר, ביתר את הגופה ל-12 חלקים ושלח את חלקיו ל-12 השבטים כמעשה מחאה. על אנשי שבט בנימין הוכרזה מלחמה והם הוחרמו וסורבו להתקבל בקהל ישראל ובמיוחד להתחתן עם בנותיה. ט"ו באב עבור שבט בנימין מסמל פיוס ושלום.

איור שרה פלד

איור שרה פלד

ארוע נוסף המשוייך לט"ו באב על פי המקורות, הוא נצחונן הפמיניסטי של בנות צלפחד להסרת מגבלות הנישואין שחלו עליהן כבנות יורשות (לעומת זכרים יורשים). הסיפור: לקראת הכניסה לארץ המובטחת שוב נערך מפקד בתי אב. כל בית אב מיועד לקבל נחלה לעבד אותה. ומה תעשה משפחה שאין לה אב? בנות צלפחד היתומות, נזעקו לשינוי החוק הקובע כי אם למוריש אין בנים, כי אז הוא משול ל"מת". הן מוחות לפני משה ומבקשות לשבור את ההיררכיה הפטריאכלית. משה מתייעץ עם אלוהים וזה מורה לו לבצע שינוי "קל": הבנים יורשים והבנות מנושלות, אך רק במקרה שאין שום בן זכר במשפחה – רק אז רשאיות הבנות לרשת. כעת הן יכולות, הן ונחלתן להתחתן עם בני זוג משבט אחר. זהו נצחון של חמש נשים נחושות על המערכת הממסדית הנוקשה.

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, דת ומסורת, חיי חברה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.