בדיון מתוח בוועדה לענייני ביקורת המדינה אמר ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, עוזי ארד: "בדיונים שנערכו בממשלה לקראת המשט הטורקי לא נעשה שימוש בחומר מטה שהכין המל"ל לקראת האירוע, שכלל בין היתר גם חלופות שונות והתייחסות כוללת לסוגיית הסגר על רצועת עזה. בפועל התקיים דיון ללא כל עבודת מטה. המל"ל לא שותף באף היבט של הנושא הזה"

מאת צבי זינגר

"במשך 30 שנות שירותי שבהן עסקתי בביטחון המדינה ובמשך חמש השנים שהייתי לצידו של ראש הממשלה, מעולם לא הייתה הדלפה מצדי, מעולם לא הואשמתי ולא נמצאתי אשם באף עבירה – ולא

שלא היו חקירות. אני גאה בזה ואני רואה מכך עמידה בערכים של הגוף ממנו באתי – המוסד". כך אמר הבוקר ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, פרופ' עוזי ארד, ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ רוני בר-און. הדברים נאמרו בדיון מתוח, העוסק בהתנהלות ראש הממשלה ולשכתו מול מבקר המדינה.

עוזי ארד אף "התוודה" בפני חברי הוועדה: "מעולם לא הייתי איש נוח לבריות, אבל הצלחתי להשיג את המטרות שהוצבו בפני, תוך מאמץ – ולעיתים גם תוך חיכוכים אישיים".

עוזי ארד סיפר, כי כאשר שאל את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, האם הוא יזם את חקירת השב"כ נגדו – לא הצליח לקבל ממנו תשובה ברורה. "הוא לא חש בנוח עם השאלה הזאת", סיפר. "הוא אמר: 'אני לא בודה ראיות'. הוא לא הכחיש שהוא הזמין את החקירה, אבל הדגיש שזו יוזמה של השב"כ".

ארד סיפר בעדותו בפני הוועדה, כי "לשכת ראש הממשלה ראתה במבקר 'גורם עוין' וכי תשובות המל"ל לשאלות מבקר המדינה, במקום להינתן ישירות לאנשי המבקר – היו צריכות לעבור דרך היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע-פרגו. "כך נוצר חיץ שסינן, היה בורר ולעיתים לא מאפשר לגוף המבוקר לתת תשובות לאנשי המבקר", אמר עוזי ארד.

לדבריו, היועצת המשפטית צינזרה למעשה את תשובות המטה לביטחון לאומי למבקר בנושא יישום חוק המל"ל. "אחד הדברים ששימשו את היועצת המשפטית – הוא לא להעביר דברים המנוגדים לעמדתו של ראש הממשלה, אפילו אם מדובר בנתונים מקצועיים ועובדתיים. היו נתונים עובדתיים ומקצועיים שפורטו בתשובת המל"ל למבקר המדינה שאני נתתי, ושהיו אמורים להשיב תשובה מקצועית לשאלות של ביקורת המדינה והם הוצאו משם.

"אני יודע כיצד המוסד נהג במבקר המדינה", אמר פרופ' ארד. "אנשיו היו מתייצבים בפני אנשי המבקר בישירות ובפתיחות, למרות שמדובר בגוף המטפל בסודות השמורים ביותר".

ארד טען, כי התרשם כי ראש הממשלה פעל מאחורי גבו, כדי לעקר את חוק המל"ל מתוכן. "הייתה שם גישה אחרת לביקורת המדינה, שהיא שונה משלי. גישה שיש לשלול מהמבקר מידע, לא לתת לו מידע ולהתייחס אליו כגורם עוין. כפי שאני מבין זאת, מדובר בסדרי ממשל לא תקינים", אמר ארד. "המזכירות הצבאית של רה"מ לא מיישמת את החוק. ניסיתי לשכנע, איימתי בהתפטרות ואפילו הרמתי את קולי לא פעם. במשך שנתיים שחיתי נגד הזרם. עזבתי כי ראיתי שאיני יכול יותר להתקדם".

ארד מתח ביקורת חריפה במיוחד על תפקוד המטה לביטחון לאומי ואי יישום חוק המל"ל. "מבין שמונה המשימות של המל"ל, הראשונה היא להכין את הדיונים של ועדות השרים והרכבי השרים השונים ליד ראש הממשלה. כל מצבי ההחלטה בנושאי חוץ וביטחון, שבו מעורבים ראש הממשלה ושריו – צריכים להיות מוכנים ע"י המל"ל. אבל מצבי מלחמה והפעלת כוח כלל לא הגיעו למל"ל".

את הדוגמה הבולטת בעניין זה הציג ארד בנושא משט המרמרה. הוא טען כי בדיונים שנערכו בממשלה לקראת המשט הטורקי לא נעשה שימוש בחומר מטה שהכין המל"ל לקראת האירוע, שכלל בין היתר גם חלופות שונות והתייחסות כוללת לסוגיית הסגר על רצועת עזה. "בפועל התקיים דיון ללא כל עבודת מטה. המל"ל לא שותף באף היבט של הנושא הזה, למרות שהעבודה שנעשתה במל"ל כיסתה את כל ההיבטים: החל בהיבט הטורקי, דרך ההיבט המבצעי וכלה בסוגיית הסגר על עזה. רק לאחר המשט התקיים דיון על חלק מהמלצות המל"ל שנותרו רלוונטיות", אמר.

ארד תיאר בפירוט את האירוע שבו הופנה לחקירה בשרוול המטוס בנמל התעופה בן גוריון: "ניגשה אלי גברת וביקשה ממני להתלוות להתייעצות ביטחונית". הוא סיפר כיצד נלקח דרך המבוכים של שדה התעופה, אל חדר החקירות, שם המתינו לו ראש אגף החקירות בשב"כ וצוות של חוקרים, שהאשימו אותו בהדלפה לתקשורת.

במשך שלוש שעות החקירה לא ידעו אנשי לשכתו ובני משפחתו לאן נעלם. בסיום החקירה  הודיע לו ראש אגף החקירות בשב"כ, כי הוא שולל ממנו לאלתר את סיווגו הביטחוני. "עוד לא היה כדבר הזה", אמר עוזי ארד, "מעולם לא שמעתי שכך העבירו אדם מתפקידו. כששאלתי את חוקרי השב"כ האם הם מבינים את משמעות שלילת הסיווג שלי, הם ענו: 'כן'. מאז ועד היום הוא לא חזרתי למשרדי המל"ל".

היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע-פרגו, דחתה בנחרצות את האשמותיו של עוזי ארד. היא טענה כי עוזי ארד מפרש בצורה לא נכונה את חוק המל"ל וכי היא הגנה על החוק. היא הכחישה גם את הטענות על "רוח המפקד" של ראש הממשלה, שכביכול פעלה לפיה כדי לצנזר את תשובות המל"ל למבקר המדינה. "אני מוחה ומתנגדת לכל רמז או טענה כאילו ניתנה הוראה או הנחייה שלא לשתף פעולה עם משרד מבקר המדינה", אמרה."כל השנים סייעתי לאנשי מבקר המדינה, והנחיתי את כל אנשי המשרד לנהוג כך. תשובת המטה שולבו והוטמעו בטיוטת התשובה למבקר, אך תשובות ונתונים מסוימים שהעלה ארד, היו לא-נכונים או לא-בדוקים, וכן טענות הסותרות זו את זו. ארד אינו מוסמך לפרש את החוק, והייתה לו פרשנות מוטעה לחוק המטה לביטחון לאומי. המסמך שארד טוען בשמו הוא הוא נייר-עבודה, תרשומת פנימית שהוכנה עבורי, לקראת פגישתי עם ראש המטה כיום יעקב עמידרור".

בסיום הישיבה הודיע מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, כי יחל בבדיקת פרשת ארד והתייחסות לשכת רה"מ לביקורת המדינה, וכן כי בשבועיים הקרובים יפורסמו שני דו"חות, הן על המטה, והן על התנהלות הממשלה והיערכותה למשט הטורקי.