העיתון של הראש של המדינה הכתיר את המהלך הפוליטי המבריק בתואר המחייב: "אחדות והזדמנות". ובכן, הבטחה כזאת, שהיא בוודאי מקובלת מאוד על הראש וסביבתו, ראוי לנתח לעומק. חובה לבחון את מרכיבי האחדות ולעקוב אחרי שלבי ההזדמנות. אזרחי הממלכה עוצרים את נשימתם

מאת טובי פולק

הכותרת של ישראל היום, היום, היא "אחדות והזדמנות". כמה ציניות וכמה צביעות יש בכותרת הזאת. באמירה הזאת. כמה אטימות, עיוורון, זלזול ועזות מצח יש בכותרת הפומפוזית הזאת. כמה שהיא מנותקת מהמציאות של ישראל. כמה שהיא רחוקה ממיליוני המצביעים, האזרחים, שהחבורה הזחוחה הזאת, המכונה "קואליציה" – הקואליציה הרחבה ביותר אי פעם בתולדות הדמוקרטיות במערב – אמורה לייצג. כמה שהיא מנותקת ממה שהיה בקיץ האחרון. כמה שהיא אצבע בעין של הציבור שהולך לקבל את כל הצינור של הקואליציה הזאת בקיץ הקרוב, בשנה הבאה.

אנחנו יודעים מי הוא הבעלים של ישראל היום. אנחנו יודעים היטב את מי הוא משרת, או בעצם מי משרת אותו. אנחנו גם יודעים מי הוא האיש המקורב לבעלים של ישראל היום, שהוא גם המקורב לאיש שישראל היום רוצה ביקרו, שהוא גם מאוד המקורב מאוד מאוד לרעייתו וגבירתו של האיש, שישראל היום רוצה ביקרו.

והכותרת בעיתון הזה – בעצם, עכשיו הוא הוא העיתון האמיתי של המדינה? – היא התגלמות כל מה שמעורר בנו בחילה בפוליטיקה הישראלית, בציבוריות הישראלית, בשליחי הציבור שאמורים לייצג אותנו, במשחק הפוליטי הישראלי. המהלך הפוליטי הציני, המושחת, הלעגני, המגוחך, שבו האיש שדקה קודם לעג לאיש האחר, כינה אותו בשמות גנאי, נשבע בכל היקר לו שהוא לעולם לא יעשה ככה ולא יעשה ככה – בשנייה שהוא מקבל את חבל ההצלה, הוא קופץ על העגלה הזאת, שכה טרח לשכנע את כולנו שהיא תקועה בבוץ ללא תקנה.

אחדות? במקרה הטוב אחדות אינטרסים. וגם זה בקושי

איזו אחדות בראש של עורכי ישראל היום? על איזו הזדמנות הם מפנטזים? על מה הם מדברים לכל הרוחות? אני מכיר אותם. הם אנשים אינטליגנטים. חכמים. משכילים. אני אפילו לא מגנה אותם על השקפת עולמם. מותר לבנאדם להאמין במה שירצה – כיבוש, סיפוח, מלחמה – הכל בסדר. אבל אחרי שסיכמנו שיש אנשים שחושבים אחרת, נשארת שאלת האינטגריטי: מישהו מכל האנשים האלה, עיתונאים, חברי כנסת, חברי מפלגה, יועצים, דוברים, אנשי סוד – מישהו מכל אלה באמת מאמין שמדובר באחדות? בהזדמנות?

על איזו אחדות הם מדברים? אלי ישי ואיווט ליברמן? שאול מופז וביבי נתניהו? וואלה? ליצמן ודליה איציק? נחמן שי ויריב לוין? רוני בר-און וזאב אלקין? יואל חסון וציפי חוטובלי? לא אחדות ולא נעליים. אחדות? מקסימום הישרדות. בגרסה של בוקי נאה ודורון ג'מצ'י זה הרבה יותר משכנע.

ועל איזו הזדמנות הם מדברים? כן, שמעתם טוב: הזדמנות.

בואו ונראה מה יקרה. באמת, הגיע הזמן לבחון את ההזדמנות. אחד לאחד:

– בתוך שנה וחצי, עד לבחירות של אוקטובר 2013, יבוטלו כל הפטורים מגיוס של החרדים: ועשרות אלפי נערים, מיטב הנוער, ימלאו את שורות צבא ההגנה לישראל. ובתוך כך גם ניתן יהיה לקצר משמעותית את אורך השירות הסדיר. אה, וגם כל חייל יקבל שכר הקרוב לשכר המינימום, כראוי. כמו שבעצם מקבלים החרדים המשרתים (באמת, תודה רבה) בצבא.

– עשרות אלפי ערבים ישראלים ימלאו את תפקידם בשמירה על השוויון (בחובות, כמובן) האזרחי של המדינה. פרמדיקים במד"א, סניטרים בבתי החולים, סדרנים בכדורגל, הדרכת נוער במצוקה, סיוע לקשישים, טיפול במוגבלים, סיוע בחינוך, שיטור קהילתי. ובקיצור: שירות אזרחי אלטרנטיבי של שלוש שנים. כמו שאני עשיתי. כמו שאתם ואתן עשיתם.

פריצת דרך מדינית, שוויון חברתי, פריחה של מדינת הרווחה

– והשלום? המו"מ המדיני? השיחות עם הפלסטינים? כמובן. בוודאי ובוודאי. וכי מה, לא ברור שהממשלה המאוחדת, זו עם ההזדמנות שנקרית על דרכינו פעם בשנות דור, לא תקפוץ על ההזדמנות לדלג על הווטו האוטומטי של מועצת יש"ע על כל פירור של אבן מעבר לקו הירוק? מובן שהממשלה המאוחדת הזאת, זו שיש לה הזדמנות, תפנה מיידית את כל המאחזים הבלתי חוקיים, תחדש את המו"מ המדיני במלוא המרץ, תנצל את חלון ההזדמנויות שהולך ונסגר, שבו הרשות הפלסטינית נשלטת על-ידי אבו מאזן וסלאם פיאד, ותלך על הסכם היסטורי. ועל הדרך תפנה כמובן את המוקשים של כמה בתים בפאתי בית-אל וההתנחלות הבלתי חוקית במגרון. וכי עולה על דעתו של מישהו שממשלה עם כזו אחדות וכזאת הזדמנות תחמיץ אותה, סתם כך? בגלל כמה מתנחלים שיושבים על קרקע פרטית?

– ממשלת האחדות וההזדמנות הזאת היא גם הממשלה שתוכל למלא בתוכן את מסקנות ועדת טרכטנברג. מה, לא שמעתם את "שאול ידידי"? הוא לא היה זה שאמר שהוא יוביל את המחאה החברתית של הקיץ הקרוב? יש איזו סיבה לא להאמין ל"שאול ידידי"? אין סיבה. ממש אין סיבה. מילה של שאול זו מילה, והוא יעמוד במילתו. כמו שעמד תמיד. כמו שהוא עומד בה ברגעים אלה ממש. בימים אלה.

– ממשלת האחדות וההזדמנות תטפל היטב בחולים ובקשישים, תדאג לדיור ציבורי, לרווחתם של שארית הפליטה של ניצולי השואה, תפרגן למשרתים הקרביים, תפרגן למעמד הבינוני, תגבה מס אמת, כולל  מהשוק האפור והשחור, תעודד את היזמים, תקל את הנטל על המעמד הבינוני ותיקח את מה שראוי לקחת מהעשירים הגדולים, תפרז את הריכוזיות, תגן על העובדים, תחזור לימים שבהם היה כבוד לעבוד והיתה עבודה.

– ממשלת האחדות וההזדמנות תגדיל ותחזק את המשטרה, את השיטור הקהילתי; תטפל ביסודיות במכת הפריצות, גניבות הרכב, האלימות, הבריונות בכביש, הפשע המאורגן, הפשע הלא מאורגן.

– ממשלת האחדות וההזדמנות תרפא את כל תחלואינו. תתקן את כל משגינו. היא תהיה טובה ומיטיבה.

אפשר לצפות לפחות מזה מקואליציה של אחדות והזדמנות שמונה יותר מתשעים חברי כנסת? אי אפשר.

אנחנו נעקוב אחרי האחדות. וגם אחרי ההזדמנות. וכמו שאנחנו – כולנו – מכירים את העם המופלא הזה, כולנו נגיע לאוקטובר 2013 ונצביע בדיוק אותו דבר כפי שהיינו מצביעים בספטמבר 2012. ומכאן יוצא שהאחדות וההזדמנות הן האחדות וההזדמנות הן אך ורק אלה של החבורה הצינית שהאריכה לעצמה את הג'וב הנוכחי בעוד כמה חודשים. הזדמנות נאותה, הזדמנות  ראויה, אין מה לדבר.