בהנהלת בית חולים אברבנאל סברו שהם יכולים לפנות דיירים מהוסטל שבבעלותם. השופט החליט להיענות דווקא לתביעת התובעים – נפגעי הנפש. החוזה שנחתם עם הדיירים תקף, קבע בית המשפט. כמו כן, לא תוכל הנהלת בית החולים לפגוע במצבת העובדים והסטודנטים שעובדים בהוסטל

מאת עמית קרטס בנין

בדיון המשך בפרשת פינויו של הוסטל לנפגעי נפש ביפו, שהתקיים היום בצהריים, קיבל כבוד השופט רחמים כהן את כל בקשות התובעים, לאמור: הדיירים לא יפונו מן ההוסטל, ולא ייפגע כהוא זה גם הצוות הטיפולי שעסוק בשיקומם.

הדיירים, ששמותיהם נאסרו לפרסום, הופתעו לגלות לפני כשלושה, שבועות שחוזה השכירות שנחתם עמם אך חודשיים קודם – עומד להסתיים במפתיע. הסיבה, לטענת בית החולים, היא כי עיריית תל אביב הודיעה על הצורך לבצע שיפוץ בבניין, זאת לפי סעיף 3 לחוק העזר העירוני.

מסתבר כי הצו ניתן כבר ביוני 2011, ולטענת מנהל בית החולים, מי שחתמו על החוזה עם הדיירים לא ידעו על הצו העומד ותלוי כנגד הבניין.

סטודנטים שעובדים בהוסטל התגייסו באמצעות הקליניקה המשפטית של אוניברסיטת תל אביב, סטודנטים ומרצים לעבודה סוציאלית ועוד פעילי זכויות מארגונים שונים  והם הגישו בשם הדיירים צו מניעה כנגד הפינוי שכבר נידון בשבוע שעבר.

היום בצהרים (ראשון) התקיים דיון ארוך בהשתתפות הצדדים ומהנדס מטעם עיריית תל אביב, שהסביר כי מה שנדרש כדי למנוע את הסיכון למגורים בבניין מסתכם בהוצאה זניחה של כ- 50 עד 100 אלף שקל. המהנדס מטעם העירייה הבהיר, כי מדובר בטיפול לא מסובך שדרוש למבנה, כך ששום סיכון לא ירחף על ראשיהם של הדיירים. לטענת נציגת המדינה, כי זוהי פרוצדורה מורכבת, הביאה נציגת הדיירים, עורכת הדין עדי בנימיני, תימוכים לאפשרות שיש בידי המדינה לשפץ מבנה כמו זה בהליך מזורז של פטור ממכרז בתוך ימים ספורים.

עורכת הדין אורלי אמיתי, המייצגת  מטעם המדינה הסכימה בשם משרד הבריאות והנהלת בית החולים לממן דיור חלופי עבור הדיירים, והדיירים ביקשו בדיון להפנות את אותם משאבים, ואף פחות מהם – לצורך שיפוץ קל של המבנה.

עוד הטעימה עו"ד בנימיני, כי ההוסטל מהווה פתרון הולם וייחודי לנפגעי נפש, שזקוקים למעון מעבר לאחר אשפוזים. גם את הצוות הטיפולי המסור שיבחה עורכת הדין.

עד כה לא ברור מי עומד מאחורי הצו של עיריית תל אביב לשפץ את הבניין. לכאורה, עיריית תל אביב לא אמורה לבדוק את תקינותם של מבנים שמאוכלסים על ידי משרד הבריאות, כך שאפשר להניח שמי שביקשו את הצו מלכתחילה הם אלה אשר מעוניינים לפנות משם את הדיירים ולייעד את ההוסטל למטרה אחרת.

כאמור, בדיונים, ובתצהיר שהגיש מנהל בית החולים, הד"ר יהודה ברוך, לבית המשפט, נטען יותר מפעם אחת, שכאשר נחתם ההסכם עם הדיירים לא ידע מנהל בית החולים על הצו כלל. טענה זו לא מתקבלת על הדעת מבחינה משפטית, שכן, ההוסטל הוא באחריות מנהל בית החולים. גם השופט לא קיבל טענה זו.

לא הועילו טענותיה של באת כוח המדינה, שביקשה בשלב מסוים שהדיירים יהיו אחראים לגורלם אם כבוד השופט יכריע כי הצו יעמוד בתוקפו.

השופט רחמים כהן החליט, כאמור, לתת לתובעים את מבוקשם וחייב את המדינה לכבד את ההסכם שנחתם עם הדיירים. למדינה ניתנה אורכה של 15 יום להגיש כתב הגנה, אך אם תבחר המדינה להמשיך לנהל את התיק, התמשכות ההליכים לא תפחת בפועל ממועד תום חוזה השכירות עם הדיירים, בעוד כתשעה חודשים.