פרשנות | הצגת השיחות עם המערב כהישג עבור איראן – מפתח אפשרי להורדתה מהסולם הגרעיני

התקשורת האיראנית רואה בשיחות הגרעין שנחתמו אתמול באיסטנבול הצלחה גדולה לארצם וסמל להתכופפות של המערב בפני גדולתה של איראן. האם מדובר באמת בחוסר מודעות או שמא הרעש התקשורתי הזה מכסה על קו פרגמטי ההולך ומתגבש מאחורי הקלעים בטהראן?

Print Friendly

התקשורת האיראנית רואה בשיחות הגרעין שנחתמו אתמול באיסטנבול הצלחה גדולה לארצם וסמל להתכופפות של המערב בפני גדולתה של איראן. האם מדובר באמת בחוסר מודעות או שמא הרעש התקשורתי הזה מכסה על קו פרגמטי ההולך ומתגבש מאחורי הקלעים בטהראן?

ד"ר רז צימט

בתום נתק של 15 חודשים, הסתיימו אתמול באיסטנבול שני סבבי שיחות הגרעין בין איראן לנציגי שש המעצמות. נציגי שני הצדדים סיכמו את השיחות כקונסטרוקטיביות וחיוביות, אף על-פי שלא הושגו במהלכן הסכמות מהותיות. הממונה על קשרי החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, אמרה בתום הדיונים, כי השיחות היו מועילות וכי הצדדים הסכימו על סבב שיחות נוסף, שיערך בבגדאד ב-23 במאי. ראש משלחת המשא ומתן האיראנית, סעיד ג'לילי, סיכם, אף הוא, את השיחות כמוצלחות וציין, כי נציגי המערב הפגינו לראשונה גישה חיובית כלפי איראן. הוא שב, עם זאת, על עמדתה המוכרת של הרפובליקה האסלאמית השוללת כל אפשרות להקפאת העשרת האורניום לרמה של קרוב ל-20% וציין כי ההצעה להסיר את הסנקציות המוטלות על איראן בתמורה להקפאת פעילותה הגרעינית "שייכת לעבר".

קתקרין אשטו וסעיד ג'לילי

גישה חיובית של המערב. קתקרין אשטו וסעיד ג'לילי באיסטנבול, אתמול

ערב חידוש השיחות הצהיר נשיא איראן, מחמוד אחמדינז'אד, כי איראן לא תיסוג ולו מילימטר אחד מזכויותיה הגרעיניות. בנאום, שנשא במהלך ביקור שקיים בשבוע שעבר בדרום המדינה, קרא הנשיא למדינות המערב לשנות את גישתן כלפי איראן ולזכור שהעם האיראני יגן על זכויותיו הבסיסיות ולא ייסוג מהן גם תחת לחצים כבדים ביותר.

העיתונות השמרנית ביטאה אף היא עמדה בלתי מתפשרת ביחס לדרישות המערב. מאמר מערכת שהתפרסם ביומון "כיהאן" השווה את מצבה של איראן במהלך השיחות הקודמות, שניהלה עם נציגי קבוצת המדינות 5+1 בראשית 2011, למצבה כיום וטען, כי מעמדה של הרפובליקה האסלאמית השתפר משמעותית ב-15 החודשים שחלפו מאז הופסקו השיחות. "אם בראשית 2011 היתה איראן זקוקה לייבא דלק גרעיני מועשר על מנת להפעיל את כור המחקר הגרעיני בטהראן", נטען במאמר, "הרי שכיום היא מעשירה אורניום לרמה של 20% בכמות ובאיכות, שאינן מחייבות עוד סיוע מערבי".

ההתפתחויות, שהתחוללו בזירה האיזורית ובעולם מאז ראשית 2011, שיפרו אף הן, לטענת "כיהאן", את מעמדה של איראן: נסיגתה הכפויה של ארצות-הברית מעיראק, ניצחון המהפכה במצרים, תבוסת ארצות-הברית, ישראל וערב הסעודית בסוריה, תנועת המחאה במדינות המערב והמשבר הכלכלי באירופה – כל אלה חיזקו את עוצמתה של איראן. מי שנדרש כעת להפגין את נכונותו לוויתורים, גרס עורך "כיהאן", חוסיין שריעתמדרי, אינה איראן כי אם מדינות המערב, שצריכות לזכות מחדש באמון האיראני באמצעות ביטול כל ההחלטות הבלתי-חוקיות והסנקציות שהטילו עליה.

בתום שני סבבי השיחות באיסטנבול הזדרזו כלי התקשורת האיראנים להציג את השיחות כעדות לראשיתו של שינוי בגישת מדינות המערב כלפי איראן ולנכונותן להכיר לראשונה בעוצמתה ובתבוסת מדיניותן המבוססת על איומים ועל סנקציות. אמצעי התקשורת השמרנים דיווחו בסיפוק על סירוב המשלחת האיראנית לנהל שיחות ישירות עם נציגי ארצות-הברית, שהגיעו לאיסטנבול.

במאמר מערכת, שפרסם הבוקר (א') העיתון "ג'ואן", טען יאדוללה ג'ואני, יועצו של נציג המנהיג העליון במשמרות המהפכה, כי השיחות מעידות על שינוי הגישה המערבית כלפי איראן הנובע מהכרה במעמדה המתחזק. ג'ואני, שהצהיר ערב השיחות בראיון לסוכנות הידיעות "פארס" כי איראן לא תהיה מוכנה להפגין כל גמישות ביחס לדרישות המערב, טען, כי ההתפתחויות הפנימיות באיראן לצד המצב במזרח התיכון והמשבר במדינות המערב שיפרו את מעמדה האסטרטגי וחייבו את המערב לנצל את חידוש השיחות עימה על מנת לנטוש את מדיניותן העוינת כלפיה.

אפילו  "כיהאן", שנקט בעבר קו מתריס במיוחד כלפי המערב ואף קרא לשלטונות איראן לפרוש מהאמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT), טען במאמר מערכת שפרסם הבוקר, כי אף שלא חל שינוי אסטרטגי בעמדת המערב, הרי שניכר שינוי מסוים בסגנון בו נוקטים נציגי המעצמות במשא ומתן. מדינות המערב כבר אינן דורשות צעדים בוני אמון מצד איראן כתנאי מקדים לוויתורים כלפיה, מאחר שהבינו כי הן אינן מסוגלות עוד ללחוץ עליה באמצעות איומים.

אין בהצהרות המתריסות ובשביעות הרצון המופגנת בפומבי מצד טהראן בתום סבב השיחות הנוכחי, כדי לחפות על מצוקתה הגוברת של איראן עם חידוש המשא ומתן בינה למערב. החרפת הסנקציות הכלכליות והידוק המצור הכלכלי ניכרים היטב בחודשים האחרונים. הודעת מסלקת הכספים הבינלאומית "סוויפט" על ניתוק עשרות בנקים איראנים מרשת כספים זו והסנקציות על עסקות נפט, שאמורות להיכנס לתוקפן ב-28 ביוני, מבהירות היטב לשלטונות איראן, כי המשך מדיניותם הנוכחית בסוגיית הגרעין צפוי לגבות ממנה מחירים כבדים.

המשטר האיראני נתון במשבר כלכלי הולך ומחריף הניכר בשיעורי אינפלציה ואבטלה גבוהים ובקריסה הנמשכת בערך המטבע הלאומי על אף ניסיונות לרסנו. בסוף השבוע האחרון הצטרפו באופן חריג דרשני תפילות יום השישי במסגדים ברחבי איראן לביקורת החריפה נגד הממשלה בשל אוזלת ידה להתמודד עם האינפלציה המשתוללת. אחד מאנשי הדת הבכירים טען, כי למעלה מ-50 אחוזים מאזרחי איראן אינם מסוגלים עוד לעמוד בתשלומי המים, החשמל והגז. משבר כלכלי זה מגביר עוד יותר את הלחצים על המשטר, שבסיס הלגיטימציה שלו הצטמצם משמעותית בשנים האחרונות, גם על רקע חילוקי דעות פוליטיים פנימיים באליטה השלטונית.

על אף הלחצים המחריפים והמצוקה הכלכלית הגוברת קשה להניח, כי האיראנים יסכימו לוותר על "הקווים האדומים" שהציבו בפני המערב ולהסכים לחבילת הדרישות המערביות הכוללת את סגירת מתקן ההעשרה התת-קרקעי בפורדו שליד העיר קום ואת הפסקת העשרת האורניום לרמה הקרובה ל-20%.

הצגת סבב השיחות באיסטנבול בתקשורת האיראנית כביטוי להישג עבור איראן עשויה, עם זאת, לסמן נכונות מצידה להסכים לויתורים טקטיים בהמשך הדרך. הצגת ויתורים נדרשים כשינוי מדיניות הנובע משינוי האסטרטגיה המערבית ביחס לאיראן ומנכונות המערב להכיר בעוצמתה, עשויה לאפשר למשטר האיראני להסכים לפשרה מסוימת. ספק רב אם ביכולתה של פשרה כזו לספק את מדינות המערב, לא כל שכן את ישראל. הצגתה של פשרה כלשהי כעולה בקנה אחד עם האינטרסים הלאומיים של איראן ועם כבודה הלאומי מהווה, עם זאת, תנאי מינימלי לנכונות המשטר בטהראן לרדת מן הסולם הגבוה עליו טיפס.

ד"ר צימט הוא חוקר במרכז אליאנס ללימודים איראנים ועורך הפרסום "זרקור לאיראן" היוצא לאור מטעם מרכז המידע למודיעין ולטרור ע"ש אלוף מאיר עמית.
Print Friendly

על אודות רז צימט

ד"ר רז צימט הוא חוקר במרכז "אליאנס" ללימודים איראנים באוניברסיטת תל-אביב ועורך הפרסום השבועי "זרקור לאיראן" המופץ מטעם מרכז המידע למודיעין ולטרור ע"ש אלוף מאיר עמית.
פוסט זה פורסם בקטגוריה מאמרי עמדה, מזרח תיכון, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.