אמא'לה, כולם יראו את השטויות שלי? חרדה חברתית בימי פייסבוק

אנשים אוספים חברים כמו שפעם אספנו גוגואים. איך זה משפיע על ביישנים או אנשים עם חרדה חברתית? ד"ר דני דרבי ויעל לב

אמא'לה, כולם יראו את השטויות שלי? חרדה חברתית בימי פייסבוק

אנשים אוספים חברים כמו שפעם אספנו גוגואים. איך זה משפיע על ביישנים או אנשים עם חרדה חברתית? ד"ר דני דרבי ויעל לב

בפייסבוק אין מקום רב לרגשות ולמחשבות, אלא למה האדם עושה. הכמות באה על חשבון האיכות כשאנשים אוספים חברים כמו שפעם אספנו גוגואים. איך התנהלות כזאת משפיעה על ביישנים או אנשים עם חרדה חברתית? 

ד"ר דני דרבי ויעל לב 

הם מרגישים לא בנוח במצבים חברתיים שונים, כל יציאה מהבית, בין אם מדובר בהליכה ברחוב או מפגש חברתי, יכולה לעורר אצלם חרדה וחשש שאחרים מסתכלים עליהם ושופטים אותם לרעה. במסיבות הם יהיו פרחי קיר, ובקבוצה יהיה קשה מאוד לשמוע את קולם. חרדה חברתית היא הפרעה נפוצה, המתבטאת בפחד קיצוני משיפוט במצבים חברתיים. האדם מרגיש שהוא נמצא על המוקד, שכל פעולה שלו נבחנת, שהוא נמצא לוקה בחסר ושיהיו לכך השלכות שליליות.

פחד
האדם מרגיש שהוא נמצא על המוקד
צילום: graur razvan ionut / FreeDigitalPhotos.net

איך פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות משפיעות על אנשים עם חרדה חברתית ועל ביישנים? הבלוגים איפשרו לבעלי חרדה חברתית ביטוי חופשי, בין היתר כיוון שאף אחד לא יודע מי אתה, ואז אתה יכול לכתוב בלי להסתיר או לחשוש, להיכנס לשיחות עוקצניות או משעשעות שלא היית מעז לעשות במציאות מחשש לצאת אידיוט, להכיר אנשים חדשים. מצד שני – מספר התגובות ומספר הקוראים בבלוג משפיעים על ההערכה העצמית של הבלוגר.

בניגוד לבלוגים, המסתירים את הפנים וחושפים את הנפש, בפייסבוק המצב שונה לגמרי –  המראה החיצוני הוא הדבר הראשון שרואים, החברים של האדם הם לרוב אנשים שהוא מכיר מ"העולם שבחוץ", אין מקום רב לרגשות ולמחשבות אלא למה האדם עושה, והכמות באה על חשבון האיכות כשאנשים אוספים חברים כמו שפעם אספנו גוגואים. איך התנהלות כזאת משפיעה על ביישנים או אנשים עם חרדה חברתית?

בחורה כותבת במחשב
אפשר להציע חברות בלחיצת כפתור

עסוקים בהשוואות בלתי פוסקות בינם לבין אחרים

מצד אחד, אפשר להציע חברות בפייסבוק בלחיצת כפתור, וזה יכול לאפשר לאנשים שמתביישים ליצור קשר בעולם הלא וירטואלי לעשות זאת שם, ואולי גם להתחיל שיחות בצ'אטים או ליצור קשר בדרכים אחרות.

מצד שני, אנשים עם חרדה חברתית עסוקים בהשוואות בלתי פוסקות בינם לבין אחרים, מצנזרים עצמם לפני פעולות שונות מחשש שישפטו עליהן, או חושבים עליהן שוב ושוב לאחר מעשה ובטוחים שעשו דבר נורא ושלועגים להם על כך – איך הידיעה שעשרות או מאות אנשים יכולים לראות כל סטטוס, כל תמונה, שמספר החברים של כל אדם גלוי לכל וכן הלאה תשפיע עליהם?

אבחנה נפרדת ל"דיכאון הנגרם ממדיה חברתית"?

מחקרים שונים מזהירים מהנזק שפייסבוק עלול לגרום: חוקרים מדברים על דיכאון פייסבוק, וייתכן שב-DSM-V, מדריך האבחנות הפסיכיאטרי של איגוד הפסיכיאטריה האמריקני וה"תנ"ך" של האבחון הפסיכיאטרי העולמי, שאמור להתפרסם ב-2013, תתווסף אבחנה נפרדת ל"דיכאון הנגרם ממדיה חברתית" (social media depression). אבל השורה הקולעת ביותר לתיאור המצב נוסחה, באופן לא מפתיע, על ידי גולש בפורום חרדה חברתית, בדיון על ההשפעה של פייסבוק על ההפרעה: "פייסבוק מקצין חרדה חברתית? לא, מה פתאום, זה ממש כיף לראות שלפיליפינית של מישהי שהיתה איתך בצבא יש חיים יותר טובים משלך".

צילום: Ambro / FreeDigitalPhotos.net

דיכאון רשתות חברתיות  מוגדר כמצב רוח שלילי עד כדי דיכאון בעקבות הקצנת תחושות חוסר הצלחה חברתית, עקב השוואה מתמדת ותחרותיות אודות סטטוס ומספר החברים בפייסבוק שיש לאדם בהשוואה לחבריו. אנשים עם חרדה חברתית עורכים בכל מקרה השוואות בלתי פוסקות בינם לבין אנשים אחרים ומגיעים למסקנה שהם לוקים בחסר מבחינה חברתית, ופייסבוק מספק שפע הזדמנויות לניתוחים והשוואות: מספר החברים, אירועים בהם הם השתתפו לעומת אירועים בהם אחרים השתתפו וכן הלאה. כיוון שהם נוטים להתמקד בצד השלילי של המצב, אנשים עם חרדה חברתית יכולים להסיק בקלות שלכולם יש יותר חברים מהם ושכולם פעילים יותר חברתית מהם.

בנוסף, אנשים עם חרדה חברתית בוחנים ללא הרף כל אמירה או התנהגות שלהם, מבקרים עצמם על טעויות לכאורה וצופים השלכות שליליות. פייסבוק עלול להגביר נטייה זו לאור כמות האנשים החשופים למידע אודותיהם. העלאת תמונות או כתיבת סטטוסים עלולה לגרום חרדה גבוהה או אף הימנעות מכך לגמרי. גם הוספת חברים, פעולה שאחרים עושים ללא מחשבה רבה, יכולה להיתפש על ידם כהרת גורל, עוד הזדמנות לדחייה או לעג מהצד השני.

כפי שגולש בפורום חרדה חברתית כתב (בתרגום חופשי מאנגלית): "זה כאילו פייסבוק מאשר לי, לכל העולם ואשתו עד כמה אני מפגר חברתית אחרי אנשים אחרים בגילי. אני אפילו לא יכול להיכנס לחשבון שלי מבלי להרגיש רע בגלל תמונת הפרופיל שלי וזה שאין לי חברים…  אני יודע שאנשים שמבלים שעות בתיוג תמונות שלהם ביציאות פרועות הם הסיפור העצוב באמת, אבל זה עדיין גורם לי להרגיש רע".

ההתלבטות האינסופית ומייסרת אם להציע חברות או לא

גולשים אחרים כתבו על הסבל שנגרם להם אחרי שכתבו הודעה על קיר של חבר ולא קיבלו תשובה, על ההתלבטות האינסופית ומייסרת אם להציע חברות או לא, והסבל שנגרם להם אחרי שאזרו אומץ לפנות למישהו וראו שלא ענה למרות שהם רואים שהוא אונליין. אצל חלק הסבל היה כל כך גדול שהם מחקו את חשבון הפייסבוק שלהם, אחרים עושים "הלוך חזור" – מוחקים את החשבון, ואז מרגישים שהם מפגרים מאחורי כולם, או שהיעדר חשבון פייסבוק גורם לפגיעה חברתית, מחזירים את החשבון וחוזר חלילה.

* * *

אבל לא הכל מסכימים שפייסבוק בהכרח מזיק, ויש הרואים בו כלי שיכול לתרום להערכה העצמית ולקשרים חברתיים. ביקורת אחת שהועלתה על מחקרים לגבי דיכאון פייסבוק אומרת כי אין קשר של סיבה ותוצאה. כלומר, יכול להיות שהשהות בפייסבוק מגבירה דיכאון, אבל יכול להיות שההיפך הוא הנכון ואנשים עם דיכאון נמצאים יותר ברשתות חברתיות כיוון שהם נוטים להסתגר ולעשות פעילויות פסיביות יותר מאחרים.

 במחקר שנערך באוניברסיטת קורנל נבדקה השפעת השהייה ברשתות חברתיות על ההערכה העצמית. הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות: אנשי הקבוצה הראשונה ישבו מול מחשב כבוי, אנשי הקבוצה השנייה מול מחשב כבוי וראי, והקבוצה השלישית מול אנשים עם מחשב פתוח מול דף הפרופיל שלהם בפייסבוק. לאחר מכן ניתנו להם שאלונים המודדים הערכה עצמית. נמצא כי אנשים שהסתכלו בפייסבוק, בפרט אם עשו שינויים בתמונת הפרופיל שלהם, היו בעלי ההערכה העצמית הגבוהה ביותר. החוקרים מסבירים כי בפייסבוק האדם יכול לבחור איך להציג את עצמו, וכשיש הטייה חיובית בתמונה לעומת המציאות, הטייה זו משתלבת בתפיסה העצמית של האדם ומגבירה את הערך העצמי שלו.

להתאמן על אינטראקציות חברתיות ולרכוש ידע וביטחון

מעבר לכך, קיימים יתרונות נוספים בפייסבוק שלא נערכו עליהם מחקרים. פנייה כשלא רואים את הצד השני יכולה להיות קלה יותר ולפתוח אופציות חברתיות נוספות. בשיחות עם אנשים הסובלים מחרדה חברתית עלה כי עבור חלק מהאנשים פייסבוק מאפשר לבנות קשרים חברתיים בקצב שלהם ובצורה פחת מעוררת חרדה. למשל, לחלק מהאנשים קל יותר להציע חברות בפייסבוק מלפנות לאדם פנים מול פנים, כיוון שהצעה זו נחשבת פחות מחייבת, אם ההצעה מתקבלת, לשלוח הודעה וכן הלאה, באופן הדרגתי, המאפשר לאדם לשלוט יותר על רמת ה"סיכון" שהוא מוכן לקחת על עצמו. גם האפשרות לענות בקצב של האדם, בשילוב גורמים נוספים כמו הנוחות היחסית שהם מרגישים בבית מאחורי המקלדת לעומת מפגש פנים מול פנים, מאפשרת לאנשים שחווים בלק-אאוט במצבים חברתיים להביע עצמם ביתר חופשיות. גורמים אלו ואחרים מאפשרים להתחיל קשרים חברתיים בפייסבוק, או להתאמן על אינטראקציות חברתיות ולרכוש ידע וביטחון שיכולים להיות מועברים גם למצבים חברתיים מחוץ למחשב.

* * *

"הסיבה שרשתות חברתיות הן כל כך פופולריות היא שהן מאפשרות לאנשים להיראות כאילו יש להם חיים נפלאים, גם אם החיים שלהם עצובים ופתטיים", כותב גולש בפורום חרדה חברתית בדיון על פייסבוק שהחל עקב קושי של אחד החברים עם הנושא, "לאנשים שאתם מקנאים בהם אין בהכרח חיים נפלאים כמו שאתם חושבים. אם היו להם, למה להם לבלות זמן רב כל כך בפייסבוק מלכתחילה?". גולש זה ואחרים מציינים כי מספר החברים בפייסבוק אינו אינדיקציה למצבו האמיתי של האדם, ואנשים מוסיפים כחברים אנשים שאין להם עניין בהם רק כדי ליצור תדמית כלשהי. אותו גולש הציע להתייחס לאישיות האדם ומטרותיו: אנשים מוחצנים נהנים מקשר עם אנשים רבים, בעוד שמופנמים אינם זקוקים לכך, וציין כי אין צורך לשנוא את פייסבוק רק כי רשתות חברתיות אינן מתאימות לאישיות שלך.

גולש אחר סיפר בכעס כי אנשים מתקופת בית הספר, שהתייחסו אליו בצורה רעה אז, פנו אליו בבקשת חברות, כיוון שהם נמצאים במין תחרות שמטרתה לראות למי יש יותר חברים. גולש זה ואחרים כתבו כי הם מאמינים בחברות אמיתית, באיכות ולא בכמות, ואינם רואים כל חשיבות לרשימת חברים ארוכה בפייסבוק. עבורם, אדם שאפשר לפנות אליו בשעת מצוקה הוא חבר אמיתי, ולחברי פייסבוק אין שום משמעות.

גולשים אלו ואחרים מציעים להתייחס למידע שבפייסבוק בערבון מוגבל, ושכל אחד יעשה מה שמתאים לו ולא מה שהוא חושב שעליו לעשות. אם אתה רוצה שיהיו לך קומץ חברים בפייסבוק, אנשים שהם חברים גם ב"עולם האמיתי", זה בסדר גמור, אם אתה רוצה להשתמש בפייסבוק כדי להיחשף לאנשים נוספים ואולי להרחיב את המעגל החברתי – זה גם בסדר. לא משנה באיזה דרך אתה בוחר, חשוב לזכור כל הזמן שדברים אינם בהכרח כמו שהם נראים, ולא להסיק מסקנות על עצמך על סמך השוואות לאחרים  ונסיונות לנחש מה חושבים עליך. כמובן שקל להגיד זאת, אבל יותר קל לבצע, הרי אנשים עם חרדה חברתית חושבים ללא הרף מה חושבים עליהם ועושים השוואות…

בפייסבוק אין מקום רב לרגשות ולמחשבות, אלא למה האדם עושה. הכמות באה על חשבון האיכות כשאנשים אוספים חברים כמו שפעם אספנו גוגואים. איך התנהלות כזאת משפיעה על ביישנים או אנשים עם חרדה חברתית? 

ד"ר דני דרבי ויעל לב 

הם מרגישים לא בנוח במצבים חברתיים שונים, כל יציאה מהבית, בין אם מדובר בהליכה ברחוב או מפגש חברתי, יכולה לעורר אצלם חרדה וחשש שאחרים מסתכלים עליהם ושופטים אותם לרעה. במסיבות הם יהיו פרחי קיר, ובקבוצה יהיה קשה מאוד לשמוע את קולם. חרדה חברתית היא הפרעה נפוצה, המתבטאת בפחד קיצוני משיפוט במצבים חברתיים. האדם מרגיש שהוא נמצא על המוקד, שכל פעולה שלו נבחנת, שהוא נמצא לוקה בחסר ושיהיו לכך השלכות שליליות.

פחד
האדם מרגיש שהוא נמצא על המוקד
צילום: graur razvan ionut / FreeDigitalPhotos.net

איך פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות משפיעות על אנשים עם חרדה חברתית ועל ביישנים? הבלוגים איפשרו לבעלי חרדה חברתית ביטוי חופשי, בין היתר כיוון שאף אחד לא יודע מי אתה, ואז אתה יכול לכתוב בלי להסתיר או לחשוש, להיכנס לשיחות עוקצניות או משעשעות שלא היית מעז לעשות במציאות מחשש לצאת אידיוט, להכיר אנשים חדשים. מצד שני – מספר התגובות ומספר הקוראים בבלוג משפיעים על ההערכה העצמית של הבלוגר.

בניגוד לבלוגים, המסתירים את הפנים וחושפים את הנפש, בפייסבוק המצב שונה לגמרי –  המראה החיצוני הוא הדבר הראשון שרואים, החברים של האדם הם לרוב אנשים שהוא מכיר מ"העולם שבחוץ", אין מקום רב לרגשות ולמחשבות אלא למה האדם עושה, והכמות באה על חשבון האיכות כשאנשים אוספים חברים כמו שפעם אספנו גוגואים. איך התנהלות כזאת משפיעה על ביישנים או אנשים עם חרדה חברתית?

בחורה כותבת במחשב
אפשר להציע חברות בלחיצת כפתור

עסוקים בהשוואות בלתי פוסקות בינם לבין אחרים

מצד אחד, אפשר להציע חברות בפייסבוק בלחיצת כפתור, וזה יכול לאפשר לאנשים שמתביישים ליצור קשר בעולם הלא וירטואלי לעשות זאת שם, ואולי גם להתחיל שיחות בצ'אטים או ליצור קשר בדרכים אחרות.

מצד שני, אנשים עם חרדה חברתית עסוקים בהשוואות בלתי פוסקות בינם לבין אחרים, מצנזרים עצמם לפני פעולות שונות מחשש שישפטו עליהן, או חושבים עליהן שוב ושוב לאחר מעשה ובטוחים שעשו דבר נורא ושלועגים להם על כך – איך הידיעה שעשרות או מאות אנשים יכולים לראות כל סטטוס, כל תמונה, שמספר החברים של כל אדם גלוי לכל וכן הלאה תשפיע עליהם?

אבחנה נפרדת ל"דיכאון הנגרם ממדיה חברתית"?

מחקרים שונים מזהירים מהנזק שפייסבוק עלול לגרום: חוקרים מדברים על דיכאון פייסבוק, וייתכן שב-DSM-V, מדריך האבחנות הפסיכיאטרי של איגוד הפסיכיאטריה האמריקני וה"תנ"ך" של האבחון הפסיכיאטרי העולמי, שאמור להתפרסם ב-2013, תתווסף אבחנה נפרדת ל"דיכאון הנגרם ממדיה חברתית" (social media depression). אבל השורה הקולעת ביותר לתיאור המצב נוסחה, באופן לא מפתיע, על ידי גולש בפורום חרדה חברתית, בדיון על ההשפעה של פייסבוק על ההפרעה: "פייסבוק מקצין חרדה חברתית? לא, מה פתאום, זה ממש כיף לראות שלפיליפינית של מישהי שהיתה איתך בצבא יש חיים יותר טובים משלך".

צילום: Ambro / FreeDigitalPhotos.net

דיכאון רשתות חברתיות  מוגדר כמצב רוח שלילי עד כדי דיכאון בעקבות הקצנת תחושות חוסר הצלחה חברתית, עקב השוואה מתמדת ותחרותיות אודות סטטוס ומספר החברים בפייסבוק שיש לאדם בהשוואה לחבריו. אנשים עם חרדה חברתית עורכים בכל מקרה השוואות בלתי פוסקות בינם לבין אנשים אחרים ומגיעים למסקנה שהם לוקים בחסר מבחינה חברתית, ופייסבוק מספק שפע הזדמנויות לניתוחים והשוואות: מספר החברים, אירועים בהם הם השתתפו לעומת אירועים בהם אחרים השתתפו וכן הלאה. כיוון שהם נוטים להתמקד בצד השלילי של המצב, אנשים עם חרדה חברתית יכולים להסיק בקלות שלכולם יש יותר חברים מהם ושכולם פעילים יותר חברתית מהם.

בנוסף, אנשים עם חרדה חברתית בוחנים ללא הרף כל אמירה או התנהגות שלהם, מבקרים עצמם על טעויות לכאורה וצופים השלכות שליליות. פייסבוק עלול להגביר נטייה זו לאור כמות האנשים החשופים למידע אודותיהם. העלאת תמונות או כתיבת סטטוסים עלולה לגרום חרדה גבוהה או אף הימנעות מכך לגמרי. גם הוספת חברים, פעולה שאחרים עושים ללא מחשבה רבה, יכולה להיתפש על ידם כהרת גורל, עוד הזדמנות לדחייה או לעג מהצד השני.

כפי שגולש בפורום חרדה חברתית כתב (בתרגום חופשי מאנגלית): "זה כאילו פייסבוק מאשר לי, לכל העולם ואשתו עד כמה אני מפגר חברתית אחרי אנשים אחרים בגילי. אני אפילו לא יכול להיכנס לחשבון שלי מבלי להרגיש רע בגלל תמונת הפרופיל שלי וזה שאין לי חברים…  אני יודע שאנשים שמבלים שעות בתיוג תמונות שלהם ביציאות פרועות הם הסיפור העצוב באמת, אבל זה עדיין גורם לי להרגיש רע".

ההתלבטות האינסופית ומייסרת אם להציע חברות או לא

גולשים אחרים כתבו על הסבל שנגרם להם אחרי שכתבו הודעה על קיר של חבר ולא קיבלו תשובה, על ההתלבטות האינסופית ומייסרת אם להציע חברות או לא, והסבל שנגרם להם אחרי שאזרו אומץ לפנות למישהו וראו שלא ענה למרות שהם רואים שהוא אונליין. אצל חלק הסבל היה כל כך גדול שהם מחקו את חשבון הפייסבוק שלהם, אחרים עושים "הלוך חזור" – מוחקים את החשבון, ואז מרגישים שהם מפגרים מאחורי כולם, או שהיעדר חשבון פייסבוק גורם לפגיעה חברתית, מחזירים את החשבון וחוזר חלילה.

* * *

אבל לא הכל מסכימים שפייסבוק בהכרח מזיק, ויש הרואים בו כלי שיכול לתרום להערכה העצמית ולקשרים חברתיים. ביקורת אחת שהועלתה על מחקרים לגבי דיכאון פייסבוק אומרת כי אין קשר של סיבה ותוצאה. כלומר, יכול להיות שהשהות בפייסבוק מגבירה דיכאון, אבל יכול להיות שההיפך הוא הנכון ואנשים עם דיכאון נמצאים יותר ברשתות חברתיות כיוון שהם נוטים להסתגר ולעשות פעילויות פסיביות יותר מאחרים.

 במחקר שנערך באוניברסיטת קורנל נבדקה השפעת השהייה ברשתות חברתיות על ההערכה העצמית. הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות: אנשי הקבוצה הראשונה ישבו מול מחשב כבוי, אנשי הקבוצה השנייה מול מחשב כבוי וראי, והקבוצה השלישית מול אנשים עם מחשב פתוח מול דף הפרופיל שלהם בפייסבוק. לאחר מכן ניתנו להם שאלונים המודדים הערכה עצמית. נמצא כי אנשים שהסתכלו בפייסבוק, בפרט אם עשו שינויים בתמונת הפרופיל שלהם, היו בעלי ההערכה העצמית הגבוהה ביותר. החוקרים מסבירים כי בפייסבוק האדם יכול לבחור איך להציג את עצמו, וכשיש הטייה חיובית בתמונה לעומת המציאות, הטייה זו משתלבת בתפיסה העצמית של האדם ומגבירה את הערך העצמי שלו.

להתאמן על אינטראקציות חברתיות ולרכוש ידע וביטחון

מעבר לכך, קיימים יתרונות נוספים בפייסבוק שלא נערכו עליהם מחקרים. פנייה כשלא רואים את הצד השני יכולה להיות קלה יותר ולפתוח אופציות חברתיות נוספות. בשיחות עם אנשים הסובלים מחרדה חברתית עלה כי עבור חלק מהאנשים פייסבוק מאפשר לבנות קשרים חברתיים בקצב שלהם ובצורה פחת מעוררת חרדה. למשל, לחלק מהאנשים קל יותר להציע חברות בפייסבוק מלפנות לאדם פנים מול פנים, כיוון שהצעה זו נחשבת פחות מחייבת, אם ההצעה מתקבלת, לשלוח הודעה וכן הלאה, באופן הדרגתי, המאפשר לאדם לשלוט יותר על רמת ה"סיכון" שהוא מוכן לקחת על עצמו. גם האפשרות לענות בקצב של האדם, בשילוב גורמים נוספים כמו הנוחות היחסית שהם מרגישים בבית מאחורי המקלדת לעומת מפגש פנים מול פנים, מאפשרת לאנשים שחווים בלק-אאוט במצבים חברתיים להביע עצמם ביתר חופשיות. גורמים אלו ואחרים מאפשרים להתחיל קשרים חברתיים בפייסבוק, או להתאמן על אינטראקציות חברתיות ולרכוש ידע וביטחון שיכולים להיות מועברים גם למצבים חברתיים מחוץ למחשב.

* * *

"הסיבה שרשתות חברתיות הן כל כך פופולריות היא שהן מאפשרות לאנשים להיראות כאילו יש להם חיים נפלאים, גם אם החיים שלהם עצובים ופתטיים", כותב גולש בפורום חרדה חברתית בדיון על פייסבוק שהחל עקב קושי של אחד החברים עם הנושא, "לאנשים שאתם מקנאים בהם אין בהכרח חיים נפלאים כמו שאתם חושבים. אם היו להם, למה להם לבלות זמן רב כל כך בפייסבוק מלכתחילה?". גולש זה ואחרים מציינים כי מספר החברים בפייסבוק אינו אינדיקציה למצבו האמיתי של האדם, ואנשים מוסיפים כחברים אנשים שאין להם עניין בהם רק כדי ליצור תדמית כלשהי. אותו גולש הציע להתייחס לאישיות האדם ומטרותיו: אנשים מוחצנים נהנים מקשר עם אנשים רבים, בעוד שמופנמים אינם זקוקים לכך, וציין כי אין צורך לשנוא את פייסבוק רק כי רשתות חברתיות אינן מתאימות לאישיות שלך.

גולש אחר סיפר בכעס כי אנשים מתקופת בית הספר, שהתייחסו אליו בצורה רעה אז, פנו אליו בבקשת חברות, כיוון שהם נמצאים במין תחרות שמטרתה לראות למי יש יותר חברים. גולש זה ואחרים כתבו כי הם מאמינים בחברות אמיתית, באיכות ולא בכמות, ואינם רואים כל חשיבות לרשימת חברים ארוכה בפייסבוק. עבורם, אדם שאפשר לפנות אליו בשעת מצוקה הוא חבר אמיתי, ולחברי פייסבוק אין שום משמעות.

גולשים אלו ואחרים מציעים להתייחס למידע שבפייסבוק בערבון מוגבל, ושכל אחד יעשה מה שמתאים לו ולא מה שהוא חושב שעליו לעשות. אם אתה רוצה שיהיו לך קומץ חברים בפייסבוק, אנשים שהם חברים גם ב"עולם האמיתי", זה בסדר גמור, אם אתה רוצה להשתמש בפייסבוק כדי להיחשף לאנשים נוספים ואולי להרחיב את המעגל החברתי – זה גם בסדר. לא משנה באיזה דרך אתה בוחר, חשוב לזכור כל הזמן שדברים אינם בהכרח כמו שהם נראים, ולא להסיק מסקנות על עצמך על סמך השוואות לאחרים  ונסיונות לנחש מה חושבים עליך. כמובן שקל להגיד זאת, אבל יותר קל לבצע, הרי אנשים עם חרדה חברתית חושבים ללא הרף מה חושבים עליהם ועושים השוואות…

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן