Skip to content

האח הגדול אוהב אתכם פריקים

אותם תבלינים, אותו פוטנציאל התלקחות שההפקה מטפחת והנה עוד עונה של האח הגדול.
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

אותם תבלינים, אותו פוטנציאל התלקחות שההפקה מטפחת והנה עוד עונה של האח הגדול.
כל התבלינים המוכרים היו שם, בערב הפתיחה של 'האח הגדול'- עונה רביעית. שוב ראינו את החתיכה והפריק, השמאלן והימני, רקדנית הבטן ברי סימון שחזרה בתשובה והבחורה המוסלמית, ההומו, השמן והשמנה והבחור העיוור איתם, שהוא, אגב, מקסים לחלוטין.

אסי וארז. צילום: רועי ברקוביץ'

 

אז מה יש לנו שם: פוטנציאל פיצוצים גדול, בעיקר בין סער שמגדיר את עצמו כ"שמאל רדיקלי" ועושה רציונליזציה להצטרפותו ל'אח הגדול' ב"אם כבר יש את הזבל הזה בפריים טיים..אז עדיף לבוא מבפנים" והרי הוא בכלל ינצל אותו לכתיבת התזה שלו בלימודי תואר שני בתיאטרון, למולו ערן ש"פוחד מערבים" ומסתובב עם נשק וסבור ש"מי ששמאלן קיצוני הוא איש עם מחלה". אז מן הסתם, ערן ינסה לרפא את סער.

כצפוי חובה חובה חובה לספק בערב הראשון הפתעה, אז הפעם שלפו זוג מחופתו- מה גם שיש להם שם משפחה מה זה מדליק: דודו ובטי כפרה (קפרא). אז הכפרות נכנסו לחגוג את ליל כלולותיהם בבית האח הגדול, ללינה משותפת יחד עם אוסף העופות המוזרים שנכנסו לבית.
במתכונת הערב הראשון צריך לעבוד על הדיירים, לכן שני דיירים לוהקו מהרגע הראשון לתפקידי העלוקה והביץ'. העלוקה, אגב, הוא הספר (מעצב שיער) יוסי סרור שמאיים על מעמדו הנצחי של יוסי בובליל כאיש עם מטבעות הלשון, המניירות והדאחקות, שיתחרה כנראה באביבית שמאיימת על עור התוף שלנו בצחקוקיה הבלתי פוסקים ויש לה פנטהאוז, יהלומים וכל טוב מ"הגברים" שהיו החברים שלה (מה זה אומר, אגב?) ושסבורה שאישה צריכה תמיד גבר שידאג לה.

ואם אתם מחפשים עוד קלישאות אנושיות, מובטח לכם שתמצאו אותן שם. הנה, נכנסנו לשלושה חודשים של שכרון חושים ליד ה'שכשוכייה' שמחליפה את ה'הוט טאב'. אתם הבנתם את זה? פעמיים בשבוע. פריים טיים. חברת בזק שורפת את הכסף הגדול על הפרסומות והמסמסים לא יחסכו. מסחטת הכסף בפעולה.

1 Comment

  1. חגי קמרט
    5 בינואר 2012 @ 21:16

    "האח הקטן" כך הייתי מכנה את התוכנית הזאת בלשון המעטה. זו הרי האמ אמא של המציצנות. לא מציצנות לשמה אלא מציצנות עם טעם של עוד. מציצנות עם כל האלמנטים הנלווים אליה כמו סקרנות, ריגוש נפשי, הזדהות, סיפוק היצר וכד' .
    האם טוב הדבר ליהודים או לא?
    מאוד אינדיווידואלי. מצד אחד אולי סיפוק תאוות המציצנות ומניעתה בחיי יומיום ועל כך תבורך. מצד שני אולי דווקא חיקוי מתוך התבטלות. היינו טיפוח היצר והרצון לראות עוד ולתת לגיטימציה למציצנות בחיי יומיום. דבר שהוא שלילי מיסודו.
    כל שאמרתי עד כאן הוא מנקודת המבט הדידקטית.
    ומה בקשר לניצול הפנאי ולהנאת הנפש?
    אף כאן מובן שהדבר הוא פונקציה של אישיות. מי שנהנה מזה שיבושם לו ואל לזלזל בכך. שהרי כל דבר שיכול לגרום הנאה לאדם יכול שיהיה חיובי, כל עוד אינו מזיק לאחרים. והתכנית עולה בקנה אחד עם הבט זה בהקשר לפרט הצופה.
    מי שרואה בכך בזבוז זמן בסדר קדימויות ועדיפויות של סדר יומו גם הוא יבורך. אך אין לזלזל בשום פנים ואופן בצופים בתוכנית.
    אם הייתי מכניס תוכנית שכזאת במסגרת שעות הפנאי של האדם כמו צפייה בסרט טוב, משחקי טריוויה, צפייה בקונצרט , או בית ספר למוסיקה, קריאת ספר, ספורט וכד' הרי
    שאז נראית התוכנית כנופלת על המאזניים בבחינה של תת רמה, מבישה, לא חינוכית, ועלולה לפתוח פערים שליליים בניצול הפנאי של האדם.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן