בעוד הלחימה בסוריה נמשכת, מתגברת זרימת הפליטים מעבר לגבולות. בטורקיה, נערך השלטון להקמת אזור חיץ העלול לגרור התערבות של נאט"ו. בלבנון ובירדן, טרם הסדירה הממשלה את הטיפול בפליטים. שנה אחרי ההתקוממות בסוריה, משבר הפליטים הסורים מחמיר

מאת נועה גרבר

בעוד הלחימה בסוריה מחמירה, וחרף ההבנות על מתווה הפסקת האש של מזכ"ל האו"ם לשעבר קופי אנאן, זרם הפליטים אל מחוץ לגבולות המדינה מתגבר ועלול להביא למשבר הומניטרי של ממש. אזרחים סורים החלו לעזוב את המדינה בשל הקרבות כבר במארס הקודם, עם פרוץ המהומות בדרעא שדוכאו בכוח רב.

טורקיה: עשרות ערי-אוהלים בצל איום ההתנגשות הצבאית

שלטונות טורקיה בחרו להתמודד עם זרם הפליטים הבלתי-פוסק הזורם לשטחם, בהקמתן של כ-60 ערי אוהלים מאולתרות לאורך גבולה הדרומי של המדינה, שבהן זוכים הפליטים למחסה, למזון, ולשירותי בריאות.

ראש המשרד הטורקי לניהול מצבי חירום, פואט אוקטאי, מדווח כי בטורקיה שוהים למעלה מ-16,000 פליטים. "עד כה הגיעו לטורקיה כ-29,000 פליטים. כ-13,000 מתוכם כבר שבו לבתיהם, וכ-16,000 נותרו כאן. אין להם לאן לחזור".

בשבועות האחרונים החל הצבא הסורי להתקדם לעבר מעוזי צבא המורדים בצפון סוריה, דבר שהגביר באופן ניכר את כמות הפליטים שעברה את הגבול. מנהל אחד המחנות סיפר כי "בימים האחרונים, אנחנו קולטים כמעט 1000 פליטים ביום. קשה לנו לעמוד בקצב".

מוסטפא ג'סים, 45, הוא אחד מתושבי אידליב, עיר בצפון סוריה שנכבשה מחדש על ידי צבא אסד לפני שבועות אחדים. הוא הצליח להימלט מביתו עם אשתו וארבעת ילדיו לפני כניסת כוחות צבא המשטר, ואמר כי "כל מי שמדבר על חופש בסוריה מותקף על ידי הצבא, לא משנה אם מדובר בילדים, בנשים או בזקנים. איש אינו בטוח בארצנו. כאן אנחנו גרים באוהלים וסובלים מקור בלילה, אבל לפחות איש אינו יורה עלינו".

נשיא הסהר האדום בטורקיה, אהמט לוטפי אקר, אמר אתמול כי "טורקיה תעשה ככל שביכולתה לעזור לפליטים. הם אורחים במדינתנו, ונדאג כי כל צרכיהם ימולאו". אלא שהשלטון הטורקי מתקשה לעמוד בשטף הפליטים המתגבר.

המצב, על פי הערכות הממסד הטורקי, צפוי להחמיר, והצפי הוא כי עוד כ-500,000 פליטים נוספים יעברו את הגבול. על מנת להיערך לבואם, החליטה ממשלת טורקיה להרחיב את מחנות הפליטים בשטחה. כשני מחנות פליטים חדשים הוקמו במחוזות קיליס ושנלי אוּרפה, והם ייקלטו 30,000 פליטים. אולם, אם קצב זרימת הפליטים הנוכחי יימשך, תיאלץ טורקיה לבצע הערכה מחדש של מדיניותה כלפי הפליטים.

לפני כשבועיים אמר ראש ממשלת טורקיה, מר רג'פ טייפ ארדואן, כי אם תנועת הפליטים הנוכחית תימשך, תצטרך טורקיה להקים אזור חיץ או פרוזדור הומניטרי להסדרת המעבר על מנת למנוע זרימה לא מבוקרת של פליטים לשטחה – דבר אשר עלול ליצור התנגשות צבאית עם סוריה, אשר תגן על גבולותיה.

פרשן פוליטי טורקי אמר אתמול כי טורקיה שואפת להימנע מכל מהלך צבאי בחזית הסורית. "כרגע, טורקיה מצליחה להתמודד עם כמות הפליטים, אבל ייתכן שהמצב יישתנה והיא תיגרר למצב שהיא אינה מעוניינת בו". כזכור, טורקיה היא חברה בנאטו, שכוחותיו יאלצו, אולי, להתערב במקרה של התנגשות טורקית-סורית, דבר שעשוי לשנות לחלוטין את מצב הלוחמה במדינה.

לבנון: "הקמת מחנות פליטים – המוצא האחרון"

בלבנון, מצבם של הפליטים הסורים קשה עוד יותר. זרם פליטים גבוה החל לעבור את הגבול עם התקדמות צבא אסד לעבר העיר חומס, שהוכתה באופן אכזרי במיוחד, ובעיירה רסתאן הצפונית לה, שתיהן סמוכות לגבול הלבנוני.

ממשלת לבנון עצמה חלוקה לגבי מדיניות הטיפול בפליטים, והשאלה הפכה לשאלה פוליטית. סוריה דורשת מלבנון להסגיר לידיה את אנשי צבא המורדים שחוצים את הגבול, וישנם דיווחים רבים של פליטים על מעצרים שרירותיים של גברים שעוברים את הגבול על ידי כוחות הביטחון הלבנוניים. נוסף על כך, אין כל פעולה ממוסדת של הממשל לטיפול בפליטים.

חבר האופוזציה בלבנון, מועין מרחבּי, האשים אתמול את הממשלה בעיכוב העברת כספים ממשלתיים לסיוע לפליטים ממניעים פוליטיים: "אנשי הממשל הנוכחי מתנגדים למהפיכה הסורית ולפליטים הסורים. זה ברור שהממשל הנוכחי משתף פעולה עם אסד".

נוסף על כך, גם ארגוני סיוע בינלאומיים, כמו הסהר האדום והצלב האדום, מתקשים לפתח תכנית פעולה קוהרנטית במדינה שכן הסדרים שונים עם השלטון מגבילים את פעולתם. בשל כך, עיקר הסיוע לפליטים מגיע מיוזמות פרטיות של אזרחים.

משמעות הדבר היא שמספרם של הפליטים בלבנון כלל איננו ידוע לקהיליה הבינלאומית. נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) רשמה כ-7000 פליטים סורים בצפון לבנון, אולם הערכות של פעילים מקומיים גורסות כי ישנם 16,000 פליטים בצפון המדינה ומספר דומה בעיר ריפולי ובבקעת הלבנון (אל-בקעא) במזרח המדינה.

בהעדר מחנות, רוב הפליטים מתארחים בבתי מקומיים אשר אינם ערוכים לקראתם. אום אחמד, פליטה משכונת באבא עמרו בחומס, עברה את הגבול עם קבוצה של 25 אנשים, ששוכנו כולם על ידי מקומיים בחדר אחד. "לא קיבלנו כל סיוע", היא אומרת". "נציגי האו"ם רק מדברים אך לא עוזרים. הם מצלמים אותנו, ממלאים דו"חות, ונעלמים". היא מספרת כי הקבוצה מקבלת סיוע של מזון וחיתולים ממקומיים פעם בשבוע, בכמות שאינה מספקת.

דאנה סולימאן, ראש נציבות האו"ם לפליטים, מודה כי פעילות הסיוע במדינה לוקה בחסר: "קשה לנו לעקוב אחר זרימת הפליטים ללבנון, שנעשית באופן לא מרוכז. עם זאת, בשל המצב הפוליטי הרגיש בלבנון, הקמת מחנות פליטים הוא המוצא האחרון, ואין לנו תכניות לכך בשלב זה".

ירדן: מחנה הפליטים היחיד עודנו ריק

גם בירדן, עיקר מאמצי הסיוע נעשים על ידי גופים לא רשמיים. נציבות האו"ם לפליטים מוסרת כי כ-5,500 פליטים נרשמו, אך מציינת כי סביר שהמספר האמיתי גבוה בהרבה. רובם של הפליטים בירדן חוששים להירשם לסיוע מסיבות בטחוניות. כ-80,000 אזרחים סורים עברו את הגבול באופן חוקי, אולם הערכות לא רשמיות גורסות כי ישנם עוד עשרות אלפי פליטים שאינם מוכרים לשלטונות, וכי מספר הפליטים נמצא במגמת עלייה.

על מנת להימנע ממשבר הומניטרי מתקרב, השלימה ממשלת ירדן בחודש האחרון, כשנה לאחר תחילת תנועת הפליטים, הקמה של מחנה ראשון לקליטת הפליטים. אולם הוא עדיין ריק, שכן עוד לא נעשתה כל פעולה רשמית להעברת פליטים מצד הממשל, מתוך חשש להחמיר את היחסים המתוחים ממילא של ירדן עם סוריה.

לואן מרקאו, מארגון "וועדת ההצלה הבינלאומית", מספר על משפחת פליטים אופיינית: "פגשתי תשעה אנשים שחיים בשני חדרים קטנים, ומתקיימים על קצבה דו שבועית של מקרוני. מכיוון שאין להם גישה למטבח, הם נאלצים לבשל אותו בחוץ, על מדורה."

ח'אלד עזאווי, פליט סורי שחצה את הגבול לירדן לפני חודשיים, איבד את ידו ואת אחת מעיניו מרימון שנזרק לעברו על ידי חייל. הוא קיבל טיפול באחד מבתי החולים המאולתרים שהוקמו על ידי האזרחים, אולם לאחר שעבר את הגבול לא הצליח להשלים את הטיפול שכן אין לו כסף לשלם עבורו. "היד שלי עדיין כואבת", כך אמר. "כמו שכל אחד יכול לראות, אני צריך להיות בבית חולים. אנחנו לא יכולים לחזור הביתה כי כוחות השלטון יתקיפו אותנו, אבל אף אחד לא עוזר לנו בירדן".