למעשה נקבע, כי המרכז יצטרך מעתה והלאה ליידע את הלקוחות שתפקידו, "לכל היותר מסייע למלא  טפסים באופן טכני בלבד, אך אינו מסייע או מייעץ איזה טופס יש למלא ואינו מסייע במימוש 'זכויות' כלשהן", לשון החלטתו של השופט שפירא

מאת אבירם זינו

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל ביום ד' את תביעתה של לשכת עורכי הדין, לפיה המרכז למימוש זכויות רפואיות מסיג בפעולותיו את תחומה – מקצוע עריכת דין.

לטענת הלשכה, הנתבעים פועלים בניגוד לחוק וכללי לשכת עורכי הדין. המרכז למימוש זכויות רפואיות, במסגרת פעילותיו, מספק ייעוץ באשר לטיב הזכויות להם זכאים הנפגעים, מסייע בהכנת תביעות וערעורים, פונה בשם הנפגעים (מייצגם) לצורך מיצוי זכויותיהם בגופים של המוסד לביטוח לאומי, קצין התגמולים, מס הכנסה וחברות הביטוח..

במרכז למימוש זכויות רפואיות טענו מנגד, כי עיסוקו של המרכז מצוי בתחום הרפואי ובתחום הביורוקרטי בלבד והוא אינו נותן שירות משפטי מכל סוג שהוא. לטענתם, פעילותו של  המרכז הינה לסייע לאנשים בעלי בעיות רפואיות להציג את מצבם הרפואי בפני גופים שונים, תוך היעזרות ברופאים מומחים.

השופט יוסף שפירא כתב בהחלטתו: "אין להיתפס למונח 'זכויות רפואיות' כמאובחן מ'זכויות משפטיות'. המדובר בייעוץ, סיוע וייצוג של אנשים שבקרות אירוע חברתי, סוציאלי או כלכלי, מעוניינים לממש את זכויותיהם על פי החוק או על פי פוליסת הביטוח ועל כן אלו זכויות משפטיות לכל דבר ועניין".

ביחס לצורך בייחוד המקצוע, ציין השופט שפירא: "העובדה שיש צורך בשירות משפטי, שיינתן דווקא על ידי עורכי דין בעת הפנייה למוסדות, מעידה אף היא שהמדובר במימוש זכויות משפטיות וכי יש צורך לגלות בקיאות בחוקים, בתקנות ובפסיקה השונה בפנייה לגופים אלה, במיוחד בשאלות מורכבות ובעלות השלכה רב-תחומית. החוק והתקנות מגבילים את הייצוג לייצוג על ידי עורכי דין. ההגבלות החלות על עורך הדין המייצג וההכשרה הרבה לה נדרש עורך הדין כדי לזכות ביכולת לייצג, נועדו בראש ובראשונה על מנת להגן על הלקוחות, שלא רק 'ימשכו שלא כדין', אלא, יתרה מזו, שגם לא יהיו חשופים לקבלת שירות מגופים שלא עברו כול הכשרה ושאינם נתונים תחת פיקוח ראוי".

כאמור, החליט השופט שפירא לקבל את התביעה באופן חלקי, כך שיחול איסור על המרכז לטפל בפניות ביחס לייצוג בפני סמכויות שיפוטיות או מעיין שיפוטיות, ובכלל זאת ועדות ערר וגורמים מנהליים ברשויות שונות, לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי עבור לקוחותיהם, לרבות הכנת כתבי ערעור וערר, פעולות לשינויי החלטות קודמות, שבבסיסן בחינת החוק והפסיקה ומילוי טפסים עם תוספת מלל וצרוף חוות דעת, למעט מילוי שדות (רובריקות) קבועות  מראש, לפנות בדרישות לתשלום עבר הלקוחות במוסד לביטוח לאומי, קצין התגמולים של משרד הביטחון, רשויות המס, חברות הביטוח, פקיד שומה במס הכנסה, וכמובן איסור על מתן ייעוץ וחיווי דעת משפטיים.

בנוסף, ניתן צו ליידוע כל הלקוחות הקיימים וכאלה שנרשמו במרכז על המידע החדש ועל אי מתן השירותים, ובהתאם לשנות את פרסומיהם. למעשה נקבע, כי המרכז יצטרך מעתה והלאה ליידע את הלקוחות שתפקידו, "לכל היותר מסייע למלא  טפסים באופן טכני בלבד, אך אינו מסייע או מייעץ איזה טופס יש למלא ואינו מסייע במימוש 'זכויות' כלשהן", לשון החלטתו של השופט שפירא.