הקריאה היא בניגוד לדעת מבקר המדינה, שדרש יישום מיידי של ההסכם. ועדת הכלכלה דורשת שלפני החתימה על ההסכם, יוצג מחקר כלכלי מפורט שיבחן יתרונות המהלך מול הסיכונים

מאת עמי אטינגר

יום אחד אחרי שמבקר המדינה התריע על הסחבת לקראת חתימת הסכם שמים פתוחים עם האיחוד האירופי שנועד להביא להפחתת מחירי כרטיסי הטיסה, קיימה היום ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, דיון מיוחד בנושא. בתום הדיון קרא היו"ר שאמה-הכהן למשרד התחבורה ולממשלה לעצור את ההתקדמות לקראת ההסכם, עד להצגת מחקר כלכלי מפורט על השפעות המהלך.

כך נוצר שלב נוסף בעצירת ההסכם התעופה הגלובלי עם האיחוד האירופי. עצירה שאינה תורמת דבר, היות ומעשית מדיניות השמים הפתוחים כבר כאן וכל מה שיושג כשלא יחתמו על ההסכם הוא שיבוש נוסף ביחסים המורכבים של ישראל והשוק האירופי. המאמץ צריך להיות מופנה לכיוון אחר והוא: להעלות ומהר את קטגוריית הבטיחות של רשות התעופה האזרחית, היות והקטגוריה הנמוכה, שבה היא שרויה עתה, פוגעת בכושרן של חברות התעופה הישראליות להתחרות.

השלכות צרכניות

לדברי ח"כ שאמה-הכהן, להחלטה על פתיחת השמיים ישנן השלכות תחבורתיות, תיירותיות, צרכניות וכלכליות – בכל הנושאים עליהם אחראית הוועדה. "המושג נשמע חיובי וקוסם, עם הבטחה להורדת מחירים שוועדת הכלכלה מקדמת כמעט תמיד, אבל אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה המחיר. יש הטוענים שההסכם יביא לקריסת חברות התעופה הישראליות, והממשלה חייבת להחליט האם המחיר תואם את התועלות. בראשי מהדהדים המשפט שאמר מנכ"ל אל-על, אליעזר שקדי, לפיו אין לו ספק שהחברות הישראליות לא יוכלו להתקיים לאורך זמן לאחר חתימת ההסכם", אמר היו"ר.

מנהל רשות התעופה האזרחית (רת"א), גיורא רום, הסביר כי ההסכם יאפשר להגדיל את מספר החברות שיטוסו לישראל וממנה ואת מספר הטיסות. לדבריו, הניסיון בעולם מלמד שליברליזציה בתעופה מגדילה את כמות הנוסעים ומורידה את מחיר הטיסה בשליש בממוצע. "ההסכם אליו הגענו ירד לפרטי פרטים, כדי להגן על האינטרסים של המדינה", אמר רום. לדבריו, היישום יהיה הדרגתי במשך 5 שנים ויהיה מנגנון שיבחן לאחר שנתיים את ההשפעות על ענף התעופה ויאפשר להקפיא את ההסכם", אמר רום. לדבריו,  חברות התעופה הישראליות צריכות להתאים את עצמן למצב החדש, ולהסתכל עליו כהזדמנות ולא כאיום. "אם חברות התעופה ימשיכו לרקוד רומבה כשהתזמורת מנגנת רוק אנד רול – הן יראו משונה", הוסיף רום.

החתימה תפיק תועלת כלכלית

ממלא מקום מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, אמר כי "עוד מ-2006 כל הדו"חות והחלטות הממשלה מעידים שחתימה על הסכם עם האיחוד האירופי תפיק למשק תועלות כלכליות רבות. מדובר בפריצת דרך משמעותית והיסטורית למדינת ישראל". היו"ר שאמה-הכהן שאל את יצחקי האם המשרד מוכן לחתום על ההסכם גם במחיר קריסת חברת תעופה ישראלית. יצחקי השיב: "כל ההיבטים נבחנים וניקח אחריות גם בתחום הזה". ח"כ חמד עמאר הוסיף ושאל אם נבחנו ההשלכות של מצב מלחמה שעלול להוביל להפסקת הטיסות של החברות הזרות. יצחקי השיב לו כי "מתקיימים דיונים והערכות מצב וניתן לכך מענה".

ח"כ יצחק וקנין, שעמד בראש דיוני הוועדה לאישור חוק הטיס, אמר כי חברות התעופה לא מרוויחות. "אף אחד לא יהיה פילנתרופ. החברות ייסגרו ויהיה פי כמה יותר קשה להפוך את הגלגל. לא הכל כלכלי – צריך לחשוב גם על השיקול הביטחוני וגם על עובדי החברה".

שקדי: כמו עם יד קשורה לאחור

מנכ"ל אל על, אליעזר שקדי, אמר כי הוא מוטרד לא רק כמנכ"ל אל על אלא גם מההיבט הלאומי. "מה שקורה פה הוא לא אחראי", טען. הוא הזכיר דברים שאמר בשבוע שעבר סמנכ"ל יאט"א (ארגון חברות התעופה הבינלאומי) לפיהם "עבור חברות התעופה הישראליות, פתיחת השמיים לתחרות בזמן שבו דירוג הבטיחות מצוי בקטגוריה 2, זה כמו לשלוח מתאגרף לזירה עם יד אחת קשורה מאחורי הגב". לטענת שקדי, חברות התעופה שנמצאות בבריתות יכולות לנקוט מהלכים שאסורים על החברות הישראליות, כמו תיאום זמנים ומחירים. הוא ביקש שרת"א תציג לוועדה ניתוח כלכלי שיבחן גם את ההתמודדות של הרשות עם מקרה של קריסת אחת מחברות התעופה.

ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ' אמרה כי "מדיניות השמים הפתוחים תוביל לקריסה של החברות הישראליות. לא הבנתי מה התועלת של ההסכם, אם יפוטרו עשרות אלפי עובדים. ההסכם לא עושה היסטוריה למדינה, אלא רק למשרד התחבורה ולרת"א. אם ההסכם ייחתם, הדבר היחיד שיעוף זה חברות התעופה שיעופו הביתה".

ח"כ יואל חסון הוסיף: "אין התנגדות לשמים פתוחים, אבל אי אפשר לצאת למהלך לפני שמבצעים ניתוח כלכלי ומסדירים את הבעיות בהן העלאת דירוג הבטיחות". ח"כ ישראל חסון, אמר כי צריך לפתוח את השמים תוך שימור החברות הישראליות  "ואם אין לכך מענה – אז הדיון הוא בוסרי".

יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ רוברט אילטוב, אמר כי הסיעה מתנגדת להסכם, מאחר שלא נפתרו סוגיות רבות, בהן בעיות התחרות, הרגולציה והביטחון. ח"כ אורי מקלב הוסיף: "לפי הנתונים שהוצגו לנו עד כה, אי אפשר ליישם כזאת רפורמה".

יו"ר ועד עובדי אל על, אשר אדרי, התייחס לדו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול ואמר כי ממנו עולה שהמדינה לא יכולה לקלוט תיירים נוספים – לכן הרפורמה לא תוביל לעלייה במספר התיירים הנכנסים אלא לפגיעה באלפי עובדים.

למרות הכל ההסכם יוזיל

הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן במשרד התמ"ת, עו"ד תמר פינקוס, אמרה כי "בהסכם השמים הפתוחים כמו שהוא היום, יש פגיעה בצרכן". לדבריה, ההסכם יגרום לכך שחלק גדול מהצרכנים שיבטלו טיסות לא יוכלו לקבל את כספם בחזרה, לפי חוק הגנת הצרכן, שכן הוא לא יחול על חברות זרות רבות. היא אף הוסיפה כי ההסכם לא יוזיל את מחירי הנופש.

מנכ"ל ישראייר, דוד קמיניץ, התייחס לדברי רום שאמר כי חברות התעופה צריכות להתאים עצמן למצב החדש. "לא כל המנכ"לים של חברות התעופה כושלים", אמר,  "ישראייר קיימת 15 שנה ומעולם לא הרוויחה, המלצתי לבעלי המניות להפסיק להזרים כסף לחברה אם ייחתם הסכם שמים פתוחים".

היו"ר שאמה-הכהן העיר ואמר כי הוא מניח שאם אל על לא הייתה חברה בורסאית, המנכ"ל שלה היה אומר דברים דומים. מנכ"ל אל על, שקדי, התייחס לאמירה של היו"ר וכינה אותה "אמירה נכונה".

יו"ר איגוד הטייסים, רוני זהר, קרא למדינה שלא לתת לחברות התעופה האירופיות לדרוס את החברות הישראליות. "איפה שלא תהייה חברה ישראלית, לא תהיה הוזלה", אמר. הוא אף טען כי במשא ומתן לא שותפו משרדי התיירות והתמ"ת. עו"ד פינקוס אישרה כי לא שותפה במו"מ ואמרה: "ידענו על זה לראשונה לפני שבוע".

עם זאת, סגן ראש מנהל השיווק במשרד התיירות, פיני שני, אמר כי "המשרד והשר בעד ההסכם וסבורים שהוא יביא לגידול תנועת התיירים ולהעסקת עוד עשרות אלפי עובדים בענף התיירות. כל 100 אלף תיירים נוספים שווים 4,000 מקומות עבודה".

עו"ד אשר גורן מרשות ההגבלים העסקים הוסיף: "הרשות סבורה שההסכם יוביל להורדת תעריפי הטיסות. המדיניות של מניעת תחרות כדי להגן על עסק מקומי פשטה את הרגל. מניעת תחרות פוגעת בצרכנים".

בתום הדיון קראה ועדת הכלכלה לממשלה ולמשרד התחבורה לעצור את התקדמות הסכם השמיים הפתוחים, עד להצגת מחקר כלכלי מפורט שיוכיח את היתרונות והתועלות של ההסכם לצד הסיכונים והמחירים שישלמו חברות התעופה והכלכלה הישראלית".