Skip to content

בוריס ג'ונסון נבחר שוב כראש עיריית לונדון

הניצחון – באחד המירוצים הצמודים ביותר בהיסטוריה. ואולם, זוהי נחמה בלבד לשמרנים, שספגו הלילה תבוסה קשה ביותר בבחירות למועצות המקומיות. הישג גדול ללייבור: הוסיף לעצמו שליטה ב-30 מועצות מקומיות – כולל במנצ'סטר, בירמינגהאם, קרדיף וגלזגו. הערכות בבריטניה: תוצאות הבחירות מקדמות את סיכויי אד מיליבנד לזכות בראשות הממשלה – ואילו ג'ונסון יתמודד בעתיד על הנהגת המפלגה […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

הניצחון – באחד המירוצים הצמודים ביותר בהיסטוריה. ואולם, זוהי נחמה בלבד לשמרנים, שספגו הלילה תבוסה קשה ביותר בבחירות למועצות המקומיות. הישג גדול ללייבור: הוסיף לעצמו שליטה ב-30 מועצות מקומיות – כולל במנצ'סטר, בירמינגהאם, קרדיף וגלזגו. הערכות בבריטניה: תוצאות הבחירות מקדמות את סיכויי אד מיליבנד לזכות בראשות הממשלה – ואילו ג'ונסון יתמודד בעתיד על הנהגת המפלגה השמרנית

מאת אורי קציר

ניצח, בוריס ג'ונסון. יומרות לראשות הלייבור?

ראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון (47), ניצח הלילה בבחירות לראשות העירייה וזכה בתקופת כהונה נוספת בת ארבע שנים. ג'ונסון גבר על יריבו המושבע קן ליווינגסטון (67) במירוץ בחירות צמוד במיוחד, כשהוא זוכה ב-1,054,811 קולות, לעומת 992,273 קולות שניתנו ליריבו. ההתמודדות הייתה כה שקולה, שאיש מהמתמודדים לא זכה ברוב מוחלט של הקולות והיה צורך למנות את הקולות שהבוחרים הלונדוניים סימנו כ"העדפה שנייה" (שיטה שבה מסמנים שמו של מועמד שלו יועבר קולו של המצביע במקרה שהמועמד עבורו הצביע לא יזכה באחד משני המקומות הראשונים ואיש שני המתמודדים המובילים לא זוכים ב-50% מהקולות לפחות).

ההתמודדות הייתה כה צמודה, שבשלב מסוים נראה היה כי ג'ונסון עומד להפסיד. מכמה מחוזות בצפון לונדון הגיעו, בזה אחר זה, דיווחים על הישגים אלקטורליים של ליווינגסטון. ואולם, בסופו של דבר התאזנה התמונה ואף נהפכה לטובת ראש העירייה המכהן.

ראשות עיריית לונדון היא תפקיד קורץ למדי, במיוחד בשנה בה צפויים להתקיים בעיר המשחקים האולימפיים. מערכת הבחירות השנה נחשבה לקשה במיוחד. שני המתמודדים הטיחו זה בזה מלים קשות, והאשימו זה את זה בהתחמקות מתשלום מס מלא על הכנסותיהם האישיות, וג'ונסון אף הטיח ביריבו שהוא "שקרן מזוין".

ליווינגסטון, שכיהן כראש עיר ב-2005, השנה בה החליט הוועד האולימפי הבינלאומי לקיים את משחקי 2012 בלונדון, מילא תפקיד מפתח בקמפיין. ואולם, ג'ונסון יהיה זה שיקצור את הפירות. שני המועמדים ייחסו לעצמם את שיקומה והתחדשותה של איסט לונדון שסביב אזור הפארק האולימפי. ליווינגסטון, שיריבותו הקשה עם מרגרט תאצ'ר בשנות השמונים הקנתה לו את הכינוי "קן האדום", נחשב כראש עירייה אהוד למדי, אבל ב-2008 נחל תבוסה בבחירות. מנצחו השמרן, בוריס ג'ונסון, עבד קודם לכן כעיתונאי ב"ספקטייטור" ונחשב טיפוס מוחצן ובעל חוש הומור. רבים האמינו כי ג'ונסון חסר את הרצינות הדרושה כדי לנהל עיר בסדר גודל כזה, אבל במהלך הקדנציה שלו הוא יזם כמה פרויקטים ראויים לציון, בהם פרויקטים להקלת העומס התחבורתי ולהגברת הנגישות לרכבות, וזכה לאהדה רבה.

במפלגת הלייבור ביטאו הלילה תיסכול מההפסד, והיו שאמרו שם כי לו היה מתמודד מול ג'ונסון מועמד אחר ופחות שערורייתי, ניתן היה להביא למהפך גם בבירה. לדבריהם, ג'ונסון ניצח למרות היותו שמרן, משום שבבריטניה כולה זכו השמרנים ל-31 אחוזי תמיכה בלבד מול 38 אחוז שניתנו ללייבור. הליברל-דמוקרטים זכו ב-16 אחוזי תמיכה בלבד.

הפסיד, ליווינגסטון. נגד המגמה הארצית

ניצחונו של ג'ונסון, איש המפלגה השמרנית, הוא מעין נחמה פורתא לדייוויד קמרון ואנשיו, לאחר שבבחירות לרשויות המקומיות מחוץ ללונדון ספגו מועמדי השמרנים מפלות קשות. גם המפלגה הליברל-דמוקרטית השותפה בקואליציה ספגה הפסדים כואבים, ובבריטניה סבורים כי התבוסה בבחירות הללו נובעת משורה של מסים שהוטלו על פנסיונרים ועל תרומות לצדקה על ידי הממשלה. הישגי השמרנים בבחירות המקומיות היו כה עלובים, שבמפלגה נשמעות כבר קריאות להתעלם מההתחייבויות לליברל-דמוקרטים שבקואליציה ולהנהיג מדיניות כלכלית בעל סדר יום ימני וברור יותר.

מאידך גיסא, רשמה מפלגת הלייבור הישג גדול כאשר נציגיה זכו ביותר מ-800 מושבים במועצות המקומיות ובשליטה ב-30 מועצות, לרבות בערים פלימות', בירמינגהאם וסאות'המפטון. כמו כן, התליחה מפלגת הלייבור להשיב לידיה את השלטון בערים שנשמטו ממנה בעבר, דוגמת קרדיף שבוויילס וגלזגו שבסקוטלנד. ואכילו לא די בכך, ניצחו מועמדים שמרנים גם בערים ויטני וצ'יפינג נורטון – שניהם באזור הבחירה של ראש הממשלה השמרני קמרון בכבודו ובעצמו.

כאמור, גם שותפיהם של השמרנים נחלו תבוסה קשה. המפלגה הליברל-דמוקרטית הפסידה יותר מ-330 מושבים במועצות המקומיות, מה שהביא אותה לייצוג הנמוך ביותר במועצות הללו אי-פעם. בריאן פאדיק, שהתמודד מטעם הליברל-דמוקרטים על ראשות עיריית לונדון, נאלץ להיאבק על המקום הרביעי – שעה שמפלגתו היא השלישית בגודלה במדינה. מנהיג המפלגה ניק קלג, המכהן גם כסגן ראש הממשלה, הודיע כי הוא "עצוב מאוד" בשל התוצאות הללו.

מומחי בחירות בבריטניה מעריכים כי אם המגמה שניכרה בבחירות לרשויות המקומיות תשתקף גם בבחירות הכלליות, צפוי רוב נוח ללייבור בבית הנבחרים, מה שעשוי להביא לבחירת מנהיג המפלגה, אד מיליבנד, לראשות הממשלה. ואולם, העובדה שפחות משליש מבעלי זכות הבחירה אכן טרחו לגשת לקלפי ולהצביע מראה על חוסר עניין גובר והולך של הציבור במערכת הפוליטית.

על רקע זה נתפס הישגו של בוריס ג'ונסון בלונדון כאירוע העשוי להביאו להתמודד בעתיד על הנהגת המפלגה השמרנית ולנסות להחליף את קמרון. ואולם, במפלגה השמרנית נשמעו גם קולות המסבירים את המצב בתופעה הידועה כ"דיכאון אמצע הקדנציה", וציינו כי גם איש הלייבור טוני בלייר, שנבחר כראש ממשלה ב-1997, ספג בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו שנתיים לאחר מכן תבוסה קשה, כשמפלגתו הפסידה למעלה מאלף מושבים במועצות – אבל ניצח ברוב סוחף בבחירות הכלליות ב-2001.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן