לקראת בצורת האנרגיה המתקרבת, ארבע הצעות ייעול

תקן מחייב לבנייה ירוקה, הסרת חסמים לאנרגיה חלופית, תיקון "חוק המרפסות" והכשרת אנשי מקצוע בתחומי ההתייעלות האנרגית – כך נתמודד עם בצורת האנרגיה הצפויה בקיץ הקרוב. מאת ארז רוטר

לקראת בצורת האנרגיה המתקרבת, ארבע הצעות ייעול

תקן מחייב לבנייה ירוקה, הסרת חסמים לאנרגיה חלופית, תיקון "חוק המרפסות" והכשרת אנשי מקצוע בתחומי ההתייעלות האנרגית – כך נתמודד עם בצורת האנרגיה הצפויה בקיץ הקרוב. מאת ארז רוטר

תקן מחייב לבנייה ירוקה, הסרת חסמים לאנרגיה חלופית, תיקון "חוק המרפסות" והכשרת אנשי מקצוע בתחומי ההתייעלות האנרגית – כך נתמודד עם בצורת האנרגיה הצפויה בקיץ הקרוב

מאת ארז רוטר 

שר האנרגיה והמים הודיע שבקיץ אנו צפויים לבצורת אנרגיה. בנוסף לזה, מצריים פרסמה כי היא מנתקת לבקשת העם המצרי את צינור הגז לישראל. אם תחזיתו של השר אכן תתממש,  אנו נמצא עצמנו  במהלך הקיץ הקרוב ברזרבות של 2-3% בלבד בחשמל. במקרה זה סביר להניח גם התייעלות חשמלית של 10% הנדרשת בימים אלו מחברות במשק, כמו גם שינוי הרגלי צריכה במשקי הבית, לא יספיקו. שיפור אמיתי של מערך משק האנרגיה בישראל יכול להגיע מתיקון ארבע נקודות כשל עיקריות המתרחשות כיום בישראל:

מאיפה נביא חשמל? (צילמה: שרית פרקול)
מאיפה נביא חשמל? (צילמה: שרית פרקול)

קביעת תקן מחייב לבנייה ירוקה – על אף השיח הרב אודות התייעלות אנרגטית וצמצום צריכת החשמל, רוב הציבור אינו יודע כי צריכת חשמל במבנים אחראית ליותר מ-40% מהאנרגיה בארץ ובעולם. נתון מבהיל זה יוכל להמשיך ולנגוס במשק החשמל בעולם, אלא אם יוחלט בצעד אמיץ לאמץ בישראל ובכל העולם תקנים של בנייה ירוקה, לא כהמלצה או הצעה אלא כתקן בנייה מחייב. תקן זה יוכל להפחית באופן משמעותי את צריכת האנרגיה של מבנים בין 24% ל-50%.  נכון להיום  התקן הישראלי לבנייה ירוקה  שמספרו 5281 הוא תקן וולנטרי ולא מחייב. על הרגולטור להכתיב את הכנסתו של תקן זה כתקן מחייב כפיתרון לבעיית האנרגיה והמים.

הסרת חסמים לשימוש באנרגיה שאינה פחמית – לצערנו, על אף הקדמה הטכנולוגית הישראלית כיום קיימים חסמים רבים בעת פיתוח והשרשת מערכות אנרגיה שאינן מבוססת על פחם. אם תגדיל הממשלה את המכסות לאנרגיה סולרית ותקל את אופן קבלת רישוי והיתרים לאנרגיה אלטרנטיבית העומדת בסטנדרטים בינלאומיים, יוכל משק האנרגיה לפרוץ את החסמים הבירוקרטים הקיימים בפניו ולפתח משק אנרגיה חלופי גדול בישראל.

תיקון הרפורמה בחוק התכנון והבנייה – בעיה נוספת ואקוטית במיוחד עומדת לפתחינו כיום לאור הרפורמה בחוק התכנון והבנייה הידועה בשמה הציבורי כ"חוק המרפסות". הרפורמה תמנע את מעורבותם של גופים ציבוריים חשובים בעת הרחבת מתן אישורי בנייה, ביניהם גם גורמים סביבתיים חשובים. הסכנה לאזורי המוגדרים כיום כחיוניים סביבתית תהיה רבה מאוד, ומתן אישורי בנייה בהם יהיה מונע משיקולים מקומיים ולא סביבתיים מקצועיים. מעבר לכך, הפיקוח הרופף שיתקיים על בניות לא יאפשר לקיים בקרה אנרגטית נכונה על המבנים. 

הכשרת אנשי מקצוע בתחומי ההתייעלות האנרגטית – ללא הכשרה מקצועית וראויה של בעלי מקצוע שונים, כגון הנדסאים, מהנדסים, אדריכלים חשמלאים, אדריכלי נוף ועוד, לא נוכל ליצור יעילות אנרגטית אמיתית.  על הרגולטור להכתיב הכנסת נושאי ההתייעלות האנרגטית והקיימות האלה להכשרות רלוונטיות.

עלינו להבין שבעיית האנרגיה אינה טמונה רק בידע של מקבלי ההחלטות, אלא גם בידע של בעלי המקצוע בשטח המכירים כל מוצר, שיטת עבודה ופיתרון. אלו אנשי השטח הנדרשים לזהות  מתוקף תפקידם את התועלת הממשית לכל בחירה בפרויקט בנייה. עלינו לחזק ולייצב שכבת בעלי מקצוע בעלי ידע טכנולוגי, שיאפשרו פתרונות בני-קיימא.

דוגמה למכללה שהכניסה למסלול לימודיה את נושא הקיימות כחלק בלתי נפרד מהכשרותיה היא המכללה הטכנולוגית רופין. בשיתוף המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, מכון התקנים ואוניברסיטת בן-גוריון,  מריצה המכללה הטכנולוגית רופין קורס ראשון מסוגו בישראל היורד לפרקטיקה הבסיסית ביותר של חיסכון באנרגיה ומים תוך מיצוי צרכים חברתיים וכלכליים לטווח הקצר והארוך.

ללא ארבעת השינויים הנ"ל, לא ניתן יהיה להביא לשינוי אמיתי של משק האנרגיה בישראל.

קריאה נוספת:

קיימות תת-ימית: בנייה ירוקה לאורך החופים

החלום על בית בכפר – בזבזני במונחי קיימות

"קיימות" זה מושג הרבה יותר רחב מהשאלה של איכות הסביבה

  •  ארז רוטר הוא מנהל הקיימות במכללה הטכנולוגית רופין 

תקן מחייב לבנייה ירוקה, הסרת חסמים לאנרגיה חלופית, תיקון "חוק המרפסות" והכשרת אנשי מקצוע בתחומי ההתייעלות האנרגית – כך נתמודד עם בצורת האנרגיה הצפויה בקיץ הקרוב

מאת ארז רוטר 

שר האנרגיה והמים הודיע שבקיץ אנו צפויים לבצורת אנרגיה. בנוסף לזה, מצריים פרסמה כי היא מנתקת לבקשת העם המצרי את צינור הגז לישראל. אם תחזיתו של השר אכן תתממש,  אנו נמצא עצמנו  במהלך הקיץ הקרוב ברזרבות של 2-3% בלבד בחשמל. במקרה זה סביר להניח גם התייעלות חשמלית של 10% הנדרשת בימים אלו מחברות במשק, כמו גם שינוי הרגלי צריכה במשקי הבית, לא יספיקו. שיפור אמיתי של מערך משק האנרגיה בישראל יכול להגיע מתיקון ארבע נקודות כשל עיקריות המתרחשות כיום בישראל:

מאיפה נביא חשמל? (צילמה: שרית פרקול)
מאיפה נביא חשמל? (צילמה: שרית פרקול)

קביעת תקן מחייב לבנייה ירוקה – על אף השיח הרב אודות התייעלות אנרגטית וצמצום צריכת החשמל, רוב הציבור אינו יודע כי צריכת חשמל במבנים אחראית ליותר מ-40% מהאנרגיה בארץ ובעולם. נתון מבהיל זה יוכל להמשיך ולנגוס במשק החשמל בעולם, אלא אם יוחלט בצעד אמיץ לאמץ בישראל ובכל העולם תקנים של בנייה ירוקה, לא כהמלצה או הצעה אלא כתקן בנייה מחייב. תקן זה יוכל להפחית באופן משמעותי את צריכת האנרגיה של מבנים בין 24% ל-50%.  נכון להיום  התקן הישראלי לבנייה ירוקה  שמספרו 5281 הוא תקן וולנטרי ולא מחייב. על הרגולטור להכתיב את הכנסתו של תקן זה כתקן מחייב כפיתרון לבעיית האנרגיה והמים.

הסרת חסמים לשימוש באנרגיה שאינה פחמית – לצערנו, על אף הקדמה הטכנולוגית הישראלית כיום קיימים חסמים רבים בעת פיתוח והשרשת מערכות אנרגיה שאינן מבוססת על פחם. אם תגדיל הממשלה את המכסות לאנרגיה סולרית ותקל את אופן קבלת רישוי והיתרים לאנרגיה אלטרנטיבית העומדת בסטנדרטים בינלאומיים, יוכל משק האנרגיה לפרוץ את החסמים הבירוקרטים הקיימים בפניו ולפתח משק אנרגיה חלופי גדול בישראל.

תיקון הרפורמה בחוק התכנון והבנייה – בעיה נוספת ואקוטית במיוחד עומדת לפתחינו כיום לאור הרפורמה בחוק התכנון והבנייה הידועה בשמה הציבורי כ"חוק המרפסות". הרפורמה תמנע את מעורבותם של גופים ציבוריים חשובים בעת הרחבת מתן אישורי בנייה, ביניהם גם גורמים סביבתיים חשובים. הסכנה לאזורי המוגדרים כיום כחיוניים סביבתית תהיה רבה מאוד, ומתן אישורי בנייה בהם יהיה מונע משיקולים מקומיים ולא סביבתיים מקצועיים. מעבר לכך, הפיקוח הרופף שיתקיים על בניות לא יאפשר לקיים בקרה אנרגטית נכונה על המבנים. 

הכשרת אנשי מקצוע בתחומי ההתייעלות האנרגטית – ללא הכשרה מקצועית וראויה של בעלי מקצוע שונים, כגון הנדסאים, מהנדסים, אדריכלים חשמלאים, אדריכלי נוף ועוד, לא נוכל ליצור יעילות אנרגטית אמיתית.  על הרגולטור להכתיב הכנסת נושאי ההתייעלות האנרגטית והקיימות האלה להכשרות רלוונטיות.

עלינו להבין שבעיית האנרגיה אינה טמונה רק בידע של מקבלי ההחלטות, אלא גם בידע של בעלי המקצוע בשטח המכירים כל מוצר, שיטת עבודה ופיתרון. אלו אנשי השטח הנדרשים לזהות  מתוקף תפקידם את התועלת הממשית לכל בחירה בפרויקט בנייה. עלינו לחזק ולייצב שכבת בעלי מקצוע בעלי ידע טכנולוגי, שיאפשרו פתרונות בני-קיימא.

דוגמה למכללה שהכניסה למסלול לימודיה את נושא הקיימות כחלק בלתי נפרד מהכשרותיה היא המכללה הטכנולוגית רופין. בשיתוף המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, מכון התקנים ואוניברסיטת בן-גוריון,  מריצה המכללה הטכנולוגית רופין קורס ראשון מסוגו בישראל היורד לפרקטיקה הבסיסית ביותר של חיסכון באנרגיה ומים תוך מיצוי צרכים חברתיים וכלכליים לטווח הקצר והארוך.

ללא ארבעת השינויים הנ"ל, לא ניתן יהיה להביא לשינוי אמיתי של משק האנרגיה בישראל.

קריאה נוספת:

קיימות תת-ימית: בנייה ירוקה לאורך החופים

החלום על בית בכפר – בזבזני במונחי קיימות

"קיימות" זה מושג הרבה יותר רחב מהשאלה של איכות הסביבה

  •  ארז רוטר הוא מנהל הקיימות במכללה הטכנולוגית רופין 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן