הרשויות במצרים פסלו את מועמדותם של עשרה מועמדים, ביניהם ח'יירת א-שאטר, מועמד האחים המוסלמים, והמטיף הסלפי אבו איסמעיל. במקביל, נחשפו בעיתון הפופולרי ביותר במצרים פרטי פרשת ההתנקשות בסגן הנשיא לשעבר, עומר סלימאן, בשנה שעברה. נראה כי החשיפה באה על רקע פסילת מועמדותו במירוץ לנשיאות מצרים ונועדה להרחיקו מהמשטר הקודם

מאת יצחק קמחי-זוארץ

המירוץ לנשיאות במצרים קיבל תפנית דרמטית ביום שבת, כאשר הרשויות פסלו את מועמדותם של עשרה מועמדים, ביניהם עומר סלימאן, ח'יירת א-שאטר, מועמד האחים המוסלמים, וכן המטיף הסלפי, חאזם סלאח אבו איסמעיל, שמיהר להזהיר כי  מצרים תחווה משבר רציני בעקבות החלטה זו. יחד עם אלה, נפסלה גם מועמדותם של עמרו מוסא, מזכ"ל הליגה הערבית ושר החוץ של מצרים לשעבר, וכן של האסלאמיסט העצמאי עבד אל-מונעם אבו-אלפותוח, שסולק משורות האחים המוסלמים בשנה שעברה, כאשר החליט לנהל קמפיין נשיאותי משלו.

"למודחים יש שהות של 48 שעות לערער על ההחלטה", אמר ראש ועדת הבחירות המצרית, פארוק סולטאן. ועדת הבחירות לנשיאות הוציאה בשלב זה את סלימאן אל מחוץ למירוץ, אך דווקא המועמד הסלפי, חאזם אבו איסמעיל, שמעל ראשו עמד סיכון של פסילת מועמדותו בשל האפשרות שאימו בעלת אזרחות כפולה, אמריקאית ומצרית, אושר כמועמד מתאים.

הפסילה של סלימאן באה בעקבות חוק שעבר בפרלמנט של מצרים, האוסר על בכירי משטרו של מובארק להעמיד עצמם לבחירות לנשיאות המצרית. החוק כפוף לאישור המועצה הצבאית העליונה במצרים, בטרם ייכנס לתוקף. רבים מאמינים שאין זה סביר כי המועצה הצבאית העליונה, שהייתה בקשרים הדוקים עם משטר מובארק, תאשר את החוק. אישור כזה יהיה בגדר כריתת הענף שעליו יושבת המועצה ודחיקת הצבא לעבר מסלול התנגשות עם הפרלמנט, שברובו מורכב מתומכי המפלגות האסלמיות.

נחשפו פרטי פרשת ההתנקשות בסלימאן בראשית המהפכה

על רקע התוהו ובוהו של מערכת הבחירות במצרים, חשף אתמול (ש') העיתון המצרי "אל-אהראם" פרטים על ניסיון התנקשות בסגנו לשעבר של מובארק, הגנרל עומר סלימאן, ב-30 בינואר 2011, בשיא ימי המהפכה המצרית, אירוע שלא דווח בהרחבה בזמן אמת.

דיווחי אל-אהראם בפרשת ההתנקשות בסלימאן חושפים כי הרכב שממנו ניסו לפגוע בשיירה של סולימאן ברחוב הח'ליפה אל-מאמון ברובע הליופוליס שבקהיר, היה מיניבוס שעליו ארבעה חמושים. המידע נמסר, לפי העיתון, מגורמי ביטחון רמי-דרג. החמושים התכוונו להרוג את סלימאן ופתחו באש על השיירה, כי חשבו שהוא נמצא באחד מרכבי השיירה. מאבטחו של סולימאן נהרג כאשר כוחות הביטחון הגיבו למתקפה, ואילו נהגו נפצע. כל התוקפים נהרגו במתקפת הנגד של כוחות הביטחון.

אל-אהראם מסר עוד כי ניסיון ההתנקשות ארך פחות מעשר דקות, וקבוצה של משמר הרפובליקה המצרי שהייתה קרובה למקום, הגיבה מיידית לעבר מקורות הירי. המקורות הוסיפו כי חקירה נפתחה בעקבות ההתנקשות, אך נסגרה לאחר מכן עקב נסיבות שהיו שמורות עם המדינה באותה תקופה הרגישה.

עוד צויין בדיווח כי לפני ההתקפה התקיים דין ודברים בין סלימאן לבין גמאל מובארק, בנו של הנשיא המודח ומי שהיה המיועד לרשת את מקומו. במהלך הדברים אמר סלימאן לגמאל: "אתה הכנסת את אביך לצרות". עוד נמסר, כי הקשר בין גמאל וסלימאן החמיר בתקופה האחרונה לפני ההתנקשות. סלימאן נטה לגנות בפני מובארק את החלטותיו של גמאל, כשהיה נפגש עמו במטהו מדי יום בשעה 11:00.

לאחר שגמאל מובארק הוכנס על-ידי אביו לפוליטיקה בשנת 2005, נדחק סלימאן מן המעגל הפנימי של חוסני מובארק ובמקומו מונו זכריא עזמי וגמאל עבד אל-עזיז כשסלימאן מגיע למטה הנשיא רק לעתים רחוקות. סלימאן, אם כן, היה מודע היטב לכך שהיה מי שניסה להיפטר ממנו, אך ככל הנראה לא הקדיש לכך מחשבה רבה, בשל המצב במצרים.

חבר הפרלמנט העצמאי מוסטפא בכרי, אמר לאל-אהראם, כי בבוקר ה-30 בינואר 2011, ביקר הנשיא לשעבר במטה המבצעים של הכוחות החמושים במשרד הביטחון. סלימאן הגיע עם חוסני מובארק באותו יום ועזב לאחר מספר שעות, כי פניו היו מועדות לעבר מטה המודיעין של מצרים כדי לאסוף מסמכים ממשרדו שם. בכרי הוסיף, כי סלימאן קיבל שיחת טלפון מגמאל עבד אל-עזיז, מנהל משרדו של הנשיא מובארק. בשיחה נאמר, כי באותו הערב יתקיים מפגש בארמון. סלימאן הודיע ​​מייד לשומריו של האירוע והוסיף כי הוא מתכוון למסור את הרכב המשוריין שבו הוא נוהג לנסוע למטה המודיעין החדש, מאחר שהיה רכושם של גופי המודיעין. לאחר מכן אמר שיסע בערב לארמון במכונית משוריינת אחרת. בערב שכח סולימאן כי הוא לא לוקח את המכונית המשוריינת ואז ארע ניסיון ההתנקשות.

בכרי, הוסיף כי כאשר הגיע סלימאן לפגישה, הנשיא המודח שאל אותו  מה קרה וסלימאן השיב: "היו כמה אנשים שידעו שהייתי בדרכי לפגוש אותך והם ניסו לירות בי." הנשיא הורה על חקירה מיידית, שנסגרה מאוחר יותר. בכרי הכחיש כי סלימאן ביקש שהחקירה תסגר וציין כי מידע חיוני על המעורבים בפרשיה הוביל לסגירת התיק.

נראה כי פרסומם של פרטי הפרשה דווקא אתמול אינה מקרית וכי יש בפרסום ניסיון להרחיק את סלימאן מעל המשטר הישן ולהוכיח כי בניגוד לתדמיתו הציבורית, הוא לא היה חבר במעגל המקורבים הראשון של מובארק, דבר שיסייע לו להבטיח את אישור מועמדותו לבחירות הקרובות לנשיאות.