הסיבות לזיכוי מאשמת תמיכה בארגונים "כך" ו"כהנא חי" קשורת בכשל בהבאת הראיות. השופט  מתח ביקורת על רשלנות החקירה והתנהלות הפרקליטות בתיק:  "כמעט בכל היבט ראייתי שניתן להעלות על הדעת, החל באי רישום וסימון מוצגים, התערבבות ראיות ממספר חקירות, מסמכי משטרה שלא נחתמו על ידי איש, ראיות שמרביתן אבד או הושחת, והדרך עוד רבה"

מאת אבירם זינו

בית המשפט השלום בירושלים זיכה את איתמר בן גביר מעבירות של תמיכה בארגון טרור – בארגונים "כך" ו"כהנא חי". הזיכוי הסתמך על עקרון "שרשרת הראיות" הקובע, כי הראיות שנתפסו בזירת האירוע צריכות להוות קשר ישיר למשפט, והן אלה שאמורות להיות מוצגות בפניו.

במרכז כתב האישום עמדה טענת הפרקליטות, לפיה שכר בן גביר דירה ברחוב אגריפס בירושלים, בה נערכה פעילות של התנועות "כך" וכהנא חי". לטענתם, בדירה הוחזקו תקליטורים, אלפי מדבקות וכרזות, כרוזים, כרטיסם ומנשרים, הכוללים תמיכה בארגונים המוגדרים כארגוני טרור בישראל. מדובר בהליך שנמשך זמן רב, כתב האישום הוגש רק בשנת 2006 והעבירות התרחשו בשנת 2002.

השופט אלכסנדר רון מתח ביקורת על החקירה והתנהלות הפרקליטות בתיק, "כתב האישום מייחס לנאשם מקבץ של עבירות חמורות, ואולם כשלים וקשיים רבים מאוד, בעיקר במישור הראייתי, אם כי לא רק בו, היו נחלת התביעה עד שהגענו עד הלום."

השופט ציין עוד, כי הכשלים מתייחסים "כמעט לכל היבט ראייתי שניתן להעלות על הדעת, החל באי רישום וסימון מוצגים, התערבבות ראיות ממספר חקירות, מסמכי משטרה שלא נחתמו על ידי איש, ראיות שמרביתן אבד או הושחת, והדרך עוד רבה."

עקרון שרשרת הראיות, בהסתמך עליו זוכה בן גביר, הוא הקשר הראייתי בין הראייה החפצית שנתפסה בזירת האירוע לבין בית המשפט. צריך להראות בבית המשפט, כי יש שרשרת ראייתית – א' תפס את המוצג, העביר לב' את המוצג ורשם את ההעברה במסמך, כל העברה צריכה להירשם ולהיות מתועדת. אם השרשרת ניתקת במקום מסוים, זה פוגע בראיה עצמה או הופך אותה לבלתי שמישה.

השופט ציין בהחלטתו, כי ראוי להורות על זיכויי של בן גביר עקב כך, חרף שתיקתו בחקירה ועל אף המעשים הלא קלים המיוחסים לו. בן גביר ייצג את עצמו. את הפרקליטות ייצגה עו"ד גלית שוהם.