לפי האיגוד, הנתונים שהוצגו בעבודת מרכז המחקר והמידע של הכנסת יוצרים תמונה שגויה. הריבית על משיכת יתר ביוון, למשל, גבוהה בעשרות אחוזים מהמספרים שפורסמו בתקשורת. מרכז המידע הבהיר, כי יבצע בחינה חוזרת של הנתונים שפרסם
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
מובילי "המחנה המשותף" וה"בנק החברתי", עידן מילר, אריאל מרום ואמנון דפני, הציגו בוועדת הכלכלה של הכנסת את עמדתם בעניין הבנקים, במסגרת דיון שחשף תמונת מצב עגומה של עושק הציבור על ידי הבנקים. איגוד הבנקים: מחירי האשראי בישראל אינם יקרים מהמקובל בעולם. הנתונים שהוצגו בעבודת מרכז המחקר והמידע של הכנסת יוצרים תמונה שגויה
מאת עמית קרטס בנין
הקמפיין נגד הבנקים של "המחנה המשותף" זכה אתמול (21 במרץ) לרוח גבית חזקה, אחרי ששלושה ממובילי היוזמה, עידן מילר, אמנון דפני ואריאל מרום, הוזמנו לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, כדי להציג את עמדתם בעניין ולהעלות את דרישתם להתערבות המחוקק כדי לתקן את המצב. כך פרסם אתמול רשף לוין באתר הרשמי של המחאה החברתית.
הדיון, שעסק בריביות אותן גובים הבנקים ממשקי הבית בישראל, חשף תמונה עגומה של היעדר תחרות בין הבנקים ושל ריכוזיות יתר, הגבוהה בהרבה מהמקובל בעולם. דו"ח של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת חשף, שהציבור בישראל משלם על משיכת יתר ריביות הגבוהות ביותר מפי שניים מאלה המקובלות במדינות מערב אירופה, אפילו בהשוואה למדינות המצויות בפשיטת רגל כמו יוון ופורטוגל.
הנוכחים בדיון העלו שאלות קשות בפני נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ומנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, אולם מרבית השאלות נותרו ללא מענה מספק. כך למשל, יו"ר הועדה, ח"כ כרמל שאמה-כהן, ניסה להבין מדוע עמלה על הודעת חריגה ממסגרת האשראי צריכה לעלות כ-50 שקל, אך לא קיבל על כך תשובה מהשניים ואף לא מן המפקח על הבנקים, דוד זקן, שבמסגרת תפקידו אמון על נושא העמלות בבנקים.
"הבנקים בישראל מנצלים את חוסר הידע של הציבור", אמר אריאל מרום בדיון, "ומכיוון שגם לא קיימת תחרות אמיתית כיום בין הבנקים, הם מנצלים זאת כדי לגבות ריביות גזל מ-85% מהציבור בישראל".
עוד עולה מן הדו"ח, שפירסמה מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, כי קיימת הטייה של אשראי מצד הבנקים לטובת המגזר העסקי, וזאת – שוב – על חשבון מגזר העסקים הקטנים ומשקי הבית הפרטיים. הדבר בא לידי ביטוי במרווחי ריבית (ההפרש בין ריבית הזכות לריבית החובה) גבוהים בהרבה – יותר מפי שניים – בשני המגזרים האחרונים בהשוואה למגזר העסקי.
עידן מילר סיכם בפני חברי הוועדה את דרישת המחנה המשותף: "המחוקק פעל בצורה מאוד אינטנסיבית בשנתיים האחרונות, כדי להפסיק את הגזל בתחום הסלולר ובתחום עמלות הניהול של קרנות הפנסיה, כלומר המחוקק מתערב בתחומים בהם הוא מוצא כשל שוק. הנתונים שמוצגים היום בפני הוועדה מראים בבירור שיש כשל שוק וגזילה בתחום של הריביות למשקי הבית ואנחנו מבקשים מהמחוקק לפעול כדי לתקן את כשל השוק הזה".
חברי הוועדה והדוברים האחרים ייחסו רבים מהעיוותים הללו להיעדר התחרות בין הבנקים וריכוזיות היתר, המשפיעה בעיקר על משקי הבית הפרטיים, להם אין אפשרויות רבות אחרות לקבלת אשראי ושירותים בנקאיים. נראה שחברי הכנסת מבינים יותר ויותר כי עליהם להתערב כדי לשנות את המצב.
תגובת איגוד הבנקים:
לפי איגוד הבנקים, הנתונים שהוצגו בעבודת מרכז המחקר והמידע של הכנסת יוצרים תמונה שגויה. הריבית על משיכת יתר ביוון, למשל, גבוהה בעשרות אחוזים מהמספרים שפורסמו בתקשורת. לטענת האיגוד, מרכז המידע הבהיר, כי יבצע בחינה חוזרת של הנתונים שפרסם.
המערכת הבנקאית בישראל איננה יקרה מהעולם בתחום שירותי הריבית ולפי מחקרים שפורסמו לאחרונה, אף זולה יותר. זאת בניגוד לתמונה שעולה מעבודת מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שהוגשה לוועדת הכלכלה בנושא הריבית על משיכת יתר בישראל ובעולם.
הנתונים שמוצגים בעבודת מרכז המחקר והמידע של הכנסת אינם מייצגים את ריבית האוברדראפט של משקי הבית. מדובר בהשוואה בין נתוני אשראי לעסקים לבין אשראי לציבור. השוואה נכונה של האוברדראפט על משקי הבית מעלה תמונה שונה לחלוטין: כך למשל, עומדת ריבית משיכת היתר ביוון על שיעור של 11.46% (ולא כפי שהוצג בעבודת מרכז המידע – 6.75%, או 8.25% ללא ניכוי ריבית הבנק המרכזי), בפורטוגל על 12.85% (בניגוד למה שהוצג בעבודת מרכז המידע – 5.31% או 6.81% ללא קיזוז ריבית הבנק המרכזי), בבריטניה עומדת הריבית האוברדראפט הממוצע על שיעור 10.78% (לפי עבודת מרכז המידע – 2.95%, או 3.45% ללא קיזוז ריבית הבנק המרכזי).
תמונה דומה משתקפת גם לגבי מדינות נוספות באירופה, כאשר הממוצע של ריבית משיכת היתר של משקי בית בגוש היורו עמד בתקופה הנסקרת בדו"ח על 8.89%, וזאת בניגוד לאופן בו אפשר להבין את ממצאי מרכז המידע.
במהלך הדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת אתמול, הבהיר מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, כי הכשל בנתוני מרכז המידע נובע מהשוואת נתונים של ריבית לעסקים לנתוני ריבית של אשראי לציבור. בעקבות הערות האיגוד, הבהיר מרכז המידע של הכנסת כי יבצע בחינה חוזרת של הנתונים שפרסם בציבור.
מנהלת מחלקת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, הבהירה כי הנתונים על רמת ריבית האוברדראפט המקובלת בעולם מקורם בפרסומים רשמיים של מספר בנקים מרכזיים באירופה.
איגוד הבנקים הציג מחקרים נוספים, שבדקו אף הם את מצבם של משקי הבית בתחום הריבית, והגיעו למסקנה כי לא קיים כשל בתחום זה. מחקר של בנק ישראל, הבודק את מדד כוח השוק שפועל על מגזר משקי הבית, מציג דמיון רב בין כוח השוק על משקי הבית באיחוד האירופי, לבין ישראל. בשנתיים האחרונות אף ניכר כי כוח השוק על מגזר משקי הבית בישראל נמוך מהממוצע האירופי.
גם הטענות שהועלו בעבודת מרכז המידע של הכנסת על גביית יתר של ריבית בשיעור של 4.3 מיליארד שקלים אינן נכונות, לטענת איגוד הבנקים. הטענה מבוססת על מדגם מדינות שרירותי, שלא מקובל בשום מתודולוגיה מחקרית מוכרת. מדגם זה התבסס על קבוצת מדינות שרמת התמ"ג בהן גבוהה מזו שבישראל והיא איננה מקובלת בעולם המחקר. לא נעשה בה כל שימוש בשדה המחקר הרלבנטי והיא מעוותת את התמונה.
על פי נתונים שמציג הבנק העולמי, זולים מרווחי הריבית בישראל ממדינות ה-OECD כבר מתחילת העשור. הבדיקה האחרונה שבוצעה על ידי הבנק העולמי מגיעה לאותה מסקנה ממש ומציגה, כי מרווחי הריבית בישראל עמדו על 2.37%, בעוד שהממוצע של מדינות ה-OECD עמד על שיעור של 2.77% (נכון ל-2009).
"מחירי השירותים הבנקאיים למשקי הבית בישראל אינם יקרים בהשוואה בינלאומית, לא רק בתחום האשראי אלא גם בתחום העמלות", אמר מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל.
לדברי פרל, למרות המשבר הכלכלי הגלובלי ומצבו הסבוך של המגזר הפיננסי בעולם, מערכת הבנקאות בישראל התנהלה בזהירות ובאחריות, תוך שמירה קפדנית על נכסי הלקוחות וצרכי המשק. בניגוד למדינות שבהן נאלצו ממשלות לסייע לבנקים ואף להצילם מקריסה, לקוחות הבנקים בישראל המשיכו ליהנות מביטחון מרבי.
"הניהול האחראי של הבנקים בישראל לא בא על חשבון פגיעה ברמת השירותים או תוך העלאת מחירים, להיפך – רמת השירותים המשיכה לעלות ורמת המחירים נשמרה ואף ירדה בתחומי פעילות מסוימים. טענות שהושמעו באחרונה לגבי מחירי השירותים הבנקאיים בישראל מקורם לעיתים בנתונים לא מקצועיים ולא מדויקים, המבוססים על 'סקרי דעת קהל' או עיוות מקורות קיימים", אמר פרל.