ייתכן שזה בא ממקום של בדידות חברתית – במקום כזה אתה מקבל קצת יחס וחמימות. מהסבר שקיבלתי ממארחיי היפנים שיזמו את הבילוי המשעשע הבנתי שיש גם חתולים שניתן לאמץ 

כתבה וצילמה: גיגה פרקול

אחד המקומות החביבים עלי בעולם הוא יפן. היא שונה מכל מקום אחר שאני מכירה, ובהיותי דיילת, אני מכירה די הרבה מקומות. אם ישראל היתה חולצה, הייתי אומרת לכם להפוך אותה מבפנים החוצה ומלמעלה למטה בשביל לקבל את יפן. עד כדי כך הן שונות.

קחו למשל את בית הקפה שביקרתי בו החודש, קפה חתולים Nynanni. לא, לא מקבלים קפה עם שיערות, יפן היא מקום נקי מאין כמוהו. מה שכן מקבלים זה בילוי נחמד בצפייה ומשחק עם חיות המחמד החביבות עליי בשילוב עם לגימת משקה.

חבר שסיפרתי לו על כך חשב, ואני בהחלט מסכימה, שייתכן גם שזה בא ממקום של בדידות חברתית – במקום כזה אתה מקבל קצת יחס וחמימות. גם אם זה לא מבני אדם.

זה יכול גם להיות לילדים שלא מרשים להם להחזיק חתול בבית, או סתם לאנשים שאוהבים את החיות המגרגרות האלה בלי השיער בכל הבית. בכל מקרה, תאמינו או לא, לא היינו האורחים היחידים בקפה.

התשלום הוא לפי שעה, שווה ערך ל-45 שקל לשעה ועוד תשעה שקלים למשקה. מובן שכמו בכל מקום אירוח יפני, יש להוריד נעליים בכניסה. יש גם לוקרים לתיקים – על הכל הם חושבים, היפנים.

המארחת נתנה לנו דף הסבר של חוקי הבית.  אסור, למשל, להרים את החתולים, מותר לשחק איתם רק עם הצעצועים שלהם, אסור לצלם את האורחים האחרים ועוד. אחר כך הושטנו את ידינו לחיטוי ונכנסנו.

היתה שעת צהריים, והחתולים, מטבעם המנומנם ממילא, לא ממש התרגשו ונשארו בסלסילות שלהם. המקום לא גדול, יש בו כל מיני מדפים מרופדים ודברים לטפס עליהם. סולמות, סלסילות, כלובים פתוחים וכדומה. הספות נועדו בעיקר לאנשים והן מרופדות עור ומנוקות בקפידה, כדי למנוע משיער להיצמד אליהן. אפרופו ניקיון, חייבת להודות שלא היה אפילו שמץ של ריח המאפיין מקומות בהם חיים חתולים.

השתייה מוגשת בפינה מופרדת, על בר ממנו ניתן להשקיף אל תוך החדר מבלי שיכנסו לך חתולים לצלחת. התחתיות של המשקאות היו שקופות, עם ציור של חתול.

היות שאני מכירה אישית חתול או שניים, הצלחתי למצוא בקלות את הצעצועים האטרקטיביים יותר ולהפעיל את העצלנים ב״תפוס את כדור הנוצות״.

היו שם כמה סוגים של חתולים, הן מבחינת מראה והן מבחינת אופי. אני אישית התחברתי בעיקר לזה ששילב שובבות עם אדישות כלפיי. די מתאים לי להימשך לשובב הקשה להשגה, כשחושבים על זה 🙂

על השולחנות היו קטלוגים של חתולים עם הסברים על כל חתול

מהסבר שקיבלתי ממארחיי היפנים שיזמו את הבילוי המשעשע הבנתי שיש גם חתולים שניתן לאמץ. על השולחנות היו קטלוגים של חתולים עם הסברים על כל חתול. לגמרי Cat-alogue, חשבתי לעצמי…

כשנכנסו חשבתי שנהיה שם עשר דקות, רק בשביל הקטע, אבל האמת, היה נחמד ביותר וניצלנו את מלוא השעה.

אבל בעצם, אולי זה לא בשביל ישראלים. אצלנו מעדיפים את החתולים ליד פחי הזבל ולא בקפה.

מיאונארה (סאיונרה בחתולית)