המאסטרו דן אטינגר והבמאי והמעצב וינסאן בוסאר חוברים בהפקה של האופרה הצרפתית מנון

הפקת ענק מרהיבה של "מנון" אחת האופרות הצרפתיות האהובות ביותר של המלחין ז'ול מסנה תפתח את העונה החדשה של האופרה הישראלית. 07/11/2019 – 18/11/2019 בבית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ') ת"א

Print Friendly

ההפקה החדשה "מנון" מאת ז'ול מסנה תפתח את עונת 2019-20 באופרה הישראלית בניצוחו של מאסטרו דן אטינגר, בבימויו של הבמאי והמעצב הצרפתי וינסאן בוסאר, ובהשתתפות סולנים ישראליים ובינלאומיים, תזמורת האופרה – התזמורת הישראלית ראשון-לציון ומקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתן שמייסר.

האופרה הצרפתית מנון . צילום: MartynasAleksa באדיבות יח"צ האופרה הישראלית

למעלה מ-30 אופרות כתב המלחין ז'ול מסנה ו"מנון" ,המספרת את סיפורה של אישה צעירה ויפה שנאלצת להחליט אם לחיות באושר או בעושר,היא אחת האהובות שבהן.

מנון הפקת ענק לאחת האופרות האהובות. צילום: MartynasAleksa באדיבות יח"צ האופרה הישראלית

"מנון" מבוססת על רומן פרי עטו של הסופר הצרפתי אבה פרבו שפורסם ב-1731 והקנה לסופר פרסום רב עוד בימי חייו. "סיפורו של האביר  דה גרייה ומנון לסקו" הוא הכרך האחרון מתוך שבעה של ספרו של פרבו – "זיכרונותיו והרפתקאותיו של אציל שפרש מן החברה", שיש הסוברים כי היה בחלקו אוטוביוגרפי. הסיפור על הנערה היפה שמנסה לנווט את חייה בין אהבת אמת לחיי עושר במעמד הגבוה, נחשב לרומן פרובוקטיבי בעת יציאתו לאור, עד כדי כך שנאסר לפרסום בצרפת. הסקנדל רק הגביר את סקרנותו של קהל הקוראים, והוביל להפצתו באופן מחתרתי ולהפיכתו במהרה לספר מפורסם ואהוב. מנון הפכה לדמות ידועה, שמגלמת את הדילמה הנצחית בין כסף לאהבה.

מנון .עיצוב במה עם טאצ' קולנועי ובניחוח צרפתי. צילום: MartynasAleksa באדיבות יח"צ האופרה הישראלית

מנון היא נערה צעירה, יפה והרפתקנית, שנשלחת על ידי הוריה לחיות במנזר. המסלול המתוכנן משתנה במהרה כאשר היא נסחפת לסיפור אהבה עם דה גרייה, עלם צעיר מרשים בחזותו ובקסמו אך חסר כל אמצעים, אותו היא פוגשת בדרכה למנזר. ממנו היא עוברת לזרועותיו של האדון בריטני, שמפתה אותה בחיי עושר ונוחות. לאחר איחוד גורלי עם דה גרייה והסתבכות מצערת עם החוק, תסיים מנון את חייה בזרועותיו של אהובה האמיתי, כשהיא חולה ומואשמת בפשע שלא ביצעה. דמותה המורכבת של מנון וסיפורה הנשזר בין אהבה גדולה, תככים משפחתיים, ועלילה רוויית מתח ופעולה – גרמו למסנה וליוצרים אחרים להתאהב בה ולהעניק לה פעם אחר פעם חיים חדשים על הבמה ומחוצה לה.

"מנון" פופולריות חוצת ז'אנרים: בבלט, בקולנוע, וגם באופרה האיטלקית

עוד לפני האופרה המפורסמת של מסנה, הופיעה מנון על במות צרפת בבלט של המלחין הלוי משנת 1830 ובאופרה בשם "מנון לסקו" של אובר מ- 1856. מנון כיכבה גם בקולנוע: בפעם הראשונה בסרטו של ארתור רוביסון משנת 1926 ומאוחר יותר בסרט משנת 1968 בכיכובה של כוכבת הקולנוע הצרפתייה קתרין דנב.

אך שתי הגרסאות המפורסמות ביותר לסיפורה של מנון הן אלה של מסנה ושל פוצ'יני, שכתב ב-1893 את "מנון לסקו". כאשר נשאל פוצ'יני מדוע כתב אופרה נוספת המבוססת על מנון, הוא ענה: "למה שלא יהיו שתי אופרות על מנון? לאישה כזאת יכולים להיות שני מאהבים".

מנון שיתוף פעולה בין האופרה הישראלית לבין בתי האופרה של סן-פרנסיסקו ושל ליטא. צילום: MartynasAleksa באדיבות יח"צ האופרה הישראלית

מסנה מציג את הגיבורה שלו על כל הרבדים והסתירות הקיימים באישיותה, והופך אותה לדמות אופראית רב ממדית ומעניינת במיוחד. מנון היא צעירה, יפה והרפתקנית, כובשת את לבבות הגברים הסובבים אותה כמו גם את לבו של הקהל. אך היא גם מפגינה פזיזות ויוהרה שמובילים אותה לפגוע באוהביה, ובסופו של דבר גם בעצמה. לאורך האופרה כולה מסנה מספר סיפור על חלומות ומציאות, ועל העצב השרוי בפער ביניהם. את המסע שלה, מתאר מסנה באמצעות מוסיקה מלאת חיים ודרמה, ובעיקר דרך ארבע אריות צבעוניות שהשלישית בהן Adieu, notre petite table ("היה שלום, שולחן קטן שלנו") היא המפורסמת ביותר באופרה ורבים חושבים שגם היפה ביותר.

ההפקה שתפתח את עונת 2019-20 באופרה הישראלית היא תוצאה של שיתוף פעולה בין האופרה הישראלית לבין בתי האופרה  של סן-פרנסיסקו ושל ליטא. הבמאי והמעצב וינסאן בוסאר יוצר אסתטיקה בימתית עכשווית, ששואבת השראה מהעולם הוויזואלי הצרפתי-מסורתי. הוא מטשטש לרגעים את גבולות הזמן והמקום ומדגיש את ההיבטים האוניברסליים של מנון. צרפת בכלל ופריס בפרט נוכחות ברקע (כמו בשחזור היפהפה של נוף גגות פריס, או בפרטי הריהוט הצרפתיים) אך מרכז הבמה שמור לדמויות וליחסים ביניהן.


הפוקוס שנותן בוסאר ליחסים האנושיים נתמך על ידי בחירה וויזואלית מרכזית בדמות קיר אלכסוני שחוצה את הבמה לשניים ויוצר תחושה קולנועית ממש: המתרחש בקדמת הבמה נראה כמו "קלוז-אפ" לעומת המתרחש ברקע.

מנון . התרחשות הרגשית בין הדמויות ובנבכי הנפש נוגעים ללב . צילום: MartynasAleksa באדיבות יח"צ האופרה הישראלית

"הז'אנר של האופרה הקומית הצרפתית דורש מהזמרים יכולות משחק גבוהות במיוחד" מספר בוסאר. "במנון אנחנו נדרשים ליצור סצנות אותנטיות שיש בהן שירה, דיבור וריקוד. בנוסף, מדובר באופרה אינטימית מאד, בוודאי ביחס לאופרות הצרפתיות הגדולות של אותה תקופה. מה שהכי מעניין בה לדעתי, הוא ההתרחשות הרגשית בין הדמויות ובנבכי הנפש של כל אחת מהן, וזה מה שהופך אותה לכל כך נוגעת ללב".

הסולנים מרוסיה, רומניה, איטליה, קוריאה, ארצות הברית, והמשתתפים באופרה

בהשתתפות: זמרת הסופרן הרוסייה יקטרינה בקנובה (באופרה הישראלית הופיעה בתפקיד דונה אנה בדון ג'ובני ב-2018) יחד עם הסופרן הרומנייה כריסטינה פאסארויו (באופרה הישראלית הופיע בתפקיד ליילה ב"דולי הפנינים בשנת 2016) בתפקיד הראשי, הטנור האיטלקי לאונרדו קאיימי (שזוהי הופעתו הראשונה באופרה הישראלית) והטנור הקוריאני הו יון צ'ונג (באופרה הישראלית הופיע לאחרונה בתפקיד הראשי ב"ורתר") שניהם בתפקיד דה גרייה, הבריטון האמריקאי דייויד אדם מור והבריטון הישראלי עודד רייך בתפקיד לסקו, זמרי הבס הישראליים דניס סדוב וולדימיר בראון בתפקיד המרקיז דה גרייה ובנוסף איתן דרורי בתפקיד גיו, יאיר פולישוק בתפקיד ברטיני, יורי קיסין בתפקיד בעל הפונדק,יעל לויטה, אלינור זון בתפקיד פוסט, טל ברגמן ושקד סטרול בתפקיד ז'אבוט,שי בלוך וענת צ'רני בתפקיד רוזט. 

 

תאריכי המופעים והזדמנות להכיר את ההתרחשויות מאחורי הקלעים של האופרה. :

לקראת בכורה שבת 2.11.19 בשעה 11:00. יום חמישי|07/11/2019|שעה 20:00| יום שישי|08/11/2019|שעה 13:00| יום שבת|09/11/2019|שעה 20:00| יום שני|11/11/2019|שעה 20:00| יום שלישי|12/11/2019|שעה 20:00| יום רביעי|13/11/2019|שעה 20:00| יום חמישי|14/11/2019|שעה 20:00| יום שישי|15/11/2019|שעה 13:00| יום שבת|16/11/2019|שעה 20:00| יום שני|18/11/2019|שעה 18:00|

שעה לפני תחילת כל מופע מתקיימת הרצאת מבוא באורך כחצי שעה באולם,האופרה מזמינה את הקהל להזדמנות מיוחדת וחד-פעמית להכיר את האנשים שמאחורי ההפקה: הסולנים, המנצח והיוצרים, וליהנות מטעימות מוסיקליות מהאופרה. הכניסה להרצאה חינם לבעלי הכרטיס באותו הערב

 

 

Print Friendly

על אודות סיגל גליל

סיגל גליל היא חוקרת פילוסופיה, אמנות ותרבות, מומחית לואן גוך ולברוך שפינוזה, תרבות יפן, והציירים האימפרסיוניסטים. בין מסעותיה בזמן וברוח בדגש אמנות ופילוסופיה, היא חיפשה את ואן גוך ביפן, יזמה והדריכה טיול שורשים בהולנד בעקבותיו, וביקרה והדריכה במוזאונים הגדולים והחשובים בהולנד בתערוכות הקשורות בו. גליל, היא יוצרת רב-תחומית, שמצלמת וכותבת על ספרות ועל מחול, על אדריכלות ותיירות. היא חובבת טיולים נלהבת. היא לימדה כמעט בכל האוניברסיטאות בארץ תקשורת, אמנות ותרבות יפן. בהרצאותיה, במאמרים ובתוכניות הרדיו הדוקומנטריות שלה היא מנסה לחשוף חוטים סמויים המחברים בין אמנות, תרבות, תקשורת, פילוסופיה וחוויות הקיום האנושי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה מגפון-ניוז: כללי, מוזיקה, תרבות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.