פסק דין תקדימי: בנות זוג שילדו בת משותפת, יוכרו כאמהותיה

משרד הרווחה התנגד לרשום תינוקת כבתן של שתי נשים ודרש שתוכחנה זוגיות ארוכת טווח. השתיים התנגדו וטענו כי חתמו ביניהן על הסכם זוגיות וזה מספיק. השופטת גדיש קיבלה את טענתן: "האם לא יעלה על הדעת כי שתי נשים תבקשנה לבסס קשר זוגי ולהרחיבו לקשר משפחתי, גם בתקופת זמן קצרה יותר? ברור שכן! "

Print Friendly

שופטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, פסקה היום (ראשון) כי על משרד הרווחה לרשום שתי נשים שחיות בזוגיות כאימהותיה של תינוקת שנולדה לפני מספר חודשים. הנשים שחתמו על הסכם זוגיות ביניהן, החליטו להביא לעולם תינוקת משותפת ופנו לבית המשפט על שזה יורה למשרד הרווחה לרשום את ילדתם כבתן המשותפת.
משרד הרווחה  באמצעות עורכי הדין, אורי קידר שמייצג את היועץ המשפטי לממשלה ודנית חשין, מטעם משרד הרווחה התנגדו לרשום ותבעו מהנשים להוכיח כי זוגיותן החלה זמן רב לפני לידת הבת וזאת באמצעות הצגת חשבון בנק משותף ומסמכים נוספים המוכיחים שהשתיים חיות יחדיו כזוג.  השתיים שמיוצגות על ידי עורכת הדין איריס שינפלד התנגדו לכך וטענו בבית המשפט כי מדובר באפליה בינן לבין כל זוג אחר שיולד ילד משותף.

השופטת נאווה גדיש (צילום: אתר בתי המשפט)

השופטת נאווה גדיש (צילום: אתר בתי המשפט)

"למה הצריכות להוכיח כי הן חיות יחדיו כזוג לשם רישום הילדה כבתן. כל זוג אחר שחי יחדיו איננו צריך להוכיח שקודם ללידת הילד חי שנים רבות יחדיו", טענו השתים. השופטת נאווה גדיש בקשה את תגובת משרד הפנים שהגיב לבית המשפט ודרש לקבל מסמכים המעידים על חיים משותפים וניהול משק בית משותף, טרם הוריית הקטינה (כגון חשבונות בנק, הסכם שכירות, אישור על קניית נכס וכד'). משרד הרווחה ציין כי המסמך היחיד שצורף לבקשת הנשים להכיר באימהות משותפת הינו ההסכם עליו חתמו השתיים ואשר איננו מציין מועד מפורש בו החל הקשר הזוגי.
עורכי הדין הסתמכו בתגובתם על הנחיות על ולפיהן הם פועלים בין היתר גם לבחינת הקשר הזוגי, בטרם יינתן הצו. בית המשפט ציין כי בנוסף לעתירתן להוצאת צו שיחייב את המדיה לרשמן כאימהות הילדה, הן צירפו הסכם זוגיות עליו חתמו בחודש יוני 2018, מספר חודשים לפני תחילת ההיריון. במסגרת הסכם זה השתיים הצהירו על חייהן המשותפים והסדירו בין היתר את מערכת החובות והזכויות שביניהן בכל הנוגע לענייני ממון, כמו גם את נושא ההורות של כל אחת מהן, ביחס לילדים שייוולדו לאחרת, במהלך הקשר הזוגי. השתיים גם סיכמו באופן מפורש, מה הן הזכויות והחובות שתהיינה לכל אחת מהן, ביחס לילדים המשותפים, גם במקרה של פרידה.
"הסכם זה אושר בבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין לאחר שהשתיים הצהירו לפניי, שהן מנהלות חיים משותפים מאז שנת 2017"" כתבה השופטת נאווה גדיש.

