המחאה חוזרת? יש שיאמרו שהיא לא עזבה מעולם. מאז מחאת האוהלים התגבשו עשרות יוזמות מקומיות בתחומים שונים: קבוצות מחאה, חינוך ופעילות קהילתית וגם קואופרטיבים חדשים, שמגפון הוא אחד מהם. לרגל יום העצמאות – סדרת ראיונות עם פעילים ברחבי הארץ, שלא נחים לרגע מאז מחאת הקיץ שעבר וממשיכים לפעול לשיפור פני החברה ואיכות חייה • מיזם מיוחד

 מאת שרון ליבנה

אור-לי ברלב – חדר המצב וחידוד המסר

 במהלך השנה, נוסף לפעילות בשטח, הייתי פעילה ב"חדר המצב" ועסקתי בדוברות ובתקשורת. לקראת הקיץ הנחיתי מפגשי פעילים של חידוד מסרי המאבק . בכל מפגש השתתפו 120 איש. דניאל דור, נועה סביר ואני הצגנו שלוש שאלות: מה רוצים להגיד הקיץ לציבור שיהיה אפקטיבי? בקיץ הקודם זה היה "צדק חברתי"; איזו חוויה אנחנו רוצים ליצור במחאה הקיץ? בקיץ הקודם זו היתה הסולידריות; איך מתארגנים בלי הנהגה מרכזית? הפקת לקח מהקיץ הקודם. התחלקנו לצוותים שעובדים על משימות שונות. ב-4 במאי ייערך מפגש ארצי בחיפה, ומתוך צוותי העבודה שהתגבשו ייבחרו נציגים ויוקם צוות היגוי למחאה.

במקביל ישבנו 12 פעילים לחשוב על מתווה – שלד שלתוכו נוכל לצקת תכנים בצורה שיתופית. אנחנו מנסים להכין תוכנית ליבה לקיץ . הפרוטוקולים יפורסמו בקרוב באתר j14 וכולם יוכלו להעיר ולהציע רעיונות. אותה קבוצה שמכינה את תוכנית הליבה, התחייבה שתסיים את תפקידה מרגע שתניע את התהליך. היא לא תהיה ההנהגה של המחאה, אלא רק הסטרטר לפעולה. המסר העיקרי שהוחלט עליו נוגע לשינוי עמוק ביחסי פריפריה-מרכז. הקיץ הזה תל אביב לא תהיה במרכז המאבק; האירועים יתקיימו במקומות שונים בארץ, ויתקיימו אספות-עם שיפעלו מול מרכזי השלטון המקומי.

איזה שינוי את מאחלת לאזרחי ישראל ליום העצמאות? שנים רבות הוליכה אותנו התרבות המודרנית לטשטוש הקשר שלנו עם לבנו, אשר הוביל לניכור שלנו מזולתנו, לאטימות ולבצע כסף. כל אלה הם שורשי הבעיות שאנו חווים. כעת אני מאחלת לכל האנשים שחיים כאן ובעולם כולו (ובפרט לאנשי ה- 1%), שנחזור לחוות חיבור מלא עם לבנו הטוב, ומתוך כך, יתחדש החיבור אל זולתנו ונחזור לבסס סולידריות ואחווה אנושית. ברגע שזה יקרה, כל שאר החתיכות בפאזל הכאוטי של החיים של כולנו, ייפלו בדיוק למקום הנכון.

רנן יזרסקי – נפגעי דיור בבאר שבע

אני פעילה בקבוצה "באר שבע המשוחררת", שחברים בה נפגעי דיור ציבורי, פעילי שכונות וסטודנטים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. פרשנו ממאהל באר שבע, כי היינו מאוכזבים מכך שהמחאה הארצית התמקדה ביוקר המחייה ובנעשה במרכז הארץ. כתושבי הדרום הרגשנו שזה לא נוגע בלב הבעיה. בבאר שבע אנשים נזרקים מהבית בגלל משכנתאות, נזרקים מדיור ציבורי. התחלנו לדבר עם משפחות ולקיים מפגשים בבתים אחת לשבועיים. המעבר מדיבורים למעשים היה חד. זוג פעילים, אילן ואילת גבאי, התקשרו וסיפרו שחברים שלהם עומדים בפני פינוי וישר רצנו לשם. לא הצלחנו למנוע את הפינוי הראשון וגם לא את השני, אבל בפינוי השלישי כבר היינו יותר ערוכים והצלחנו למנוע אותו. עד היום מנענו שבעה פינויים.

כשיודעים שמתבצע פינוי, אנחנו מעבירים מיילים ומתקשרים לכל החברים בקבוצה. כשמגיעים שלושים או חמישים פעילים, למשטרה קשה מאוד לפנות. אנחנו מקפידים לצלם – כך שהשוטרים יידעו שהכול מתועד, שיחשבו פעמיים לפני שהם מפעילים אלימות, וגם כדי לוודא שהכול חוקי. אנחנו פועלים בסיוע והנחיה של חיים בר יעקב מ"התנועה לחיים בכבוד", שפועל בנושא כבר שנים. מטרת הפעילות שלנו היא לא רק למנוע את הפינויים. יש לה גם תפקיד פוליטי: לומר שאנחנו לא מוכנים שיזרקו אנשים מהבית לרחוב. המלצות דוח טרכטנברג פגעו בדיור הציבורי; למעשה בימים אלה ישנו תהליך מסיבי של הפרטת הדיור הציבורי, ואנחנו מתנגדים לו בתוקף.

איזה שינוי את מאחלת לאזרחי ישראל ליום העצמאות? שישראל תקיא את ההפרטה שפושה כגידול ממאיר בכל המוסדות הציבורים. ההפרטה הזאת תהרוס אותנו. אני מאחלת לאזרחים שיבינו מה עושים להם מתחת לאף.

תמיר חג'ג' – מאוכזבי ליכוד

אני פעיל במחאה בקבוצה של מאוכזבי ליכוד – אנחנו בוחרי ליכוד שהתפכחנו. המטרה שלנו היא להחליש את הליכוד ולהפיל אותו מהשלטון. הליכוד קיבל מאיתנו צ'אנסים בלי סוף בעשרים השנה האחרונות, והוא רק מתעלל בנו. הליכוד, ובפרט העומד בראשו, בחר בקפיטליזם פרוע ודואג שהעניים יישארו עניים והחזקים יתחזקו. החלטנו להעיר את הבוחרים ואירגנו את צעדת מאוכזבי הליכוד שיצאה מבת ים לירושלים ונמשכה שבוע. בהמשך קמה יוזמה שנקראת ה"לא נחמדים". אנחנו לא יכולים להיות נחמדים כשזורקים אנשים מהדירה, כשלאנשים אין מה לאכול. אנחנו מתנגדים לאלימות, אבל תומכים בהפרות סדר שיטתיות ובמרד אזרחי.

אנחנו מתקשרים בפייסבוק, ונפגשים בכל שבוע בבת ים. קיבלנו בית מאבק מהעירייה ועכשיו אנחנו משפצים אותו והוא יהיה מוכן תוך חודש. במקביל פתחתי במאבק למען משפחות חד הוריות ואני  גם מקיים חוגי בית ברחבי הארץ, נפגש עם אנשים, שומע מהם על הבעיות ומעודד לפעולה אזרחית.

איזה שינוי אתה מאחל לאזרחי ישראל ליום העצמאות? אני מאחל לכל  האזרחים שיוכלו לחיות כאן בכבוד, ושיהיה מישהו שיקשיב להם שם למעלה.

ליה נירגד – המשמר החברתי

אני ובן זוגי, דניאל דור,  ייסדנו את המשמר החברתי. המשמר נולד בעקבות המחאה ומטרתו לחדש את היחסים בין העם לבין הנבחרים: להזכיר לח"כים את הדרישות של העם, וגם לחזק את הכנסת מול פעילות של לוביסטים ולחצים של הממשלה. 700 איש נרשמו לאתר המשמר – כל מי שרשום מקבל לו"ז שבועי של דיוני הוועדות ובוחר לאיזו ועדה הוא רוצה להגיע. הפעילים מגיעים לוועדות העוסקות בנושאים חברתיים-כלכליים וכותבים עדות שמתפרסמת באתר. עד היום השתתפנו ב-400 דיונים.

פירסמנו את המדד החברתי בסוף מושב החורף שמדרג את הח"כים לפי ההצבעות במליאה. המדד מאפשר לציבור לקלף את הח"כים מהספינים ולראות מה הם עושים בפועל עם האצבע שלוחצת על הכפתור. יש לכך משמעות גם עבור בוחרים בפריימריז כי המדד משקף את ההבדלים בין המתמודדים בתוך המפלגה – במידת החברתיות. כמו כן אנו פועלים בנושא של ועדת השרים לענייני חקיקה – כיום ועדת השרים יכולה לפסול הצעות חוק על הסף, ללא נימוק. אנו דורשים שהוועדה תחשוף את הפרוטוקולים שלה כדי שהציבור יוכל לדעת מדוע נפסלה הצעת חוק.

איזה שינוי את מאחלת לאזרחי ישראל ליום העצמאות? אני רוצה לראות המוני אנשים מנצלים את הזכות הדמוקטית ומגיעים לכנסת לדיונים בוועדות.  בעל הבית, העם, צריך לפקח על הפועלים.

יוס ברוך – החזית החיפאית

בקיץ הייתי פעיל בחזית החיפאית, שכללה ארבעה מאהלים משכונות חיפה: ואדי ניסנס, הדר, קריית אליעזר והכרמל. זו היתה חלק מהחזית הצפונית – נציגים מכל המאהלים בצפון  –  יהודים, ערבים, דרוזים. עם הזמן רוב הפעילים הצטרפו ליוזמות אחרות כגון כוח לעובדים או המכללה החברתית-כלכלית. לאחר תקופת המאהלים המשכנו לקיים פגישות והצטרפנו לארגון הפגנת יום זכויות האדם שנערכה לראשונה בחיפה. עכשיו הקמנו את החזית החברתית  – חזית רחבה שמטרתה לאגד כמה שיותר אקטיביסטים שרוצים לפעול. היעד שלנו הוא לגייס 5000 פעילים ולהקים חמישה בתי עם ברחבי הארץ, כמו בית העם שבתל אביב. בתי העם ישמשו מפקדה אזורית שמאפשרת התעוררות מקומית. לאחרונה יש התעוררות של החזית החיפאית ונערך מפגש לקראת הקיץ. הכנס הארצי הבא של המחאה ייערך ב-4 במאי בחיפה.

איזה שינוי אתה מאחל לאזרחי ישראל ליום העצמאות? עצמאות אישית – השתחררות מהשליטה הרודנית של הפסימיזם, של התסכול והפסיביות, ומעבר לאקטיביות.

קרן קסטנבנד – מאהל קריית שמונה

אני פעילה ומתגוררת מאז הקיץ שעבר במאהל קריית שמונה, שנמצא בצומת מצודות, ביציאה מהעיר על הכביש הראשי. זה התחיל כמאהל שהתבסס על סטודנטים ממכללת תל חי אבל היום חברים בו גם תושבים מקריית שמונה ומהיישובים באזור. יש פעילות כל הזמן – שתי אספות עם בשבוע, אספת פעילים, ובכל יום חמישי אנחנו עורכים הפגנה.

עם שתי פעילות נוספות הקמתי את פורום חינוך אצבע הגליל שנפגש פעם בשבוע ועוסק במצב החינוך באזור בהקשר לערכים חברתיים. במפגש של מורים ומנהלים מהאזור שוחחנו על שיתוף פעולה בין בתי ספר, על שיטת הציונים, ועל המצב הירוד של החינוך הבלתי פורמלי באזור – סגירת הספרייה ומתנסים בעיר, אין כאן קולנוע ובקושי מגיעות לכאן הופעות והצגות.

כמה פעילים הקימו פרלמנט עירוני שמטרתו לפקח על פעילות מועצת העיר. אנחנו רוצים לארגן חוגי בית שבהם ניפגש עם תושבים בשכונות שונות ונשמע מהם על הדברים שמפריעים ועל רעיונות לפעולה. המטרה היא שבכל שכונה תקום הנהגה מקומית שתייצג את התושבים מול העירייה.

איזה שינוי את מאחלת לאזרחי ישראל ליום העצמאות? שאנשים יזכרו שיש מרחב ציבורי, ואי אפשר לקחת אותו מאיתנו. כדאי לצאת החוצה, למרחב הציבורי – ואז מגלים מה קיים ומה צריך לתקן. וגם שהמדינה תתחיל לעשות את המוטל עליה ולדאוג לאזרחים. שתשרת את כולם ולא רק את מי שיש לו יותר משאבים.

הני זובידה – פורום גוש הפריפריות

אני פעיל חברתי הרבה שנים. היתה לי ביקורת על המחאה של הקיץ שעבר, בעיקר על כך שהיתה ממוקדת מאוד בתל אביב והתעלמה מהפריפריה וממגזרים שונים. אני פעיל בפורום גוש הפריפריות, שמאחד פעילים מהרבה קבוצות ופועל דרך הפייסבוק, דרך אימיילים ודרך טלפונים, כי לא לכל הפעילים יש אינטרנט.

הפורום יוזם פעילות של חינוך בקהילה ושל מניעת פינויים מבתים. אלו פעולות שהיו קיימות עוד בטרם המחאה, אך מתווכות היום דרך המחאה בעוד שפעם לא היה להן בית. במהלך השנה האחרונה אירגן הפורום הפגנות הנוגעות לנושא הדיור, לדוגמה הפגנה מול הבתים של השר אטיאס, של מנכ"ל עמידר, של השר שטייניץ, הפגנה נגד פינוי המאהל בשכונת התקווה, הפעלת פסטיגל בחנוכה בשכונת התקווה לילדי השכונה ותמיכה במאבק של אל-ערקיב. במחאה הרבה אנשים גילו שיש עוד הרבה כמוהם, עם קשיים דומים, שהם לא לבד. מה שקורה היום משמח: הזרעים נטמנו ואנשים רצים קדימה.

איזה שינוי אתה מאחל לאזרחי ישראל ליום העצמאות? שינוי כללי לחברה, שיתחילו לראות את כולם. שאנשים יסתכלו אחד לשני בעיניים ויבינו שיש אנשים מולם.

אבי בלכרמן – חדר המצב, חדשות המחאה

התחלתי חודש אחרי כולם – מיולי עד אוגוסט בעיקר באתי להפגנות, היתה לי הרגשה בהתחלה שזו לא המחאה שלי, כולם נראו לי צעירים ממני. לקראת הפגנת המיליון הגיע מייל שמתגבש "חדר מצב" שמטרתו ליצור באז כדי שיגיעו המונים להפגנה. נפגשנו בדירה ברוטשילד והיה המון אדרנלין והבנתי שהמחאה היא לא רק סביב מחירי הדיור בתל אביב. אחרי ההפגנה, שאלנו מה עושים עם מה שנוצר ויצרנו את חדר מצב בפייסבוק. זהו למעשה חדר חדשות של המחאה – ידיעות על מה שקורה בשטח וגם במה רעיונית – אבל לא רק. זו  צורת תקשורת חדשה, שבה הקוראים הם גם הכותבים. זהו גם אתר שמניע לפעולה – מדווחים בו ומנסים להניע לעשות משהו – להפיץ, לשלוח פקסים, לבוא להפגנה, למנוע פינוי. כך לדוגמה, גרמנו לזה שתוך פחות מיום הקימה עיריית תל אביב אוהל לפליטים חסרי הבית שישנו בגינת לווינסקי. יותר מעשרים פעילים מפעילים את האתר – ועובדים ללא היררכיה או תחרות. מה שכן, קיבלנו ביקורת על כך שחדר המצב משקף בעיקר את הנעשה במרכז הארץ, ועכשיו אנחנו צריכים להשתפר בסיקור הפריפריה.

איזה שינוי אתה מאחל לאזרחי ישראל ליום העצמאות? שנחזור לשוב להיפגש זה עם זה – לא רק עם הדומים לנו. זה משהו שהלך לאיבוד אולי בחברה הישראלית ואני מרגיש שהמחאה קצת החזירה – להיפגש עם אנשים מקבוצות שונות, להיות פתוח לאנשים שונים ממך.

כרמן אלמקייס – נשים אקטיביסטיות

אני חברה בעמותת "אחותי" והייתי פעילה במאהל לוינסקי ששולה קשת מקימת "אחותי" היתה ממקימיו. מאהל לוינסקי היה שונה מהמאהלים האחרים, הוא לא היה שמח, הוא היה מאהל עצוב, והוא גם כמעט לא זכה לסיקור. במאהל קיימנו מעגלי שיחה של נשים שגרו במאהל, והסתובבתי גם במאהלים נוספים בדרום. גיבשנו קבוצה של תשע נשים, מדרום תל אביב וגם מיבנה ומגדרה, שגרו במאהלים וחלקן היו מפונות דיור ציבורי. נשים מזרחיות וערביות, שהחברה רואה בהן שוליים וקולן לא קיבל ביטוי במחאה, ואני אחת מהן. לכן עלה הרעיון להקים קבוצת תיאטרון שתתעסק בחומרים של המחאה. מאז אנחנו מקיימות סדנת תיאטרון פעם בשבוע בבית "אחותי" שבדרום תל אביב. מעין אליאסי מנחה את הסדנה ואני מצלמת את הסדנה ואת הנשים לסרט תיעודי. הנשים בקבוצה הן נשים אקטיביסטיות. לדוגמה, רחל לוי הקימה מאהל בירושלים מול הבית של שר השיכון; בחירה מדר מתכננת מאהלים בכניסה לגדרה יחד עם פעילים מהעדה האתיופית. המטרה היא ליצור סרט שישמיע את קולן של הנשים הפועלות נגד הדיכוי.

איזה שינוי את מאחלת לאזרחי ישראל ליום העצמאות? שינוי תודעתי. הפערים עדיין קיימים בחברה הישראלית, גם בתוך מעמד הביניים,  ולמעמדות יש צבע. אני מאחלת לנו שנתגבר על הגזענות, שהמשאבים יחולקו ללא אפליה וכולנו נהיה שווים ושוות.

דן חיימוביץ' – קואופרטיב צרכני

כמה פעילים ממאהל נורדאו ואני בהם הקמנו את קואופרטיב "שלנו", שהוא מיזם חברתי שנולד וקם כתוצאה מהמחאה ויש בו היום כבר 150 חברים רשומים. זהו קואופרטיב צרכני קהילתי – מכולת בבעלות החברים שמנוהלת בהתאם לערכים של שוויון, שקיפות וסולידריות ומיועדת לשמש אלטרנטיבה במקום שיש כשלי שוק. הקואופרטיב מציע אלטרנטיבה זולה באופן שפוי, וערכים חברתיים כגון שקיפות: מי שקונה ידע כמה אנחנו שילמנו עבור המוצר. הקואופרטיב יקדם יצרנים מקומיים קטנים ובינוניים, ויעודד את הלקוח להקטנת הצריכה –  לא יהיה מגוון אינסופי של מוצרים שגורם לך לקנות יותר משאתה צריך. החנות תשמש גם מיני-מרכז קהילתי, שיתקיימו בו מפגשים ופעילויות אחרי שעות העבודה. אנו נמצאים בשלבים מתקדמים של הקמת חנות בתל אביב. המטרה היא ליצור מודל ובהמשך לשכפל אותו במקומות נוספים.

מיזם נוסף של "שלנו" הוא הקמת קואופרטיב פיננסי – גוף פנסיוני שיציע אלטרנטיבה לקרנות הפנסיה ויפעל ע"פ הערכים החברתיים: דמי ניהול נמוכים ושווים לכולם, שקיפות בניהול, וניהול לפי ערכי הקואופרטיב.

איזה שינוי אתה מאחל לאזרחי ישראל ליום העצמאות? אני מאחל לנו התבססות של אמנה חברתית בין החברה האזרחית, המגזר העסקי והמדינה באופן שערכים של שקיפות, וודאות וסולידריות חברתית יבואו לידי ביטוי בכל החלטה ופעולה, מתוך מחשבה שמסתכלת על אינטרסים רחבים וארוכי טווח. אני מאחל לנו אמון וביטחון חברתי שיאפשר לכל אחת ואחד מאיתנו להגשים חלומות אישיים וחברתיים ולהפסיק להילחם.

עודד רוזן – מאהל רבין החדש

בתחילת המחאה הצטרפתי למאהל נורדאו, שהיה קרוב לי לבית. עם הזמן הצטרפתי לקבוצות עבודה כמו אסיפת המאהלים הארצית, ולצוות דיור שעשה לובינג וגיבש דרישות ספציפיות לפתרונות דיור. הצוות נפגש פעם בשבועיים, בתל אביב ובירושלים, וקיים דיונים בהשתתפות מומחים, מחוסרי דיור ופעילים נוספים וגיבש המלצות לפתרונות דיור.

היום אני מעורב במאהל רבין החדש וביחד אנחנו מכינים את האירוע הגדול שיתקיים ב-12 במאי (12M). זהו יום הפעולה הבינלאומי של המאבק, בתאריך שבו החלה המחאה בספרד. נקיים ארוע מרכזי בכיכר רבין בתל אביב וכן בערים נוספות. זה יהיה אירוע שונה מהרגיל. הוא יתחיל ביום ויימשך עד הלילה – יהיו מתחמים של קבוצות שונות שיעסקו במגוון הנושאים של המחאה וגם יציגו פתרונות אפשריים, לדוגמה קואופרטיבים שהוקמו בשנה האחרונה.

איזה שינוי אתה מאחל לאזרחי ישראל ליום העצמאות? אני מסתכל על אזרחי ישראל ורובם כלואים במעגל שקשה לצאת ממנו כי יש ילדים, משכנתה, עבודה ואין לך זמן לחיות. אני מאחל לאנשים שיוכלו לצאת מהמרוץ הזה. שיתחילו לשתף פעולה, וייזמו פעילות חברתית וקהילתית.