Skip to content

עם הספר או עם הארץ

משנת 1959 מתנהל במדינת ישראל, אז רק בת אחת עשרה, "שבוע הספר העברי". כבר חמישים ושלוש שנים של מסורת ספרותית
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בכיכר המרכזית דוכני הוצאות ספרים, שכל אחת מהן מעוניינת להביא את בשורת הספרות החדשה. נציגי חנויות הספרים הפרטיות באים גם הם כדי לבחור את ספר השבוע שלהם, ועם ישראל יוצא לרחובות ומפסיק את שיגרת השנה הקשה, בה זמן לקריאת ספר ישנו רק בחגים, שבתות, באוטובוסים ולפני השינה.

עם ישראל קורא וכותב את עצמו לדעת. תייר המזדמן לכאן בשבוע הספר, עלול עוד להאמין שעם הספר חי, קיים ובועט בלבנט, שחיינו לא נס, ושהאמונה במילה הכתובה אכן הביאה אותנו עד הלום.

התייר עלול לטעות ולחשוב שה"ארבע במאה" שיש לנו בכל יום אחר בשנה הינו עדות לכך שממשלת המדינה הצעירה כל כך רוצה לשמור על התואר "עם הספר" עד שהיא מסבסדת על חשבונה ספרות יפה לכל המשתוקקת לכך, משרדי התרבות והחינוך התעקשו וראש הממשלה הבין את חשיבות הספרות לחינוך הדורות הצעירים והשמירה על הגחלת הספרותית כערך חשוב בחייו של עם שתורתו, מינהגיו ואורחות חייו מבוססים על טקסטים והוא שוקל ברצינות "עשר במאה". התייר לא ירצה להאמין שרשתות הספרים המפלצתיות מוכרות את סופרי הארץ בעד פרוטה או שתיים, רק כדי להמשיך ולגדול ולמחוק מעל פני אדמת הארץ הקדושה עוד ועוד עסקים זעירים עם ארומה של דפים שיצאו מבית הדפוס.

חנות ספרים (צילמה: שרית פרקול)
ספרים, רבותיי, ספרים, 3 ב-96, "ארבע במאה" (צילמה: שרית פרקול)

התייר המזדמן המאמין בעם הספר יחשוד שאנחנו עם המעריך את הטקסטים התנ"כיים, התלמודיים, ספרות האגדה, שירת ימי ביניים, הספרות של הלשון העברית המתחדשת והספרות העכשווית המביאה תמונת מראה של המציאות הישראלית הכואבת.

במהרה יתחוור לו שטעה, שזה לא בדיוק כך. עם הספר, הוא אינו עוד עם ספר, הוא עם שבחסות הספר הפך להיות "עם הארץ"- ארץ גשמית. עם חסר דימיון מפותח ולכן כל מה שהבין מספריו הקדושים הוא כי עליו לחדש את ממלכתו מימי הקדם ולהפוך את המיתוס המכונן למציאות. עם שחשב שבכך שיחזור לאדמה אליה נשלח אברהם, אבי כל האבות, בספר הספרים, הוא מכבד את הטקסט, עם שלא השכיל להבין ש"המולדת האמיתית שלו היא הטקסט", כפי שמתאר יפה כל כך ג'ורג' שטיינר, שהכמיהה לאדמה היא כמיהה משיחית שאולי צריכה להישאר בגדר כמיהה ואילו הטקסט הוא- הוא הבשר, הרוח והבית האמיתי.

במקום לקדש את הטקסטים המכוננים אנחנו מקדשים את האדמה, במקום לשמר את כבודם של סופרינו אנחנו מוכרים אותם לעם דל "ארבע במאה", הספר היחידי שיסובסד על ידי הממשלה בעתידה הקרוב של המדינה הוא ספר הלימוד באזרחות, לא, לא זה שנפסל ללימוד, אלא זה המלמד אותנו להיות אזרחים צייתנים הכובשים את הארץ ברגליהם ועושים זאת עם הדגל וההמנון, ספר שהופך את אזרחי הארץ לבורים ועם הארץ.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן