Skip to content

אם אתה מאמין שתיכשל, המוח שלך עלול לגרום לכך שזה יקרה

האמונה שלנו לגבי הסיכוי שנצליח או ניכשל במשימה נתונה, וכן שקילת הרווח וההפסד שיבואו לנו בעקבות ניצחון או תבוסה, משפיעים על רמת המאמץ שמשקיעים תאי המוח. מאת רחלי לנגפורד
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

האמונה שלנו לגבי הסיכוי שנצליח או ניכשל במשימה נתונה, וכן שקילת הרווח וההפסד שיבואו לנו בעקבות ניצחון או תבוסה, משפיעים על רמת המאמץ שמשקיעים תאי המוח 

מאת רחלי לנגפורד 

"האופטימיסט רואה בכל קושי הזדמנות, בעוד הפסימיסט רואה בכל הזדמנות קושי" (ווינסטון צ'רצ'יל).

יהיה בסדר!
יהיה בסדר! (צילום: imagerymajestic / FreeDigitalPhotos.net)

היום יש סיבה טובה נוספת לאמץ הסתכלות חיובית על החיים. מעבר לכך שיש לאופטימיות יתרונות בריאותיים, כפי שיפורט בהמשך, מסתבר שהיא משפיעה על הדרך בה המוח מתכנן את הפעולות שננקוט בחיינו ואת רמת המאמץ שנשקיע בהם. גם פסימיות משפיעה על המוח, רק בדרך פחות מעודדת.

במוח קיים איזור מיוחד הקרוי הקורטקס הפריאטלי האחורי (PPC). אזור זה הוא תחנת המעבר בין הוראה לפעולה, כלומר – הוא מקבל מידע מהסביבה או מידע תחושתי מהגוף, ומעצב תוכנית פעולה לתנועה שיבצע האדם. כל תנועה מוטורית רצונית עוברת דרכו. הוא זה שעורך את רשימת השרירים שצריכים לפעול על מנת לבצע את התנועה ואת סדר הפעלת השרירים.

אזור ה-PPC קשור לקבלת החלטות, כיוון שהוא המוציא לאור של התוכניות שרצות בראשינו לגבי נקיטת פעולה הדורשת הנעה פיזית.

מוחותיהם של אנשים אופטימים ופסימים נסרקו (fMRI) לצורך מעקב אחרי אזור ה-PPC. תוצאות המחקר מראות שהביצועים המוחיים של האזור הזה מושפעים מהאמונה של האדם לגבי הצלחתו או כשלונו.

האמונה שלנו לגבי הסיכוי שנצליח או ניכשל במשימה נתונה, וכן שקילת הרווח וההפסד שיבואו לנו בעקבות ניצחון או תבוסה, משפיעים על רמת המאמץ שמשקיעים תאי המוח באזור הקורטקס בייצור ותכנון תנועה.

כלומר, אם אתה מאמין שתיכשל, תאי המוח עלולים לדאוג שאכן כך יקרה, כיוון שהם משקיעים פחות מאמץ בתכנון תנועות הגוף הדרושות לפעולה. הם כאילו אומרים לעצמם: נו, אם אני ממילא עומד להיכשל, חבל להשקיע הרבה אנרגיה בלתכנן את הגוף לנוע".

המחקר של ריצ'ארד אנדרסון, פרופסור לחקר המוח במכון לטכנולוגיה בקליפורניה, פורסם בכתב העת PLoS Biology. אנדרסון מתעניין במסלולים המוחיים שמתווכים תכנון תנועה וקבלת החלטות. במעבדתו עובדים על יצור גפיים מלאכותיות שמבינות את כוונות האדם ויוצרות תנועה בהתאם.

הנבדקים במחקרו של אנדרסון התבקשו לבצע פעולות על מסך מחשב במהלך סריקת מוח. על הצלחה במשימות הובטחו להם חמישה דולרים ועל כישלון הם הפסידו דולר אחד, או להפך. בנוסף, מילאו הנבדקים שאלונים לגבי האמונה שלהם לגבי ביצועיהם במטלות הניסוי. היו נבדקים שדווחו שהאמינו שהם ביצעו מצוין, בעוד אחרים דווחו שככל הנראה הם ביצעו גרוע.

מסתבר שלא היה כל קשר בין אמונתם של הנבדקים לגבי הצלחתם או כשלונם, לביצועיהם בפועל. כלומר, גם מתוך קבוצת ה"אופטימים" שהאמינו שהצלחתם בטוחה, היו כאלו שדווקא היה להם סיכוי לבצע את המטלה באופן גרוע, ולהפך – היו "פסימים" שהאמינו שביצועיהם גרועים, בעוד שהם היו למעשה טובים.

מה שמעניין הוא שרמת ההשקעה העצבית שהקורטקס הפיאטלי האחורי שלהם הפעיל, הייתה לפי האמונה שלהם, ולא לפי הביצוע בפועל.

הזמן היחיד בו תאי המוח של פסימים הסכימו לעשות מאמץ היה כדי לא להפסיד כסף

אצל מי שהאמין בהצלחתו, האזור הזה פעל ביתר שאת כאשר הוצע סכום כסף גבוה יותר על הצלחה. לעומת זאת, אצל מי שהאמין בכשלונו – האזור הזה עבד ביתר שאת רק כשמחיר הכישלון היה סכום גבוה יותר של כסף. כלומר, הזמן היחיד בו תאי המוח של פסימים הסכימו לעשות מאמץ היה כדי לא להפסיד כסף.

במילים אחרות, פסימים יעשו הכול כדי לא להפסיד, כשהאפשרות להרוויח או להצליח לא נלקחת בכלל בחשבון אצלם.

המחקר הזה מראה שהתכנון והפעולות שאנחנו נוקטים מושפעים מההנחות שלנו לגבי כושר ביצועינו, הנחות שאינן בהכרח נכונות. כמו כן, הם מושפעים מהערכתנו את הרווח וההפסד הצפוי לנו. פסימים נוטים  יותר להירתע מההפסד, בעוד שאופטימים נמשכים יותר לסיכויי ההצלחה.

אופטימיות נמצאה ביולי 2011 כמורידה את הסיכון ללקות בשבץ. הסתכלות חיובית על החיים עשויה להפחית סיכון לשבץ, כפי שעלה מהמחקר שהתפרסם בכתב העת Stroke: Journal of the American Heart Association.

כל נקודה של אופטימיות הורידה בתשעה אחוזים את הסיכון לשבץ

מדגם מייצג של 6,044 נבדקים מעל גיל 50 שאיש מהם לא סבל משבץ עד תחילת הניסוי בדק את דירוגי האופטימיות שלהם על סקאלה בת 16 נקודות. המחקר עקב אחר הנבדקים למשך שנתיים,  במטרה לגלות מי מהם פיתח אירועי שבץ. נמצא שכל נקודה של אופטימיות על הסקאלה הורידה בתשעה אחוזים את הסיכון לשבץ בשנתיים שלאחר המחקר.

אנשים שמצפים לדברים טובים בחייהם נוקטים יותר פעולות שמטיבות עם בריאותם.
בנוסף, לחשיבה החיובית עצמה ישנה השפעה ישירה על הבריאות הגופנית

אחת הסיבות לכך, לדבריו של אריק קים, מוביל המחקר מאוניברסיטת מישיגן, היא שאנשים שמצפים לדברים טובים בחייהם נוקטים יותר פעולות שמטיבות עם בריאותם. בנוסף, ישנן עדויות המצביעות על כך שלחשיבה החיובית עצמה ישנה השפעה ישירה על הבריאות הגופנית. מחקרים קודמים מראים שגישה אופטימית לחיים קשורה לבריאות טובה יותר של הלב ולתפקוד טוב יותר של מערכת החיסון.

אופטימיות היא הציפייה שיותר דברים טובים יקרו בחיים. הדברים הרעים שעלולים לקרות לא נלקחים כאפשרות אצל האופטימי. הפסימיסט, לעומתו, רואה בעיני רוחו את התרחישים הרעים בלבד, ועלול לחשוב שמזל רע מלווה את חייו.

מחקר אחר מספק טיפ קטן לפסימיסטים שבינינו – רוצים להיפטר ממזל רע? שטפו ידיים….

המחקר של פרופסור רמי זוויק, שפורסם בכתב העת Journal of Experimental Psychology מטעם אוניברסיטת קליפורניה, מראה שהתנהגות אנשים משתנה בהתאם לאמונה אם מזל רע או טוב דבק בהם. הוא הראה שכאשר נבדקים נזכרו באירועים בהם הם היו חסרי מזל מבחינה כלכלית (למשל, הפסידו כסף), הם נטו לקחת פחות סיכון בהחלטותיהם. לעומת זאת, נבדקים נטו לקחת יותר סיכונים בהחלטותיהם כאשר התבקשו להיזכר באירוע קודם בו היה להם מזל טוב.

כל זאת השתנה לאחר שהם שטפו ידיים – כאשר המושפעים מזיכרון המזל הרע שטפו את ידיהם, 73% מהם התחילו לקחת סיכונים כמו אלו שזכרו את מזלם הטוב. כלומר, אפילו ללא מודעות, פעולת שטיפת הידיים רמזה למוחם כאילו הם שוטפים מעצמם את המזל הרע. כל זאת לעומת 36% בלבד מזוכרי המזל הרע שלא שטפו ידיהם ועדיין לקחו סיכונים.

לסיום, ובמסגרת החשיבות בחשיבה חיובית, רצוי להפחית את רמת הדאגה. כבר נאמר ש"אין הדאגה אלא שימוש לרעה בכוח הדימיון"-  פעילות אינטנסיבית מדי של צד ימין של המוח עלולה להתאפיין ביצירת דאגות, חרדות או תסריטי אימה.

אנשים הסובלים מדאגנות יתר וחרדות מראים פעילות ימנית מוגברת. במקרים כאלו חלק מאיזון המצב הוא הגברת פעילות אונת המוח השמאלית – ההגיונית, המסודרת והמעוגנת במציאות.

מחקר של הפסיכולוגית אמי פרזו ורסקי מאוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב הראה ביולי שעבר שדאגות עלולות להוריד איכות בריאות ולדרדר איכות מערכות יחסים חברתיות. המחקר הומחש על אנשים הסובלים מהפרעת חרדה כוללת (GAD).

צילום אילוסטרציה: imagerymajestic / FreeDigitalPhotos.net

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן