לאחר שבועיים בהם שבת הסגל הזוטר באוניברסיטאות, התרצה הממונה על השכר במשרד האוצר, אישר את ההסכם הקיבוצי החדש והביא סוף סוף לסיום השביתה היום. אביב כהן, יו"ר ארגון הסגל הזוטר באוניברסיטת תל אביב: "אין דרישה גדולה שדרשנו שלא התקבלה"

מאת אביב סלע

הממונה על השכר במשרד האוצר אישר אתמול בלילה את ההסכם הקיבוצי החדש עם הסגל הזוטר באוניברסיטאות והביא סוף סוף לסיום השביתה, שנמשכה שבועיים. המרצים ישובו היום ללמד. לפי ההסכם החדש, כל הסגל הזוטר יקבל תוספת של 2.9% מדי שנה, רטרואקטיבית מתחילת השנה ועד שנת 2014.

אחת מהמחלוקות המרכזיות במשא ומתן הייתה סביב שכר המאסטרנטים, אותם סטודנטים לתואר שני שלרוב מקבלים שכר שקרוב לשכר מינימום ומחושב לפי שליש משרה. לפי ההסכם שנחתם אתמול, המאסטרנטים יזכו לתוספת  של 8 אחוזים, שישולמו להם החל מהשנה האקדמית הבאה.

הצלחה נוספת לסגל הזוטר נרשמת בנושאי התכניות החוץ תקציביות, בהן האוניברסיטאות דורשות שכר לימוד גבוה יותר ונותנות תארים הדומים במעמדם לתארים בתכניות ציבוריות. מעתה יזכו חברי הסגל הזוטר, שילמדו בתכניות הללו, למעמד הדומה למרצים בתכניות הציבוריות – דבר שנמנע מהם בהסכם הקודם, שנחתם ב-2008.

אביב כהן, יו"ר ארגון הסגל הזוטר באוניברסיטת תל אביב, ציין: "רצינו להעלות את השכר של המאסטרנטים ביותר והממונה על השכר הוריד את הדרישה מ-23 אחוז שביקשנו, אך עם זאת אנחנו צמצמנו את ההתחייבות לשקט תעשייתי מ-5 שנים ל-4 שנים". כהן הוסיף: "אני חושב שזה הסכם טוב ותמיד יהיו עניינים שלא ייענו לחלוטין, אבל אין דרישה גדולה שדרשנו ולא התקבלה".

אחד הדגלים שארגוני הסגל הזוטר הרימו במאבקם היה עניין הביטחון התעסוקתי. עד היום הועסקו המרצים הזוטרים מתחילת הסמסטר ועד סיומו לא ידעו אם יועסקו בסמסטר שלאחריו או בשנה שלאחר מכן. ההסכם שנחתם קבע, כי המרצים יזכו לקבל כתבי מינוי של שנתיים, שיוכלו להתארך במקרה של דוקטורנטים בשנתיים נוספות. למרצים מן החוץ – מדובר אף בתקופה ארוכה יותר. לדברי כהן, תקן ההעסקה שנקבע בהסכם הוא השלמת המהלך שהחל ב-2008. לדבריו, ההתחייבות להעסקה לתקופה ארוכה מסמסטר צפויה לשפר את ההשכלה, שכן מרצים שידעו כי הם צפויים ללמד את אותו קורס למשך תקופה ארוכה יותר, צפויים להשקיע יותר בהכנת הקורסים.

למרות מספר רב של סכסוכי עבודה ושביתות, שעלו לאחרונה על סדר היום הציבורי, מאבקם של הסגל הזוטר נוהל אחרת. בשנה שעברה הסתיימה שביתת העובדים הסוציאליים באקורד צורם, כשמספר נכבד של עובדים סוציאליים הרגישו כי ההנהגה זנחה אותם ואת הדרישות הבסיסיות. בניגוד להם, במאבק הסגל הזוטר לא הייתה הנהגה כל-יכולה וההסכם שנחתם בסופו של דבר היה צריך להיות מאושר על ידי כל ארגון מקומי. בכול מקום נערכה הצבעה על ההסכם.

נראה שמשרד האוצר הצליח לקנות שקט תעשייתי בשנים הקרובות מצד הסגל הזוטר, אך האופטימיות הזהירה והחשדנות של הסגל הזוטר מסמנת כי עוד שלוש שנים, לאחר תום ההסכם, שוב יתנהל מאבק. הוא יתנהל על שיפור התנאים הנחותים יחסית (גם לאחר חתימת ההסכם) להם זוכה הסגל הזוטר, שאחראי למעשה על החלק הארי בהוראה באוניברסיטאות.