האם המתיחות בין איראן טורקיה עולה שוב? לאחר שיצאה נגד סוריה, בעלת בריתה העיקרית של איראן במזרח התיכון ותמכה בסנקציות על תעשיית הנפט האיראנית, אירחה טורקיה בסוף השבוע האחרון כינוס של ארגון הקורא להעניק עצמאות לאזרביג'אן האיראנית

מאת נמרוד זגגי

מוקד חדש של מתיחות בין שתי המעצמות האזוריות השכנות, טורקיה ואיראן: ועידה של גולים מאזרביג'אן האיראנית שנערכה באנקרה, בירת טורקיה. הוועידה הייתה הכינוס הראשון של "המועצה הבינלאומית של הטורקים הדרום אזרביג'אנים", ארגון של גולים מאזרביג'אן האיראנית ופעילים מטורקיה והרפובליקה האזרביג'אנית. המועצה, הוקמה בעקבות קיומו של "הפורום הבינלאומי הראשון של הטורקים הדרום-אזרביג'אנים" שנערך בבירת טורקיה במהלך סוף השבוע האחרון.

ג'מאל מהמתאנאואלו, דובר המועצה, אמר בריאיון לעיתון הטורקי הורייט שמטרת המועצה היא לתאם את מאמציהם של ארגונים שונים על מנת להעלות את המודעות בקהילה הבינלאומית בנוגע לדיכויים של הטורקים האזרים באיראן. גורמים אחרים הקשורים להקמת המועצה טענו כי הפגישה נערכה למרות "מאמציו של השלטון האיראני הפשיסטי לשים מכשולים [בפני קיום האירוע; נ"ז]".

במסיבת עיתונאים שנערכה ביום ב', הצהיר מהמתאנאואלו: "מטרתנו הסופית היא השגת עצמאות לטורקים החיים בדרום-אזרביג'אן. אולם, אנו רוצים להשיג עצמאות באמצעי שלום, לא באמצעות נשקים." עם זאת, משתתפי האירוע ביקשו להדגיש כי אין להם שום קשר לכוונות, לכאורה,  של ישראל או ארה"ב לתקיפת מתקני הגרעין באיראן. אלא, טענו כי כל רצונם הוא להגשים שאיפה בת מאה שנה לעצמאות אזרית.

חברת מועצה אחרת, ד"ר יאסמן קארה-קויונלו, הביעה את תסכולה גם מיחסה של הממשלה הטורקית לבעיותיהם של האזרים באיראן ואמר: "טורקיה משגיחה מקרוב על הבעיה הפלסטינית ומרימה קולה כאשר ישראל פועלת נגד הפלסטינים אולם, לא נראה כאילו אכפת לה יותר מידי מה קורה לטורקים באזרביג'אן הדרומית". לדעתה של ד"ר קארה-קויונלו, חלק מהסיבה להתעלמות זו של הטורקים נובעת מכך שהטורקים האזרים באיראן הם שיעים. בעניין זה הצהירה חברת המועצה כי, כיום, נוטים אזרים איראנים רבים להתרחק מהאסכולה השיעית, משום שהם רואים בכך נדבך מרכזי בתהליך ההיטמעות שלו חשופים הטורקים האזרים באיראן.

התגרות טורקית או איום על שלמותה של איראן?

המונח איראנים-אזרים מתייחס בדרך כלל לאותם אזרחי איראן ממוצא טורקי החיים באזרביג'אן האיראנית, בחלקה הצפון-מערבי של המדינה. אזור זה גובל עם הרפובליקה האזרביג'אנית, ארמניה, טורקיה ועיראק ונקרא לעיתים על-ידי קבוצות בדלניות או כאלה התומכות באיחוד האזור עם הרפובליקה של אזרביג'אן "אזרביג'אן הדרומית".

לרוב, נחשבים האיראנים-האזרים לאזרחים נאמנים של המדינה ונתפסים כמיעוט אשר הצליח להשתלב בה בצורה הטובה ביותר. במהלך ההיסטוריה של איראן, הגיעו פעילים ואינטלקטואלים רבים שפעלו למען גיבוש זהות איראנית אחידה, דווקא מאזור זה. מנהיגה הרוחני של איראן, עלי ח'אמנאי, גם הוא אזרי למחצה. בשנים האחרונות ישנה עלייה במספר האירועים וההפגנות הנערכות בנושא זה, אך מרבית ההפגנות אלה נסבו סביב סוגיות הקשורות לזכויות-אדם ולזכויותיהם התרבותיות של האזרים.

נראה, אם כן, שהארגון החדש לא יוכל להציב איום אמיתי על שלמותה של איראן. זה שנים ארוכות מדוכאת התרבות הטורקית באיראן בתקיפות, אך רוב התושבים האזרים רוצים אוטונומיה תרבותית נרחבת יותר, אך אינם חפצים בניתוק מאיראן, נהפוך הוא, רבים מהם רואים עצמם חלק מהמדינה האיראנית (גם אם חלקם מתנגדים למשטר האיראני). מדוע, אם כן, איפשרה טורקיה את קיומה של ועידה מסוג זה (מלבד רצונה להציג עצמה כיקירת העולם הטורקי)?

השלטון האיראני, גילה מאז ומעולם רגישות רבה בכל הנוגע לתנועות המבקשות להבליט את מוצאן האתני מעל זהותם האיראנית הלאומית (דוגמת הכורדים באיראן), על רקע חששות מהתפצלות המדינה ומהתפרקותה המלווים את השלטון במהלך ההיסטוריה של איראן המודרנית. כל אימת שהועלו דרישות לאוטונומיה תרבותית או פוליטית, נהג המשטר האיראני לדכא את התופעות הללו באופן מיידי. העובדה שטורקיה, שלבטח מודעת לרגישות האיראנית לנושאים אלה (ומגלה רגישויות דומות בעצמה), התירה את קיומו של כינוס מסוג זה על אדמתה, מצביע על כך שהיא מנסה לערער את ביטחונה של יריבתה בדבר השגת הגמוניה במזרח התיכון.

ואכן, מעשה זה של טורקיה הצליח להעלות את חמתם של כמה מאמצעי התקשורת באיראן. סוכנות הסטודנטים האיראנית לחדשות, ISNA, (הממומנת חלקית על ידי הממשלה האיראנית), פירסמה ידיעה שכותרתה "הקמת אגודה לפירוקה של איראן בטורקיה!". לצד כותרת זו, מתנוססת תמונה של דגל טורקיה לצד דגל ישראל, שנועדה להראות מי היא בעלת בריתה האמיתית של טורקיה. עוד מאשימה הכתבה את טורקיה בכך ש"הקמת המועצה הזאת באנקרה, חושפת קבל עם ועולם את התערבותה של טורקיה בענייניהן של שכנותיה. כנראה שהממשלה של מדינה זו אינה מסתפקת להלחם בחזית אחת בלבד, ולאחר שנקטה צעדים שונים נגד ממשלות סוריה ועיראק, עתה היא פועלת נגד מטרתה האמיתית, איראן."

באתר החדשות "TABNAK", המקורב למוחסן רזאי, מפקד משמרות המהפכה לשעבר וראש המועצה האיראנית לאבטחת האינטרס של המשטר, אף הוטחה ביקורת כלפי משרד החוץ האיראני: "אם יועילו אנשי משרד החוץ להתעורר מתרדמתם העמוקה, הם יווכחו לדעת שהעות'מאנים החדשים בטורקיה הקימו היום מועצה שמטרתה לחרחר הסתה ובדלנות". הידיעה מסתיימת בהמלצה לשלטונות האיראנים כיצד יש להתייחס לפעולה זו של טורקיה: "יש לשים לב שמעשה זה של טורקיה אינו פחות חמור מטענותיה של מדינת איחוד האמירויות בנוגע לשלושת האיים האיראניים אלא אף חמור יותר ובעל חשיבות רבה יותר . על כן, על המנגנון הדיפלומטי של מדינתנו לנקוט בעמדה נחרצת אל מול ממשלת טורקיה ולהבהיר לה את משמעות הריבונות הלאומית של איראן".

היסטוריה של מתיחות

תקרית זו היא רק האחרונה בסדרת אירועים הממחישים את המתח הקיים מתחת לפני השטח בין שתי המעצמות האזוריות. לתקרית זו קדמה מתיחות דיפלומטית בין המדינות בנושא הסורי – בעוד איראן תומכת במשטרו של בשאר אסד, הטורקים הביעו פעמים רבות את התנגדותם להמשך שלטונו במדינה. גם בעיראק ניכרת תחרות עזה על הגמוניה בין המדינות כאשר לאחרונה החריפה טורקיה את הביקורת שלה נגד ראש ממשלת עיראק, נורי אל-מאלכי, הנחשב מקורב לאיראן.

נוסף על כך, טורקיה עושה סימנים של הצטרפות, גם אם בקצב איטי, לסנקציות האירופיות נגד הנפט האיראני. בסוף מארס השנה הצהירה טופראס, חברת הנפט הממשלתית הטורקית, השולטת בכל בתי הזיקוק במדינה, שהיא צפויה לקצץ את שיעור יבוא הנפט מאיראן ב-20% השנה (בשנה שעברה היווה הנפט האיראני 62% מכלל הנפט שיובא לטורקיה). ואכן, טורקיה החלה להגביר את יבוא הנפט הגולמי ממדינות אחרות כדוגמת לוב ועיראק, במטרה להקטין את שיעור הייבוא מאיראן.

נראה כי ככל שתחריף התחרות בין שתי המדינות על ההגמוניה האזורית, הסיכוי לשיקום היחסים בין שתי המדינות יקטן והיריבות ביניהן רק תחריף ותהפוך יותר ויותר גלויה.