עיר ללא אלימות – אפשר גם בלי מצלמות מעקב

ברשל"צ עומדים להציב 1000 מצלמות מעקב, במסגרת התכנית הארצית "עיר ללא אלימות", שפועלת היום ב-84 רשויות מקומיות בארץ. ניסיון שנצבר בעולם מעיד, שזה לא בהכרח פתרון יעיל. פעילים חברתיים, שפועלים לשינוי פני העיר, מנסים לעצור את המיזם, לא רק בראשון לציון

Print Friendly

ברשל"צ עומדים להציב 1000 מצלמות מעקב, במסגרת התכנית הארצית "עיר ללא אלימות", שפועלת היום ב-84 רשויות מקומיות בארץ. ניסיון שנצבר בעולם מעיד, שזה לא בהכרח פתרון יעיל. פעילים חברתיים, שפועלים לשינוי פני העיר, מנסים לעצור את המיזם, לא רק בראשון לציון

מאת עמית קרטס-בנין

בראשון לציון עומדים ליישם את תוכנית עיר ללא אלימות, שאחד מהבטיה הוא פרויקט התקנה של אלף מצלמות בעיר, פרויקט ראשון בהיקפו וגודלו בארץ. קהילת המחאה בראשון לציון, קבוצה של פעילים חברתיים שפועלים לשינוי פני העיר, מתנגדת לרעיון ומסה לעצור אותו. ולא רק בראשון לציון.

מצלמת מעקב

מצלמת מעקב

התכנית " עיר ללא אלימות" שפותחה על ידי ד"ר אורלי אינס-קניג, נועדה לצמצם את שיעורי האלימות והפשיעה במרחב העירוני. בספטמבר 2006 היא אומצה על ידי ועדת השרים למאבק באלימות והשר לביטחון הפנים דאז, ח"כ אבי דיכטר, כמודל ארצי–לאומי למאבק באלימות בתחומי הרשויות המקומיות. בשנת 2007 הורחבה פעילות התוכנית ל-12 רשויות מקומיות המונות את אילת, טבריה, עכו, מעלה אדומים, רהט, בת-ים, אשקלון, נתניה, חדרה, נצרת עילית, רמלה ולוד. ב-2010 היא הורחבה ל-74 רשויות נוספות וכיום היא פועלת ב-84 רשויות מקומיות ברחבי הארץ.

אחד מחמשת תחומי פעילות המרכזיים הוא תחום האכיפה שכולל, בין היתר, הצבת מצלמות באזורים המועדים לאלימות ופשיעה והפעלת ניידות של שיטור משולב.

מחקרים רבים מעלים תהיות לגבי יעילות המיזם. בבריטניה יש כבר יותר מ-25 שנים מצלמות ביטחון ויש מחקרים וסטטיסטיקות שמעידים כי הצבת מצלמות אינה מורידה את רמת הפשיעה. כך גם מחקרים מארה"ב, אוסטרליה ובריטניה. כולם מציינים שהמטרה – הורדת פשיעה – לא מושגת (עדיף לפעמים תאורה יותר חזקה). גם  יש דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המבקר ומעלה תהיות רבות.

מתוך הדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מצלמות מעקב לצורכי אבטחה במרחב הציבורי:
"מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בנושא 'מצלמות מעקב במרחב הציבורי': בעשורים האחרונים הפך השימוש בטלוויזיות במעגל סגור ובמצלמות וידיאו, לאמצעי נפוץ לפיקוח ולמעקב במרחבים ציבוריים ופרטיים. לשימוש במצלמות מעקב עילות שונות: מניעה או גילוי של עבירות ופשיעה; שמירה על הסדר הציבורי; הכוונת תנועה; פיקוח על עובדים ועוד. עם זאת, כפי שיוצג להלן, מחקרים שונים מצביעים על כך שיעילותן של מצלמות מעקב חלקית ולא תמיד ברורה, הן כאמצעי למניעת פשיעה, הן כאמצעי לפענוח פשעים והן כאמצעי להקניית ביטחון לתושבים".

מוקד עירוני - מערך שליטה ובקרה (מתוך אתר "עיר ללא אלימות")

מוקד עירוני, מערך שליטה ובקרה (מתוך אתר "עיר ללא אלימות")

ועוד מתוך הדוח: "גם אשר לסיוע של מצלמות בחקירת מקרי פשיעה ובטיפול בפשיעה אין הערכות ומידע מקיף. עם זאת, על-פי כתבות שפורסמו בעיתונות הבריטית, יעילותן של מצלמות המעקב מוטלת בספק רב גם על-פי דוחות פנימיים של המשטרה. בכתבה של ה-BBC נטען כי על כל 1,000 מצלמות מעקב המוצבות בעיר לונדון נפתר רק מקרה פשע אחד בשנה. על-פי הכתבה פרוסות בלונדון יותר ממיליון מצלמות מעקב. חבר פרלמנט בריטי גרס בעקבות הדברים כי מצלמות מעקב הן הוצאה מסיבית בעלת אפקטיביות מינימלית וכי 'הן יוצרות פלישה עצומה לפרטיות אך משפרות בצורה מעטה מאוד, או לא משפרות כלל, את הביטחון'."

קבוצה פעילים חברתיים בראשון לציון, שפועלים לשינוי פני העיר, פנתה לציבור בעצומה מנומקת. הכתובת לחתימה: http://www.atzuma.co.il/lolamatzlemot

הם מתנגדים ליוזמה מכמה סיבות. ראשית, להשקעה של 25 מיליון ש"ח עבור הצבת 1000 מצלמות אבטחה עם מערכת כריזה ברחבי העיר. טענה נוספת היא בהגנה על הפרטיות. הצבת המצלמות היא הפרה של חופש הפרט,

אילן שנקר מקבוצת הפעילים אומר: "לא הייתי רוצה שהמחיר ל'ביטחון' שלי כתושב יהיה שיצלמו אותי בכל מקום שאני נמצא – אישית זה מפחיד בדיוק כפי שהמאגר הביומטרי או כל מיזם שיכול להיות מנוצל לרעה, לצורכי סחיטה, הוצאת דיבה, ולכן אין סיבה לפתוח את התיבת פנדורה הזו."

"דבר שני", אומר שנקר, "זאת השקעה לא נכונה של כספי מיסים – יש סיכוי טוב שהפרויקט עבר בעירייה בגלל משמעת סיעתית, אך חברי מועצה לא טרחו לשמוע לחשוב על ההשלכות, פרט לכך, בפשיעה יש דרכים אחרות להלחם, כפי שמצוין בעמוד של העצומה. נראה שלעירייה נמאס מהאזרחים אז פשוט נלחמים בנו במקום לטפל בבעיות שלנו."

בנוסף, אומר שנקר, "יש כאלה שאומרים – אני אזרח שומר חוק אז למה לפחד. ולדעתי, בדיוק בגלל השאלה הזאת, אם רובנו אזרחים שומרי חוק, אז האם השקעה של 25 מליון שקל היא הפתרון לכמה תפוחים רקובים? שיגבירו את הנוכחות בשטח עם כוח שיטור ייעודי, שיטפלו בעולם התחתון שהורג אנשים בשכונת קריית ראשון, שידאגו להזרים תקציב לתכניות לצעירים בשעות הערב, במקום שיהיו ברחוב…לא חסר מה לעשות. אבל הפתרון המוצע הוא פשוט חסר יצירתיות".

 

Print Friendly

על אודות עמית קרטס בנין

רכזת כתבים ועורכת חדשות בעיתון "מגפון". משפטנית ועיתונאית. לשעבר: עורכת מוספי השבת והעמודים האדיטוריאליים בעיתונים "על המשמר" ו"דבר", עליהם השלום. חברה במועצת העתונות ויו"ר ועדת האתיקה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, חברה וסביבה, חדשות בארץ, מחאה, פנאי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על עיר ללא אלימות – אפשר גם בלי מצלמות מעקב

  1. מאת שלומית כרמלי‏:

    כל הכבוד לקבוצת הפעילים החברתיים בראשל"צ.

  2. מאת מור‏:

    אולי לפי המחקרים לא הורידה את רמת הפשיעה בברטינה אבל, היא תיעדה את הפשיעים וזה שהעבריין יתפס זה חשוב לא פחות לפי דעתי