מאז נפתחה לקהל הרחב הרשת החברתית, מספר ההונאות נמצא במגמת עלייה חדה. המספרים הרשמיים אינם מייצגים יותר מעשרה אחוזים מהסכומים האמיתיים. איך מאפשרות ממשלות לנוכלים להסתובב חופשי ולמשתפי פעולה כמו מארק צוקרברג ליהנות מהמצב? כתבה ראשונה בסדרה  

מאת: עמית מנדלזון

אני משוכנע שכולכם מכירים את מכתבי ההונאה שמספרים לכם שזכיתם בלוטו, או שמישהו מאיזהחור נידח, לרוב באפריקה, מעביר לכם סכום עתק.

הואיל ותיבת הדואר האישית שלי היא בת עשרים שנה כמעט, נתקלתי כבר בכולם, ורבות משיטות ההונאה השונות מפורטות בבלוג שלי. אבל לא ההונאות עצמן הן נושא הכתבה, אלא איך תרמה, תורמת ותתרום הרשת החברתית לנסיקה המטורפת במספר ההונאות. איך מאפשרות ממשלות לנוכלים להסתובב חופשי ולמשתפי פעולה כמו מארק צוקרברג ליהנות מהמצב ואפילו להרוויח ממנו כסף, בעוד שאנשים פשוטים בכל רחבי העולם מפסידים את בתיהם רק בגלל חלום.

הונאה תמיד מתבססת על חלומותיו של הקורבן. לכל אדם יש חלום: האחד רוצה לסייע לילדים, השני מחפש אהבה, השלישי שקוע בחובות ונאחז ברעיון שאולי ירוויח כסף, הרביעי… נו, טוב, הבנתם את הרעיון. וכשיש לך חלום תמיד יקום הנוכל שיציע להגשים לך אותו תמורת סכום פעוט, שיילך ויגדל ככל שתמשיך להאמין. יש אנשים שהפסידו כך מאות אלפי דולרים.

אף שכל סוגי ההונאות זהים למעשה, מבחינה פרקטית הרי שהונאות האהבה (Love Scams) הן הנפוצות ביותר, וגם העצובות ביותר. לפעמים נדמה שמי שנופל בפח כזה הוא טיפש, אך כדאי להבין כיצד זה קורה בטרם נשפוט.

קצת היסטוריה

האינטרנט הוא אמצעי תקשורת, וכמו כל אמצעי תקשורת אחר, הוא מתבסס על רייטינג (טראפיק – "תעבורה"). כמו כל דבר שתלוי ברייטינג, הקידום שלו לא תמיד הוגן, בעיקר אם יש בכיסך סכום כסף גדול ואתה שואף ליותר.

לפני שנים רבות החלו לצוץ באינטרנט אתרי היכרויות. הבעיה באתרים אלה היתה שהם היו מוצפים בגברים, חרמנים יותר וחרמנים פחות. נשים לא ששו להתייצב ולהירשם. מה עשו בעלי האתרים? מילאו אותם בפרופילים פיקטיביים, כדי להראות לגברים שיש להם מה להציע (הפרופילים הפיקטיביים היו בדרך כלל של נשים חטובות, צעירות ומקרינות סקס). כשהחליטו בעלי האתרים שכניסה לנשים תהיה חינם, העניינים התחילו לזוז.

כדי למשוך יותר ויותר משתמשים השתמשו בעלי האתרים במספרים מנופחים

שנים מאוחר יותר, כשגוגל החלה לחלוק את הרווחים שלה עם בעלי האתרים וכולם היו משוכנעים שהנה-הנה אפשר להרוויח כסף מהאינטרנט, החלו שוב לצוץ אתרי שידוכים חינמיים, שהסתמכו על הכנסות מפרסום. ושוב צצו פרופילים פיקטיביים. הנשים, שכבר שמעו כל מיני סיפורי אהבה, מפוברקים ואמיתיים, הצטרפו לאתרים האלה, אם כי לא בקצב משביע רצון. כדי למשוך יותר ויותר משתמשים השתמשו בעלי האתרים במספרים: יש לנו כך וכך משתמשים. ואכן, היו להם כך וכך משתמשים בעיקר מפני שלא היה להם שום סינון, וכל אחד יכול היה להירשם פעם, פעמיים או עשר, בשמו, בשם אחותו וגם בשם השכנה. כמובן, לא שכחתי את הספאמרים שנרשמים לכל אתר רשת חברתית, פורום או בלוג, כדי להפיץ את מרכולתם בפומבי.

הכלל הוא שככל שלאתר היכרויות, שידוכים או רשת חברתית יש יותר משתמשים, כך הוא מושך משתמשים נוספים. הרייטינג, או נפח התעבורה באתר, נמדדים בין היתר במספר הרשומים בו. ככל שהמספר גדול כך במכפלה פיננסית מורכבת ומעוותת, האתר שווה יותר כסף. משמעות הדבר היא שמישהו יכול מחר להציע הון עתק ולרכוש את האתר, או להנפיק מניות של האתר בבורסה ולשלשל לכיסו סכום מרשים. בקיצור כסף, ומה לא עושים עבור כסף? הכול, כולל סיכון פיננסי ואפילו פיזי של המשתמשים שלך –  הלקוחות. כשכסף מעורב בעניין המשתמשים הם למעשה לקוחות, אלא ששום גוף להגנת הצרכן לא מגן עליהם מפני חמדנות.

מי שחושב שבפייסבוק רשומים 800 מיליון בני אדם שונים הוא אדם נאיבי במיוחד

מארק צוקרברג לא המציא את הגלגל, הוא רק פיתח גלגל מתוחכם משלו. במסגרת הפיתוח הוא המציא בין היתר מנגנון לניפוח עצמי. פייסבוק לא התחילה מכלום, היא היתה רשת אוניברסיטאית, כך שבעת פתיחתה כבר היה לה קהל משתמשים סביר לחלוטין, שאליו הצטרפו בני משפחה, חברים ועוד. עד שכל העולם החל להצטרף. אבל בין כל המילים המנופחות "שיתוף", "חברים", "נרשמים" וכו' מסתתר אתר היכרויות בין בני אדם. לא המצאה גדולה.

פייסבוק תפס, וגם צוקרברג תפס. הוא תפס שצריך לנפח את מספר הגולשים הרשומים בבסיס הנתונים שלו.
מי שחושב שבפייסבוק רשומים 800 מיליון בני אדם שונים הוא אדם נאיבי במיוחד. ראשית, פייסבוק הודיעה לעולם שהיא אינה מוחקת פרופילים (מה שאמור היה להדליק נורות אדומות בכל העולם). שנית, היא התחילה "להעיף" משתמשים. במשך יותר משנתיים פייסבוק זרקה כמעט רבע מהמשתמשים שלה בטענה ששלחו הודעות זבל. כך, למשל, כל מי שהציע "חברות" ליותר מחמישה אנשים ביום קיבל הודעת אזהרה לא ברורה והופ – גילה שהחשבון שלו נחסם. בצר לו ומתוך פניקה צרופה, אותו מגורש מיד פתח לעצמו פרופיל חדש, והרי לכם שני משתמשים רשומים. מנגנון לניפוח בסיס הנתונים למופת.

הכי מסוכנות: ניגריה, גאנה, בנין, חוף השנהב, סנגל

פייסבוק היא מפלטם של אנשים בודדים רבים ברחבי העולם, שכל חטאם בתמימותם. בשנתיים האחרונות הצטרף לפייסבוק דור של בני חמישים ומעלה, אנשים שהמחשב זר להם, שרשת האינטרנט אינה מובנת מספיק עבורם ושכישוריהם הטכנולוגיים שואפים לאפס. נשים וגברים בודדים מרחבי העולם המערבי בעיקר, רבים מהם חיים מכלום, שסיכוייהם לפגוש מישהו שואפים לאפס.

העובדה שלפייסבוק אפשר להירשם בלי שמישהו יבדוק מי אתה ומה אתה, וחשוב מכך – מהיכן אתה, איפשרה לכמה נוכלים ממערב אפריקה להירשם פעם, פעמיים ואפילו מאתיים פעם, במטרה אחת בלבד – ללכוד קורבנות.
מוצאם של נוכלים אלה הוא לרוב מניגריה, גאנה, בנין, חוף השנהב, סנגל, ולעתים מסיירה לאון, טוגו, מלי ועוד. אבל המובילים הם הנוכליםהניגרים והגנאים. בעזרת האנגלית הקלוקלת שלהם הם החלו מחזרים אחרי נשים מכל העולם, מתחזים למאהבים וגם מאהבות. בשלב כלשהו הם היו "נקלעים לצרות פיננסיות", והקורבנות היו משלמים מכיסם.

נכון, נשמע טיפשי, אבל אתם חייבים להבין שמדובר בדור שלם שלא יודע כמה קל לגנוב תמונה של מישהו אחר. חלק גדול מאוד מההונאות פרט על רגש הפטריוטיות של הקורבנות, והנוכלים התחזו לחיילים בעיראק, אפגניסטן ובכל מקום אחר בו היה קונפליקט ושירתו בו חיילים ממדינות המערב (בעיקר ארצות הברית). הקורבנות נפלו כמו זבובים.

>>> כחצי מיליון דולר נגזלו מאלמנה בגלל היכרות אינטרנטית

להערכתי, נזקי ההונאות עומדים על כמה עשרות מיליארדים, למרות שרק מאית מהסכום מופיעה בדיווחים של ה-IC3 . זאת בעיקר מפני שרבים מתביישים לדווח שהתפתו להאמין להונאה שכזאת, המציגה אותם במלוא טיפשותם. חלק אחר נפלו קורבן להונאות שמציגות אותם-עצמם כחמדנים ואפילו כעבריינים. וכמובן, יש כאלו שכלל אינם יודעים שיש בכלל למי לדווח על כך, או כאלו שאינם דוברי אנגלית.

במלזיה יש לא מעט נשים שמשתתפות בתהליך – והן טובות במה שהן עושות

הנוכלים ממדינות אפריקה לא נשארו לבד לאורך זמן. הצטרפו אליהם נוכלים ממלזיה, ובמידה מסוימת גם מאינדונזיה ומתאילנד. אבל הנוכלים המלזים הם הנציג הקלאסי של אסיה. נוכלים אלה הם מתוחכמים יותר, האנגלית שלהם טובה יותר, והם לומדים מהר יותר. ובעוד שהנוכלים ממדינות אפריקאיות מסוימות הם גברים בלבד, במלזיה יש לא מעט נשים שמשתתפות בתהליך – והן טובות במה שהן עושות.

בסיסי ההונאה לא נשארו רק מדינות אפריקה, וכשהנוכלים תפסו שאיש לא יטרח לאתר אותם, הרי שבכל מקום בעולם שבו תמצאו מהגרים מניגריה, מגאנה או ממלזיה (אמסטרדם, לונדון, יוהנסבורג, מנילה ועוד), שם יהיו נוכלים, וגם שם הם יפעלו בלי הפרעה.

ומה עושות ה-FBI ושאר רשויות החוק בעולם?

בין השאר, אני מחזיק קבוצה שמאתרת ומתייגת נוכלים בפייסבוק. התברר לנו שפייסבוק לא ימחק את הפרופילים שנדווח עליהם, ואם כן – הם רק יצוצו בשם חדש ונצטרך לדוג אותם בשנית. גילינו שהמשטרות המקומיות במערב אפריקה לא רק שאינן עושות דבר, אלא אפילו משתפות פעולה עם הנוכלים לעתים קרובות מאוד.

עוד התברר לנו, שה-FBI, שכל כך יעילה באיתור מורידי קבצים פיראטיים ומאסרם בקצוות העולם (בעלי אתר "מגאפלואד" נעצרו 24 שעות אחרי הוצאת צו הסגירה לאתר שלהם בניו זילנד והוסגרו מיד), אינה עושה דבר וחצי דבר עבור קורבנות ההונאה, אלא אם כן מדובר בקורבן עשיר במיוחד.

גילינו גם שהמשטרות השונות ברחבי העולם פתאום אינן מסוגלות לשתף פעולה. ה-FBI מתכננת מהלכים עם הסקוטלנד-יארד כדי לתפוס פיראטים, אבל אינה מתקשרת עם אותה סוכנות כשמדובר בהונאות.

האם אפשר לעשות משהו?

בוודאי!

אפשר לחסום כל גישה של כתובת אינטרנט (IP) שמקורה בניגריה, גאנה ומלזיה, קודם לפייסבוק ואחר כך לאינטרנט בכלל. חרם דיגיטלי מוחלט, שיפעיל לחץ על הממשלות לפרק את בתי הקפה שמהם עובדים הנוכלים. זה יספיק כדי לצמצם את מספר ההונאות המקוונות ב-75%.

האם חסימה כזו כרוכה בעבודה קשה? ממש לא. לכל אתר יש אפשרות לחסום סדרות של כתובות אינטרנט. שני קליקים – וסדרה שלמה של כתובות חסומה.

למה לא עושים את זה?

כי צוקרברג יתנגד, ואיתו רבים מאתרי הענק, שמספר המשתמשים בהם יצלול דרסטית. צוקי יפסיד המון כסף, וצוקי ילד עשיר. נראה כאילו עדיף שמאות אלפים ואולי אפילו מיליונים של קורבנות עלובים מכל רחבי העולם יפסידו את כספם, מאשר שצוקי יהיה שווה כמה מיליארדים פחות.

אם הנוכלים פועלים ממערב אירופה זה אפילו פשוט יותר, שכן הם פעילים בקבוצות מאורגנות ותמיד מבתי קפה אינטרנט, בתי קפה שאינם ממסכים את כתובת ה-IP שלהם. אבל משטרות אירופה לא יטרחו. למען האמת, אפילו כשדיווחנו להן על פדופילים לא קיבלנו תשובה. הן כנראה עסוקות בהגנה על הכנסות העתק של חברות המוזיקה והסרטים.

אבל הכי חשוב, להכריח את כל האתרים לרמה בסיסית של מודרציה ולכפות עליהם הקמת מערך אבטחה שיגן על האינטרסים של הלקוחות, לא רק לשאוב מהם נתונים לצורך אספקת עוד הכנסה למארק צוקרברג.

הכול מתחיל ונגמר בכוחן של החברות עתירות ההון: מייקרוסופט היתה הראשונה שהעולם סלח לה על שהיא מייצרת זבל (כי ביל גייטס עשיר), אפל כבר עברה על כל חוקי הצרכנות המוכרים לעולם החופשי ואף רגולטור לא טרח לחסל את הביזיון הזה (כי סטיב ג'ובס היה איש עשיר). גוגל כבר הפרה את כל חוקי הפרטיות וממשיכה לעשות זאת.

ופייסבוק? סתם מסכנת במדיניות שלה את שפיותם, את כספם וגם את בריאותם הפיזית של לקוחותיה. למה? כי מארק צוקרברג שווה 25 מיליארד דולר!