משרד הרווחה סירב כאמור להסתפק בהסכם זה וטען כי היות וההסכם נחתם רק ארבעה חודשים בטרם ההיריון, אין בו כדי להעיד על חיים משותפים, תחת קורת גג אחת וניהול משק בית משותף.  עורכי הדין של המשרד הרווחה  הוסיפו וציינו כי אין ראיה למועד תחילת הקשר הזוגי, מעבר להצהרה כי הוא החל בשנת 2017 . אבל השופטת התנגדה ופסקה כי דרישת משרד הרווחה, ש"בנות הזוג יגישו ראיות לקיום קשר זוגי של שישה  חודשים טרם ההוריה, איננה רלוונטית בענייננו לטעמי". השופטת גדיש והסבירה כי "הקשר הזוגי המיוחד", כפי שהן מגדירות אותו בא לידי ביטוי בהסכם ו "הסכם זה הובא לאישור בית המשפט, וקיימת בו התייחסות מפורשת לרצון שלהן להרחיב את התא המשפחתי".  השופטת: "מקובלת עלי עמדת המבקשות כי הדרישה להציג אסמכתאות שיעידו על קיומו של חשבון משותף או נכסים משותפים, פוגעת בפרטיותן".  השופטת נאווה גדיש סיכמה כי "אם המטרה היחידה הינה לבחון את מועד תחילת הקשר, הרי שדי לי בהצהרה האמורה, אשר קבלה ביטוי בהסכם שערכו, כמו גם בדיון".  גדיש אף כתבה שהדרישה של משרד הרווחה להוכיח קשר זוגי ארוך טווח בטרם תחילת ההריון מנוגדת לזכותן להורות. "מקובלת עליי הטענה שדרישה זו פוגעת בזכותן להורות"" פסקה השופטת, "כידוע, בני זוג שאינם בני אותו מין, לא נדרשים להציג כל ראיה שהיא על חיים משותפים, ואף לא להצהיר על חיים משותפים, עם הולדת ילד משותף", כתבה גדיש.
"האם לא יעלה על הדעת כי שתי נשים תבקשנה לבסס קשר זוגי ולהרחיבו לקשר משפחתי, גם בתקופת זמן קצרה יותר? ברור שכן!  בדיוק כמו שניתן להעלות על הדעת שבני זוג, גבר ואישה, יחליטו להקים תא משפחתי משותף, אחרי תקופת זוגיות קצרה", התרעמה השופטת  וכתבה: "בנסיבות המקרה שלפניי, כאשר קיים הסכם שנחתם טרם הכניסה להיריון, בשים לב לתוכנו ולכך שהוגש לאישור בית המשפט סמוך לאחר חתימתו, מצאתי להסתפק בו. לא ראיתי כל הצדקה, בנסיבות שלפניי, לדרוש ראיות נוספות לקיומו של משק בית משותף, או לשיתוף בנכסים".
"החתימה על הסכם משפטי, תוכנו והגשתו לבית המשפט, והעובדה כי במסגרתו הצהירו השתיים על חיים משותפים, כמו גם על רצון להמשיך את הקשר, למסדו ולהרחיב את התא המשפחתי, מהווים לטעמי ראיה מספיקה על מנת לקבוע שעסקינן בבנות זוג שתכננו יחד את ההיריון, פעלו יחד ליישומו ויש לראות בשתיהן היא מהות של הקטינה – נ', נכתב בפסק הדין.

"סבורני כי מתן תוקף משפטי לקשר האמור מתיישב עם טובת הקטינה, כי שתי האמהות שאותן היא מכירה כשתי דמויות ההתקשרות המשמעותיות ביותר בחייה, מעת לידתה, תהיינה בעלות חובות, זכויות וסמכויות כהוריה". פסקה השופטת והוציאה צו למשרד הרווחה לפיו הוא נדרש לאשרר את שני הנשים כאימהות בתן הפעוטה.

Print Friendly

על אודות אליק מאור

ראש דסק חדשות - עיתונאי בעל וותק מעל 35 שנה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה א, אהבה וזוגיות, אקטואליה, בארץ, הורות, חדשות בארץ, משפט, קיימות, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.