"אלברט נובס" הוא סרט יפה ורגיש הבוחן את אופי האדם, וגלן קלוז הולכת עד הסוף ומגלמת בעת ובעונה אחת דמות קומית וטראגית

  > ציון 8

ביקורת סרט / שי שגב

"אלברט נובס" הוא אולי לא הסרט המושלם, אך השחקנים בהחלט יוצרים שלמות בגילום הדמויות. גלן קלוז ממחזרת את הדמות שגילמה על בימת התיאטרון לפני כמעט שלושה עשורים ומביאה מתיקות, פגיעות ושבריריות לתפקיד הראשי של אלברט נובס – דמות המנוגדת לחלוטין לנשים הקשות והמרירות שגילמה עד היום.

אלברט נובס חי בסוף המאה ה-19 באירלנד, כבחור עם אופי עצוב ועדין, עד שמתבררת בכלל העובדה, שהוא בכלל לא גבר אלא אישה. אלברט היא אישה המעמידה פנים שהיא גבר במשך רוב חייה, כדי שתוכל להחזיק עבודה כבאטלר (משרת אישי) בבית מלון מפואר. היא שיכללה את יכולתה להיטמע בקרב הגברים, גם בגלל שזו הקריירה שלה, וגם כי זה שומר על ביטחונה האישי.

אבל אז אלברט נפגשת עם הוברט פייג' (ג'נט מקטיר), צבע וסייד בתים, המגלה גם הוא את סודו האישי. בנוסף, להוברט יש עסק עצמאי – מושא להערצה שמתחבר עם חלום חייה של אלברט נובס לפתוח חנות עצמאית לממכר טבק.

לפתע, העולם של אלברט נפתח לאינספור אפשרויות: בין ההזדמנויות הרבות, לצאת עם משרתת צעירה ונאה (מיה ווסיקובסקה, "אליס בארץ הפלאות"), למרות שהמשרתת יוצאת בחשאי עם איש התחזוקה של המלון (ארון ג'ונסון, "נער משום מקום"). לא משנה מה הסיכויים, אלברט מתחילה לחלום על החיים שמעבר למסיכה.

הבימאי רודריגו גרסיה ("תשע נשים"), בנו של הסופר גבריאל גרסיה מרקס, נולד בקולומביה וגדל במכסיקו סיטי. הוא יוצר הגרסה האמריקאית של הסדרה "בטיפול" וביים 21 פרקים מתוכה. כמו בסידרה, כך גם בסרט הזה, הסיפור אינו הערך המרכזי – אלא חקר אופי האדם, וגלן קלוז (שהיתה מועמדת לאוסקר על תפקידה בסרט), לוקחת את אופיו של אלברט לקיצוניות מקסימלית, ומגלמת בעת ובעונה אחת דמות קומית וטראגית.

"אלברט נובס" הוא סרט הרקום ברגישות רבה, והשחקנים הם תענוג לעיניים.