המלצות ואזהרות בפסטיבל הסרטים בחיפה - מיצירות מופת, קולנוע קולינרי, דרך קלאסיקות הוליוודיות ועד לקולנוע ישראלי
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
ביום שבת הקרוב, 12 באוקטובר, 2019, ייפתח פסטיבל הסרטים בחיפה עם הסרט: "פורד נגד פרארי" בכיכובם של מאט דיימון וכריסטיאן בייל. החגיגות הקולנועיות תמשכנה כשבוע וחצי, לכל אורך חג סוכות, ותסתיימנה בסרט הוליוודי נוסף: "עיר יתומה" בכיכובו ובבימויו של אדוארד נורטון. במהלך הפסטיבל, מגוון גדול של סרטים מכל העולם, במגוון שפות וסוגות.
- עיר יתומה – הסרט החותם את פסטיבל הסרטים בחיפה
כדי לסייע לכם בנבכי בתי הקולנוע ורשימת הסרטים הבלתי נגמרת, להלן המדריך המושלם לסרטי הפסטיבל.
סרטי חובה
המגדלור
ווילם דפו ורוברט פטינסון מככבים כשני גברים הנשלחים לשמור על מגדלור אי שם בשלהי המאה ה-19, והתנאים הקשים והמבודדים במקום גורמים להם לאבד בהדרגתיות את השפיות. הבמאי רוברט אגרס, שכבר זכה לתהילה על "המכשפה", מתאר את התהליך הזה בצורה מסויטת ומסוגננת, שלפעמים מזכירה ציור, לעתים דומה לתיאטרון, לפרקים מתכתבת עם 'מובי דיק', תוך צילום מרהיב והתפתחות קולנועית איטית.
ג'ודי – מעבר לקשת
דרמה ביוגרפית הנקראת בשם גיבורתה, ג'ודי גרלנד, ומסתמנת כאחד הלהיטים הגדולים של עונת הפרסים הקרובה. רנה זלווגר, המגלמת את התפקיד הראשי, אף מוזכרת כרגע כפייבוריטית לאוסקר. סרט מרגש ובעיקר עצוב, המחיש כיצד ההתעללות שעברה גיבורתו בעת צילומי "הקוסם מארץ עוץ" חירבה את חייה והובילה בסופו של דבר למותה בטרם עת.
בוניואל במבוך הצבים
סרט אנימציה המבוסס על נובלה גרפית, המשלב קטעים מן הסרט המקורי "אדמה ללא לחם" (שגם יוקרן בפסטיבל), ולא חוסך מבוניואל ביקורת על עשייה לא אתית, כאשר במקביל הוא גם צולל לנפש של אמן מיוסר הרוצה להעביר את חזונו בשלמות וגם להיות נאמן לחברים ואידיאלים חברתיים בהם הוא תמיד בוגד. השילוב בין שני הסרטים הוא גם מכתב הערצה לבמאי וגם כתב האשמה כנגד חציית הגבולות שלו. בנוסף, הסרט החדש מאיר את דמותו של רמון אקין, מפיק ומממן הסרט הבוניואלי שתמך באמנים פורצי דרך והיה קורבן מוקדם של מלחמת האזרחים בספרד.
מרתה כהן: איך הפכתי במקרה למרגלת
קורותיה של מרתה כהן, יהודייה צרפתייה, שבשנת 1945 הצליחה להסתנן מעבר לקווי האויב ולחבל בערמומיות במאמץ המלחמתי של הצבא הגרמני. המרגלת שתקה במשך שנים, ורק לאחרונה החלה לפטפט על קורותיה, דבר שהיא עושה עם קסם אישי יוצא דופן, אנרגיות מיוחדות והרבה הומור. הסרט התיעודי הזה והופכים אותו למעורר השראה.
זהירות ילדים
סרט נורווגי בן שעתיים וחצי. דרמה מרובת דמויות והיבטים, הנוגעת בנושאים רבים: הורות, קנאה בגיל ההתבגרות, רגשות אשם, הסתרה של מערכות יחסים הכוללת משהו מביך, יחסים בין בני אדם בעלי עמדות פוליטיות שונות, גישות לחינוך, משבר ערכי של השמאל הפוליטי בו הוא נדרש לתת יחס שווה לאדם שקופח המגיע מן הצד השני. את כל זה מבצע הבמאי דאג יוהאן האוגרוד דרך סצנות דיאלוג בהן שני הצדדים מסתירים דבר מה אך גם מנסים להיפתח. הוא עושה זאת בשילוב עם מספר קטעי מעבר בהם הוא מגיש מבט מופשט ופיוטי יותר על המציאות הקשה אותה הוא מתאר.
מר ג'ונס
הבמאית הפולנייה אניישקה הולנד (שגם תהיה אורחת הפסטיבל השנה), מתמחה בסרטים היסטוריים. בסרט זה היא מפנה את הזרקור כלפי דמות נשכחת, שהייתה מן הראשונים לחשוף עבור המערב כי ההישגים של ברית המועצות תחת סטלין נגבו במחיר כבד מן האזרחים, כולל הרג המוני ומניעת תקשורת חופשית. הסרט דובר אנגלית ברובו והוא עוקב אחר גארת' גונס (ג'יימס נורטון), עיתונאי וולשי צעיר ושאפתן שהצליח לראיין את היטלר זמן קצר לאחר שנכנס לתפקיד קנצלר גרמניה, גם בזכות היותו יועץ לענייני חוץ ללויד ג'ורג', בשלב זה של הקריירה של ראש ממשלת בריטניה לשעבר וחבר פרלמנט. ג'ונס מגלה במוסקבה כי עיתונאים נערצים למעשה משוחדים על ידי הממשל ומי שרוצה לדווח על הנעשה מחוץ למעגל המקורבים מגלה כי הדבר אינו אפשרי, או מת בדרך מסתורית.
סקין
אחרי שהשנה החלה עם זכייה של גיא נתיב באוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר, זה רק הגיוני שהיא תסתיים עם האפשרות של קהל ישראלי לצפות בסרטו החדש , ששמו כשם הסרט הזוכה: ״סקין״. אין קשר עלילתי ביניהם ובטח שאין מדובר בהרחבה של סרט קצר לסרט באורך מלא.
פיראנות
סרט מאפיה איטלקי שנכתב בידי המאסטר העכשווי של התחום – רוברטו סביאנו, מי שעמד מאחורי "גומורה", ובעקבות כך הפך לאויב של הפשע המאורגן בנאפולי, ונאלץ להסתובב עם שומרי ראש בשל איומיו. הפעם, העלילה עוסקת בנערים שכבר בגילם הרך הופכים למאפיונרים, והתסריט העשיר, הקולח והמרתק זכה בפרס בתחרות הרשמית של פסטיבל ברלין האחרון. נוסף לכך, הבימוי של קלאודיו ג'ובאנזי סוחף, וגם השחקנים המתחילים והאלמוניים המגלמים את הגנגסטרים הצעירים עושים עבודה נהדרת. בקיצור, אחת החוויות הקולנועיות המעולות ביותר שיש לחיפה להציע השנה, בעיקר בהתחשב בכך ש"פיראנות" לא יופץ כאן מסחרית וזו ההזדמנות היחידה לראותו.
אליס וראש העיר
הסרט הכי צרפתי שאפשר להעלות על הדעת: סיפורו של ראש עיר שהתנוון מרוב שנים בשלטון, ושוכר פילוסופית צעירה כדי שתעיר אותו לחיים ותאתגר אותו אינטלקטואלית, ואז הם מדברים, ומדברים – ומדברים. וזה מקסים. התסריט שנון, תצוגות המשחק של פבריס לוקיני ואנייה דמוסטייה נהדרות והאמירות על המצב המייאש של העולם הפוליטי חדות ולמרבה הצער, רלוונטיות גם לנו. "אליס וראש העיר" עלה בצרפת רק השבוע והתקבל בתשואות בידי התקשורת המקומית, אך לא נרכש להפצה בארץ, כך שזו תהיה ככל הנראה האפשרות היחידה לראות אצלנו את המעדן הטרי והמשובח הזה.
קלאסיקות
אין הרבה מה לפרט על הקלאסיקות הקולנועיות, מלבד לתת רשימה קצרה של מה שניתן לראות מחדש (במידה שלא צפיתם מעולם): "פרסיליה מלכת המדבר" (יוקרן לרגל 25 שנה לצאתו, בנוכחות הבמאי סטיבן אליוט); "שיער" (לצד דוקו על היוצר מילוש פורמן), "בליסימה" ו-"רומא עיר פרזות" (יוקרנו לצד דוקו על הכוכבת שלהם – אנה מניאני). הבמאי הצרפתי, קלוד ללוש, יתכבד בהקרנת הקלאסיקה הרומנטית שלו "גבר ואישה", כמו גם בהצגת בכורה ישראלית להמשכון: "שנות חיינו היפות".
התחרות הישראלית
מרבית, אם לא כל הסרטים, יופצו מסחרית באיזשהו שלב, אך אם בכל זאת בחרתם לצפות בחיפה: בדקו את "בשורות טובות" של ארז תדמור, בכיכובם של נלי תגר ורועי אסף – כזוג העובר מסלול ייסורים כדי להגשים את חלומו ולהביא ילד לעולם; "קולות רקע" של יבגני רומן – סיפורה של העלייה הרוסית בתחילת שנות התשעים; או את "אפריקה" של אורן גרנר.
תיעודי
בגזרה התיעודית ניתן למצוא סרט על קוונטין טרנטינו, "טרנטינו: שמונת הראשונים", שעוקב אחר הקריירה של הבמאי המוערך תוך כדי שיחות עם כמה מהשחקנים הגדולים ששיחקו אצלו; "בית ספר לפיתוי" על שלוש נשים רוסיות שלומדות איך לפתות גברים עשירים ברוסיה; "כח טבע נטליה" על רקדנית הבלט נטליה פטרובנה אוסיפובה ו-"לעזוב ולחזור הביתה: דיוקנו של רוברט פרנק" על הצלם שהלך לעולמו לפני מספר שבועות.
קולנוע קולינרי
רצועת הקולנוע הקולינרי בפסטיבל הסרטים בחיפה השנה, עוסקת באוכל כאמצעי לקירוב לבבות. בעולם המפולג על ידי גבולות, דתות ופערים חברתיים ותרבותיים, האוכל היווה תמיד אלטרנטיבה, גשר וחיבור בין אלפי הגוונים השונים המרכיבים את המין האנושי. הסרטים עוסקים בנושאי קיימות, לחיבור לטבע ולאוכל הנסמך על תוצרת מקומית לפי עונות השנה, בליקוט כדרך להשגת חומרי גלם תוך שמירה מרבית על הסביבה הטבעית, באמנות ובפוליטיקה. כל בקבוק יין טומן בחובו מן הבשומת של האדמה, מן הניחוח של השמש והמים מהם ניזונו הגפנים. בכל צלחת טמונים השורשים וההיסטוריה של חומרי הגלם.
אזהרות
על הסרטים הבאים מוטב לוותר: "פורט אוטוריטי", "סמטת הדובדבן", "סיברג", "עור צבי", "בעולם גדול יותר", "באקוראו", "יוצאים לגנוב סוסים", "אורח של כבוד" וכן "מי אתה חשוב שאני".
צפייה מהנה…