שכונת גבעת האולפנה בבית אל אמורה להתפנות עד האחד במאי, בדיוק בעוד שבוע, אולם "השמיניה", בדיון חירום, החליטה לבקש מבג"ץ לדחות את המועד – כדי לאפשר בינתיים מציאת פתרון. במקביל החליט צוות השרים שבו חברים  נתניהו,  אהוד ברק, ומשה בוגי יעלון והשר בני בגין להסדיר גם את מעמד היישובים הנחשבים עד עתה, מבחינה חוקית, כמאחזים בלתי מורשים 

מאת צבי זינגר וניצן קידר

פורום מורחב של שרי השמיניה החליטו אמש לבקש מבג"ץ אורכה לפינוי שכונת האולפנה בבית אל. עוד הוחלט, ע"י צוות שרים מיוחד, להסדיר את מעמדם של היישובים סנסנה, רחלים וברוכין, שהוקמו בשנות ה-90 על בסיס החלטות ממשלות קודמות.

ברקע ההחלטה לבקש ארכה מבג"ץ ולהסדיר את מעמד שלושת היישובים מצויה סוגיית פינויה האפשרי של שכונת גבעת האולפנה בבית אל, המאיימת על יציבות הקואליציה. במהלך הדיון אמש, השתתפו כל שרי השמינייה, מלבד שר החוץ ליברמן השוהה באזרבייג'ן.  בישיבה נטלו חלק גם שר המשפטים יעקב נאמן, שר החינוך גדעון סער, שר התחבורה ישראל כץ, היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, נציגי הפרקליטות, המנהל האזרחי ומתאם הפעולות בשטחים.

שר הביטחון, אהוד ברק, חזר בדיון על עמדתו לפיה יש לפנות את המשפחות מחמשת הבניינים המיועדים לפינוי ולהעבירן לבניינים שייבנו בבית אל בשטח אחר באותו גודל. ראש הממשלה חזר גם הוא על עמדתו, לפיה יש לפעול למציאת פתרון שיאפשר להשאיר את תושבי השכונה בבתיהם. המשנה לראש הממשלה, בוגי יעלון, דרש למצוא פתרון שימנע את הפינוי. "לא הגיוני ולא צודק לפנות את השכונה", אמר. לבסוף הוחלט להקים ועדה שתבחן את הסוגיה ותמצא פתרונות להשארת השכונה.

הפרקליטות כבר החלה בניסוח הבקשה להארכת מועד הפינוי. במסגרת הבקשה יוצג גם לוח זמנים, עד אשר יימצא פתרון לבעיית שכונת האולפנה או עד אשר יתבצע הפינוי.

תושבי שכונת האולפנה אומרים הבוקר, בתגובה להחלטת פורום שרי השמיניה מאמש, כי "ממשלת ישראל בראשות אהוד ברק היא שלפני 12 העניקה תמריצים ומענקים בסך 90,000 ש"ח לכל משתכן, סללה את הכבישים, המדרכות וחיברה את כל תשתיות השכונה. השפיות, המוסר והצדק מכריחים קבלת אחריות מצד הממשלה על גורל השכונה".

הם מותחים ביקורת על המערכת המשפטית ואומרים, כי "בסוגיית שכונת האולפנה התגלתה בשיאה חתרנות צינית של גורמים רדיקליים במערכת משפט כנגד ממשלה ריבונית ונבחרת. לדרישה להרוס שכונה פורחת, באמתלה ואצטלה של בעיה פרוצדורלית, אין אח ורע בעולם החופשי ובמשטרים דמוקרטיים". הם מוסיפים ואומרים, כי הם "מצפים כי ממשלת ישראל תתאזר בגבורה אל מול פקידים הגוררים אותה אל תסריטים הזויים".

תושבי השכונה דרשו כי הממשלה תיישם את הודעת נתניהו החוזרת ונשנית כי "לא ייתן יד להריסת השכונה" אשר "הינה גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה", כלשונו.

קודם לכן החליט צוות שרים להסדיר את מעמד שלושת היישובים. בצוות חברים ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק, השר לנושאים אסטרטגיים משה בוגי יעלון והשר בני בגין. כבר לפני כשלושה שבועות הודיע נתניהו בישיבת הממשלה כי בכוונתו להביא בזמן הקרוב לממשלה, בהמלצתו של שר הביטחון, את האישורים הנדרשים, להסדרת מעמדם של הישובים ברוכין, סנסנה ורחלים.

מעמדם של שלושת היישובים כיום הוא כמעמד מאחז בלתי חוקי. התנחלות ברוכין היא הגדולה מבין כול המאחזים המוגדרים כבלתי חוקיים. הישוב – הנחשב רשמית כשכונה של התנחלות עלי זהב, שנקרא על שם הרב ברוך שלום הלוי אשלג – הוקם בשנת 1999, אך טרם זכה לאישור קיומו.

היום גרות בישוב יותר ממאה משפחות עם יותר מ-450 ילדים. מעמדו המשפטי של הישוב, על פי מסמך טליה ששון, הוא בלתי-חוקי, אך למעשה חסרה, לטענת המתנחלים, רק חתימה סופית של שר הביטחון כדי להפכו לחוקי.

התנחלות רחלים הוקמה בשנת 1991 כמאחז על שמן של תושבת שילה, רחל דרוק, שנרצחה באותה שנה באזור בפיגוע ירי, ושל רחל וייס, שנשרפה למוות עם שלושת ילדיה בפיגוע בבקעה ב-1988. הפיגוע בו נרצחה דרוק אירע באוטובוס שנסע להפגנה בכיכר מלכי ישראל נגד ועידת מדריד.

היישוב הוקם בתחילה כתוכנית הסוואה של ראשי יש"ע. בלילה הראשון להקמתו אישר צה"ל רק לנשים, חברותיה של רחלה דרוק, להשאר במקום – וכן לשלושה גברים שישמרו במקום. בשנים 1992 – 1994 המקום הפך להיאחזות נח"ל עד שהפך, תוך הסכמה בשתיקה, למאחז גדול – ולמעשה ליישוב.

סנסנה היא יישוב קהילתי דתי בצפון הנגב, הממוקם על הקו הירוק ושייך למועצה אזורית הר חברון. בשנת 1997 הוקמה במקום היאחזות נח"ל. ביום העצמאות ב-21 באפריל 1999 הגיעה למקום קבוצת הקבע הראשונה, ובפברואר 2000 אוזרח המקום והפך מהיאחזות ליישוב.

יושבת ראש סיעת מרצ, חברת הכנסת זהבה גלאון, אמרה בתגובה להודעת לשכת ראש הממשלה על הסדרת מעמדן של ההתנחלויות סנסנה, ברוכין ורחלים, כי "ממשלת ישראל מובילה להקמתה של מדינה דו לאומית". ח"כ גלאון הבהירה, כי "הקמת ישובים חדשים בשטחים והשארת מאחזים בלתי חוקיים על תילם מפרים את ההתחייבויות הבינלאומיות של ממשלת ישראל ומסמנות שפניה של הממשלה לעימות ולא להסדר".

עו"ד מיכאל ספרד, אשר הגיש בשם בעלי הקרקע הפלסטינים, בסיוע ארגון "יש דין", את העתירה שבעטיה התקבלה ההתחייבות המקורית לבצע את הפינוי עד ל-1 במאי, אמר בתגובה: "ההחלטה להפר את ההתחייבות לבית המשפט בזמן פציעות, למרות שהיתה שנה שלמה להיערך לביצועה, מצביעה על התקפלות מדאיגה של הממשלה בפני שיקולים פוליטיים וקואליציוניים – על חשבון עקרונות שלטון החוק ותוך שיתוף פעולה עם עבריינים. ברור וידוע שמדובר בקרקע פלסטינית פרטית ושלא ניתן יהיה לקנות את שינוי עמדת הפרקליטות מול העובדות בשטח, בזמן הדחייה המבוקש. ארגון יש דין ימשיך לפעול יחד עם אחרים למדינת ישראל מוסרית יותר המכבדת זכויות אדם ומושתתת על שלטון החוק".