Skip to content

"שליחות קטלנית: גורל אפל": המושל ומחסל שחזר מהכפור

ביקורת סרט: לינדה המילטון וארנולד שוורצנגר חוזרים בשיא תפארתם לסדרה, ומספקים קטעי פעולה מצויינים ומרתקים
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

ג'יימס קמרון יצר את הסרט "שליחות קטלנית" בשנת 1984, ושבע שנים לאחר מכן יצא עם "שליחות קטלנית 2: יום הדין". עם זאת, לאחר הסרט השני, קמרון עזב את הסדרה ונראה כי חל שינוי בולט בהפקת הסרטים הבאים, רבים יטענו לרעה. כעת, בסרט "שליחות קטלנית: גורל אפל" קמרון חוזר לסדרת המדע בדיוני שיצר, אמנם כמפיק, ואילו טים מילר ("דדפול") יושב על כס הבימוי. באופן משמעותי, הסרט השישי בסדרה מתעלם מכל סרטי ההמשך לאחר "שליחות קטלנית 2", ומאתחל את הסדרה חזרה לתקופת קמרון. ב-"שליחות קטלנית: גורל אפל", לינדה המילטון ו-ארנולד שוורצנגר חוזרים בשיא תפארתם לסדרה, ומספקים קטעי פעולה מצויינים ומרתקים.

עבור "שליחות קטלנית: גורל אפל", המילטון חוזרת לתפקידה כשרה קונור משני סרטי "שליחות קטלנית" הראשונים, כאמו של ג'ון קונור (אדוארד פורלונג), שיוביל בעתיד את ההתנגדות נגד סקיינט. עם זאת, העתיד שלח הפעם סוג חדש של מחסל קטלני, המכונה Rev-9 (גבריאל לונה), שתפקידו להרוג בחורה צעירה בשם דני ראמוס (נטליה רייס). העתיד גם החזיר חיילת אנושית מועצמת בשם גרייס (מקנזי דייוויס), שמטרתה להגן על דני, וגם שרה מצטרפת למאבק להגן על דני – מכיוון שבעבר הייתה במקומה של דני. עם זאת, כולן תזדקקנה לכל עזרה שהן תוכלנה לקבל, והן בסופו של דבר פונות למחסל המקורי T-800, שהחליט לחיות כבן אדם מן השיגרה וכינה את עצמו קרל (שוורצנגר). יחד הם יצטרכו להגן על דני, ובכך להגן על גורל המין האנושי.

 

חלק גדול מהצלחת הסרט "שליחות קטלנית: גורל אפל" נובעת מהחזרה להנחת היסוד המקורית של הסדרה: קבוצת בני אדם נאלצת להתמודד מול מכונה קרה, לכאורה בלתי ניתנת להשמדה. הנחת יסוד זו התרחשה בתקופת הטכנופוביה של שנות ה-80, אשר הציגה עולם בו מחשבים קמיים לחיים ומחליטים להרוג את האנושות כולה. למרות שלאנשים נוח יותר עם טכנולוגיה כיום, ישנם היבטים מסוימים – במיוחד הדרכים בהן ניתן להשתמש בטכנולוגיה למעקב – שמחדירים פחד אצל אנשים. הסרט "שליחות קטלנית: גורל האפל" מתאים עצמו בצורה חכמה להנחת היסוד של "שליחות קטלנית" המקורי ומתייחס לאותם פחדים, כמו גם למודרניזציה של הסדרה, אך לא מבלי לאבד את המוקד העיקרי: בני אדם מול מכונה. אך בעוד "שליחות קטלנית: גורל אפל" עוסק בנושא זה, הסרט מתמקד פחות בפן המדעי של המחסלים, והרבה יותר כמותחן אופי של הגיבורים הבורחים מה-Rev-9 הטורף. זה מחזיר את הסרט לנוסחה שעבדה בסרטים המקוריים של קמרון, סיפור מעט פשטני, שלא מסתבך בבניית עולם, ובמקום זאת מתמקד בקטעי פעולה מרתקים.

ובהחלט יש הרבה קטעי פעולה ב-"שליחות קטלנית: גורל אפל", מה שהופך אותו לסרט פופקורן מושלם. מילר מביא את הסגנון העקבי שלו לקטעי הלחימה. למרות שיש כמה מקרים שבהם האפקטים הממוחשבים של Rev-9 גרועים עד כדי בדיחה, במרבית המקרים, 'גורל אפל' משלב אפקטים ויזואליים באופן משביע למדי. לונה גם מביא איתו איום מרושע, חייכן ופנטסטי לתפקידו כמחסל החדש, מה שמבדיל אותו מה-T-800 של שוורצנגר ו-T-1000 של רוברט פטריק. רייס טובה בדמותה של דני, למרות היותה הדמות שסביבה כל הסיפור בנוי, אולם אין לה הרבה איפה להתפתח מבחינת אופי. דייוויס, גם היא, קשוחה באופן נכון כגרייס, ומצטיינת במיוחד בקטעי הפעולה. אף על פי שלכאורה "שליחות קטלנית: גורל אפל" עוסק בדמויות החדשות, המילטון ושוורצנגר גונבים את ההצגה בשובם לסדרה. המילטון – שלא חזרה מאז "שליחות קטלנית 2", מביאה עומק וקשיחות נפלאה לתפקיד של שרה, גיבורת סרטי פעולה כריזמטית וקרה, שלא דומה לשום דבר שראינו אי פעם. לעומת זאת, שוורצנגר מביא קסם חום טבעי והרבה הומור מוזר ל-T-800 / קרל שלו.

המקום שבו "שליחות קטלנית: גורל אפל" מועד הוא בטיפול בעובדה, שדני היא אזרחית מקסיקנית. גרייס היא לא רק מושיעה לבנה עם מבטא אמריקני, אלא בסרט מסופרות גם לא מעט בדיחות סטריאוטיפיות. כמו, למשל, דודה של דני הוא, כמה קל, מומחה למדבר מקסיקו ויכול להעביר את הגיבורות מעבר לגבול ארצות הברית. הסרט גם מפלס את דרכו בקטעי פעולה בכלא במעבר גבול, בלי להתייחס כמעט לנושא החם כרגע בתולדות ארצות הברית – פליטים ממקסיקו. במקרה הטוב, ניתן לראות זאת כניסיון של 'גורל אפל' לגוון אתנית. באותה מידה, ואף יותר מכך, הסרט בהחלט צועד קדימה מבחינת מגדר בסרטי פעולה, אך זה בא על חשבון הדמויות המקסיקניות שלו.

אין ספק שהנושאים אלו יהוו נקודת חיבור עבור חלק מהצופים – ובצדק – בעוד שאחרים יוכלו להביט מעבר להם. "שליחות קטלנית: גורל אפל" הוא להיט פופקורן מרגש לחלוטין, כזה שמגיעים ליהנות ממנו מקטעי הפעולה מאשר בדיון מהורהר על גזע ומין באמריקה המודרנית. בשל כך, הוא נותן פייט יפה לכל סרטי הסדרה, או במילים אחרות, המשכון ראוי בהחלט שחיכינו לו כבר כמעט 30 שנה – ולמרבה המזל, הוא שווה את ההמתנה. קטעי הפעולה לכאורה מצדיקים צפייה ב-IMAX, אם כי שיטת הקרנה מתוחכמת זו גם גורמת לקטעי ה-CGI הפחות מוצלחים להתבלט. בסופו של דבר, "שליחות קטלנית: גורל אפל" מספק עומס אדיר של קטעי פעולה מתוחכמים, כמה ריגושים מדעיים והרבה רגעי מכות שווים עם הכוכבים המקוריים – המילטון ושוורצנגר.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן