★★★★★

בדידות, פחד מאינטימיות והצורך לאהוב ולהיות נאהב. זה הסיפור של "שיעור ריקוד" שכתב האמריקני מארק סנט ג'רמן. "שיעור ריקוד" הוא שיעור באהבה ובקבלת האחר. גיבורי המחזה הם שני צעירים, שנפגשים בדירה בניו-יורק. המשותף לשניהם: תחושת בדידות וחוסר ביטחון, פחד מאינטימיות ורצון לאהוב ולהיות נאהב.

הוא מדען מבטיח על הרצף האוטיסטי, גבר ביישן, שמעולם לא יצר קשר משמעותי עם אשה; היא רקדנית מוכשרת, שמרותקת לביתה בגלל תאונת דרכים, מתוסכלת מהמקצוע וגם מהזוגיות שאין לה. שניהם פגיעים, מבולבלים וסוחבים איתם כאבים ופצעים מהעבר.

המפגש המפתיע ביניהם מתחיל בעוינות רבה ובחשדנות הדדית. הוא מתפרץ לחייה והיא דוחה אותו. לאט לאט הם נפתחים זה לזו, מתגברים על הפחד ועל המבוכה, מפסיקים עם העמדות הפנים, יוצרים בעדינות מגע פיזי ואפילו עושים סקס.

מירי לזר ביימה ברגישות דרמה אנושית שמאירה את הנפש ונוגעת בעצבים החשופים. וגם מראה לנו, וזה לא פחות חשוב, איך אנחנו ממהרים לשפוט בני אדם מבלי שאנחנו מכירים אותם באמת. מירב שירום ותום חגי מגישים משחק אמין בדרך כלל ונוגע ללב, ומצליחים לבטא קשת רחבה של רגשות.

"שיעור ריקוד" היא הצגה אינטימית ואופטימית, עם הומור מהול בכאב, ואהבת אדם. והכי חשוב – בסוף האהבה מנצחת.

הערה לסיום: למנכ"לית תיאטרון בית לסין, ציפי פינס, שלא יודעת להתמודד עם ביקורת, מתנהלת בקטנוניות, מנהלת חשבונות אישיים ומחרימה מבקרי תיאטרון שכותבים מה שהם חושבים ולא מה שהיא רוצה, יש הרבה מה ללמוד מההצגה.