Skip to content

בחירת העורכת: דברים שרואים מִקאן

בשנות השבעים העליזות, כשלמדתי בבית הספר היסודי, היה לי טקס יומיומי: מדי יום, בשעה שלוש בדיוק, צפיתי בערוץ "לבנון" (כיום – המזרח התיכון). בכל יום שודר סרט אחר ממיטב הקלאסיקה של חברת ההפקה RKO, אחת מחמשת אולפני הענק של הוליווד בתקופת הזוהר שלה. כך התוודעתי לכל הכוכבים והכוכבות הגדולים והתאהבתי בכל פעם מחדש במרלון ברנדו, […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בשנות השבעים העליזות, כשלמדתי בבית הספר היסודי, היה לי טקס יומיומי: מדי יום, בשעה שלוש בדיוק, צפיתי בערוץ "לבנון" (כיום – המזרח התיכון). בכל יום שודר סרט אחר ממיטב הקלאסיקה של חברת ההפקה RKO, אחת מחמשת אולפני הענק של הוליווד בתקופת הזוהר שלה. כך התוודעתי לכל הכוכבים והכוכבות הגדולים והתאהבתי בכל פעם מחדש במרלון ברנדו, המפרי בוגרט, גרגורי פק, ג'יימס סטיוארט, גארי קופר ואחרים.

הספקה שוטפת של מידע על כל השחקנים היתה לי מסבתא שלי ז"ל, שכבר הספקתם להכיר קצת, שקראה באופן אדוק את שבועון הרכילות הגרמני "בּוּנטֶה". בכל שבוע אחרי ההתעדכנות הייתי מקבלת בחרדת קודש את העיתון הישן, גוזרת ממנו את הצילומים של כל "המי ומי" ומדביקה במחברת הכוכבים שלי. בנוסף לצילומים הכילה המחברת שהלכה ותפחה גם רשמים והערות על סרטים שראיתי. הדבקתי בה צילומים של שחקנים ושחקניות וגם אנשי מלוכה אירופאים. תקופה ארוכה הייתי מאוהבת בנסיך אלברט אלכסנדר לואי פייר גרימאלדי ממונאקו (אלברט השני בשבילכם), בנה של השחקנית גרייס קלי ז"ל.

רקמתי לעצמי חיי זוהר ועושר לחופי הים התיכון.

מדי שנה הקדיש השבועון מקום נרחב לסיקור פסטיבל קאן. טקס האוסקר נראה ליד הפסטיבל, מבחינת כמות הצילומים והרכילות, כאפיזודה שולית. ואני הקטנה הקשבתי קשב רב לסבתי ובלעתי ברעבתנות כל מילה ומילה שיצאה מפיה. בהמשך גזרתי בזהירות את הצילומים והדבקתי במחברת הכוכבים.

עיינתי בחוברות ואספתי אל המחברת את תמצית הזוהר, הנהנתנות והעושר.

שאפתי לטופף בקלילות על השטיח האדום עטופה בבגד מסובב ראשים של מעצב-על ולנופף לצלמים ולמעריצים. אם זה לא יסתייע, הייתי מוכנה גם לעמוד בשורה הראשונה, לנשום ולשאוף אבק של כוכבים.

וגם עתה, שנים רבות מאוחר יותר ולמרות שברור לי שמדובר בשואו ביזנס – גם תדמית שרחוקה מחיי היומיום של תעשיית הקולנוע וגם הרבה מאוד ביזנס – אני עדיין בוחנת את הכוכבים והכוכבות ואוספת צילומים, הפעם במחברת וירטואלית.

פסטיבל קאן 2012. צילום: יח"ץ הפסטיבל

אתמול, יום חמישי, נצפו היאם עבאס, שחקנית וחברת צוות השופטים בפסטיבל קאן 2012, והשחקנית אווה לונגוריה עונדות תכשיטים משובצי יהלומים מבית תכשיטני-העל האיטלקי דמיאני (Damiani). תכשיטים בעל סגנון מובהק וייחודי. יהלומים הם הרי לנצח, לא?

היאם עבאס, Hiam Abbas. צילום: יח"ץ חו"ל

 

השחקנית ילידת נצרת היאם עבאס ענדה עגילים מסדרת אנימה וטבעת מזהב לבן משובצת יהלומים שחורים וחומים וגם קוורץ מעושן.

עבאס, שחיה בשנים האחרונות בצרפת, החלה את הקריירה שלה כשחקנית בתיאטרון הפלשתינאי "אל חכאוותי". בסוף שנות השמונים עברה לאירופה. הסרט הראשון שראיתי בהשתתפותה היה "הכלה הסורית". משחקה המשובח בסרט "עץ הלימון" חקוק בזיכרוני. עבאס מגלמת בשני הסרטים אשה חזקה ועצמאית שפועלת בניגוד למוסכמות החברה בה היא חיה. בימים אלה מוקרן בישראל הסרט "מים ואהבה" בהשתתפותה.

עגילים מסדרת אנימה, דמיאני Damiani

טבעת מסדרת אנימה, Damiani. צילום: יח"ץ חו"ל

 

 

 

 

עגילים, Damiani. צילום: יח"ץ חו"להשחקנית האמריקאית אווה לונגוריה, המוכרת בעיקר בשל משחקה בסדרה "עקרות בית נואשות", ענדה עגילי דמיאני באירוע חגיגי שלפני הקרנת "De Rouille et D'os", סרטו של ז'אק אודיאר ("נביא").

פסטיבל קאן 2012, הקרנת בכורה, אווה לונגוריה, Damiani. צילום: יח"ץ חו"ל
לונגוריה, אחת משגרירות היופי של לוריאל פריז בפסטיבל קאן, צולמה בדרכה לארוחת ערב חגיגית שארגנה השותפה והמאפרת הרשמית של פסטיבלי קאן. לונגוריה עונדת עגילים מסדרת מדינה בזהב לבן ויהלומים לבנים ושחורים. צוות מאפרי העל של לוריאל פריז צפוי לבצע למעלה מאלף איפורים שונים עבור שגרירות היופי שעל השטיח האדום במהלך ימי פסטיבל קאן.

פסטיבל קאן 2012, ארוחת ערב חגיגית, אווה לונגוריה, Damiani. צילום: יח"ץ חו"ל* * *

צילומים: יח"ץ חו"ל

* * *

אהבתם/ן? עקבו אחרינו בטוויטר, הצטרפו אלינו בפייסבוק

mega-ofna עדכוני אופנה בטוויטרfacebook-fanpage-megafon-fashion

* * *

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן