"היעוד העיקרי של תיירות מורשת הוא לשמר ולהעמיק עימותים"

בניגוד למקובל לחשוב, היעוד העיקרי של תיירות מורשת הוא לשמר ולהעמיק עימותים קיימים ואף ליצור חדשים. אתרי מורשת, היום אף יותר מבעבר, מהווים מרחבים שמטרתם לקדש הבדלים ועימותים בין קבוצות". כך יטען פרופ' יניב פוריה מהמחלקה לניהול מלונאות ותיירות אשר באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בהרצאה שישא בשבוע הבא בכנס במכללת כנרת שיתקיים בטבריה.

Print Friendly

 

בהרצאה שישא פרופ' יניב פוריה מחרתיים בכנס בטבריה בנושא תיירות מורשת ותרבות במאה ה-21, יטען שאתרי מורשת מהווים משאב בידי האליטות וכי התיירות מהווה כיום אמצעי לחיזוק והבניית זהות

מאת עירית רוזנבלום

"היעוד העיקרי של תיירות מורשת הוא לשמר ולהעמיק עימותים קיימים ואף ליצור חדשים". כך יטען פרופ' יניב פוריה מהמחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בהרצאה שישא בנושא "תיירות מורשת ככלי להנעת ושימור קונפליקטים". פוריה ידבר בכנס כנרת לתיירות במכללה האקדמית כנרת, שיעסוק השנה בנושא: "העתיד של העבר: תיירות מורשת ותרבות במאה ה-21". הכנס יערך ביום שלישי, ה-1 במאי, במלון "לאונרדו פלאזה" בטבריה.

פרופ' פוריה ינסה להוכיח כי בניגוד למקובל לחשוב, אתרי מורשת, כיום אף יותר מבעבר, מהווים מרחבים שמטרתם לקדש הבדלים ועימותים בין קבוצות. פרופ' פוריה, בעבודה משותפת עם פרופ' ג'.ג'. אשוורת' מאוניברסיטת חרוניגן בהולנד, טוען כי לעיתים מדובר בקונפליקטים בין קבוצות שונות בעם, לעיתים בין קבוצות באותו ארגון (צנחנים/גולני), בקונפליקטים בין עמים (בוסניה נגד מדינה יריבה), לעיתים בין קבוצות אוהדים שונות (ברצלונה /ריאל מדריד).  "לכל קבוצה יש את האליטה שלה שמנסה להסדיר סדר חברתי מסוים", הוא אומר "דוגמה לפעילות באתר מורשת בישראל, היא עיר דוד בעיר העתיקה. חוויית הביקור, שהיא מרשימה ביותר, מלמדת את המבקר היהודי, כי כאן החל הכל וכאן הוא מקום הולדתו. הלקח הוא ברור: 'אם נולדתי כאן, הרי המרחב הזה הוא שלי'", אומר פרופ' פוריה.

כזכור, בפברואר 2010, אישרה הממשלה השקעה של כ-400 מיליון שקלים בכ-150 אתרים בתוכנית המקיפה והגדולה ביותר אי פעם, להעצמת תשתיות המורשת במדינת ישראל.

לדברי פרופ' פוריה, התיירות מהווה כיום אמצעי לחיזוק והבניית זהות: "זהו מניע עיקרי להגעה ליעדים שונים. הבניית הזהות באתרים אילו נעשית ע"י יצירת תחושת גאווה שלילית, על חשבונו של האחר. לכן, לדעתנו, אין טעם לשווק את ירושלים כעיר השלום והאחווה לתיירים הרואים בעיר זו כחלק ממורשתם. יש לספק לנוצרי המאמין את התחושה כי רק בירושלים הוא יבין וירגיש כי הוא נבדל מקבוצות אחרות, כדוגמת נוצרים חילונים או מוסלמים".

מורשת זה גם אוכל

ד"ר עמוס רון, מרצה בכיר במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה, ירצה בכנס על "ארץ זבת חלב ודבש: קולינריה מקראית כמוצר תיירותי בארץ הקודש". ההרצאה היא פרי עבודה משותפת של ד"ר רון עם פרופ' דלן טימותי מאריזונה סטייט יוניברסיטי בארה"ב. "חלק מהנראות של מורשת הוא האוכל. לא רק לראות אתר, קלף ישן או מגילה, אלא גם לאכול כמו שאכלו פעם או לטעום מזונות שמוזכרים בכתבי הקודש", אומר ד"ר רון.

לדבריו, כיון שבדתות למזון יש משמעות סמלית מאד, ניכסו גם בתיירות דתית את האוכל. בנצרות, למשל, "הסעודה האחרונה" של ישו משוחזרת במקומות אחדים בעולם. "מושיבים נוצרים בסדר פסח כאירוע מכונן של הנצרות, כאשר מחברים אותם אל הסעודה האחרונה בשחזור שנראה אותנטי", הוא מספר. ההרצאה תבחן את מערכת הקשרים בין הקולינריה הקדומה לבין המוצר התיירותי-צלייני בהווה.

תיירות מורשת עוסקת במגוון רחב של נושאים כמו טיולי היסטוריה, תרבות, טבע, נוף ונופש, בדגש על לימוד חווייתי של העבר. המרכיב הדומיננטי של מוצר התיירות הישראלי קשור לתיירות מורשת של דת, היסטוריה ותרבות (דה"ת) ובולטת במיוחד תרומת הצליינות הדתית באפיון זה.

עם זאת, מהפכת התיירות העולמית בעשורים האחרונים גורמת להתפתחות של גומחות תיירותיות כמו תיירות אקולוגית, תיירות ספורט, תיירות אתגרית ותרמילאות. הכנס, המאורגן על ידי ד"ר רון, ד"ר אלון גלבמן וד"ר חזי ישראלי, מהסגל הבכיר של המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, שם לו למטרה להציג מראה של המחקר האקדמי בנושאים אלה ולבחון את השאלה המעסיקה רבות מקבלי החלטות ברמה הלאומית והאזורית, באשר לטיבו של המוצר התיירותי הישראלי: תיירות דה"ת או תיירות נישה אלטרנטיבית?

המרצים בכנס הם מומחים מהאקדמיה ומתעשיית התיירות בישראל, בהם שני מרצים אורחים מחו"ל: פרופ' ריצ'ארד שרפלי, מאוניברסיטת מרכז לנקשיר באנגליה, המתמחה במחקרי תיירות מורשת ותרבות בעולם המודרני. הרצאתו של שרפלי ייתן תעסוק ב"פוסט כלכלת החווייה", תחום חדשני ומרתק, המנתח את האופן בו חווייה תיירותית הופכת להיות מקור להון כלכלי וסמלי כאחד. ד"ר דניאל לוון (Leven), מאוניברסיטת גוטנברג בשבדיה, חוקר תיירות בת קיימא ומורשת, יציג בהרצאתו את האופן בו מורשת משמשת כמאיץ למחזור מחודש של פיתוח תיירות בת קיימא.

 

"המורשת היא ה'נפט' שלנו" 

בכנס יתקיים גם פאנל בנושא הכדאיות של פיתוח תיירות מורשת בישראל, בו ישתתפו מנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות, שי וינר; מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, עמרי שלמון; ראש עיריית טבריה, זוהר עובד, ראש לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל, עמי אתגר; מתכנן התיירות, אילן בן יוסף; היזם מעוז ינון ונציג האקדמיה, ד"ר חזי ישראלי, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה.

ד"ר רון, המתמחה בתיירות מורשת, מדגיש ש"אנחנו לא יכולים להתחרות במיורקה ובסן טרופה. המוצר המוביל שלנו הוא מורשת על גווניה השונים. אנחנו כנראה אחת המדינות העשירות בעולם בתחום המורשת. זה ה'נפט' שלנו, אלא שבניגוד לנפט, מורשת היא משאב בלתי מתכלה אך יש לשמור עליו, לתחזקו ולטפחו".

עם זאת, ד"ר רון מתריע שהדומיננטיות של ישראל כיעד תיירות צלייני אינה חזקה כבעבר. רון: "ישראל היתה פעם יעד בלתי מעורער לתיירות נוצרית.  כיום תחום זה מתפתח בטורקיה, ביוון, במלטה, באיטליה ובמדינות נוספות. כאשר ישראל היא מקום לא בטוח, הצליינים פונים אליהן. זהו שינוי שישראל צריכה לקחת בחשבון. המונופול שלנו הולך וקטן והתיירות הנוצרית משתנה".

הכנס נערך בשיתוף עם משרד התיירות, רשת המלונות פתאל, הרשות לפיתוח הגליל ועיריית טבריה.
הוא פתוח לקהל הרחב, ללא תשלום, אך יש להירשם מראש בדואל: [email protected] , או בטל': 04-6653795.

Print Friendly

על אודות עירית רוזנבלום

עורכת וכתבת התיירות. עד 2011 כתבת התיירות של הארץ-דה מרקר. ילידת תל אביב ומתגוררת בה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה תיירות, תיירות בארץ, תיירות נכנסת, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.