אלפי מפגינים התקבצו הערב ברחבת המוזיאון בתל אביב. המסר של יוזמי ההפגנה ברור: "כבר שנה ארוכה שאנחנו נלחמים, בגיבויו של רוב הציבור הישראלי, בעת שהתהליכים החברתיים ההרסניים שמקדמת הממשלה רק מחריפים. הציבור הישראלי דורש הכרה במצוקתו ושינוי משמעותי במדיניות, אך הממשלה מתעלמת. הם מעצימים את השנאה בינינו ועומדים בצד, מוחאים כף, בשעה שהגזענות משתוללת"

מאת שרון ליבנה

כמה אלפי מפגינים צעדו הערב מכיכר הבימה בתל אביב, דרך רחוב אבן גבירול ושאול המלך לרחבת המוזיאון בהפגנת מחאה למען צדק חברתי. הם היכו בסירים ובמחבתות וקרא "רוצים צדק, לא רוצים צדקה", "הון שלטון, עולם תחתון", "צאו מהמרפסת המדינה קורסת", בדומה להפגנות מהקיץ שעבר. וגם "עברה שנה וכלום לא השתנה", סיסמת המחאה העכשווית.

בקהל הצועדים נראו חברי תנועות הנוער מהשומר הצעיר והנוער העובד, פעילים שנשאו שלטים ודגלים של מפלגות השמאל וגם צעירים רבים ופעילי מחאה מהציבור הרחב.

יונתן לוי, ממארגני ההפגנה: "זו יריית פתיחה של מה שיצטרך להיות תהליך ארוך, אולי ארוך משחשבנו. כולנו קיווינו שכשחצי מיליון איש יוצאים לרחוב זה יזיז במשהו לממשלה, אבל התבדינו. ולכן נצטרך

להמשיך להיאבק עד שנשיג את המטרות שהצבנו לעצמנו. זו הפגנה שהאמירה שלה היא מאוד פוליטית כי שינוי ביחסי הכוחות זה תמיד דבר פוליטי. אבל ההפגנה לא עומדת מאחורי אף אחת מהמפלגות ואף אחת מהמפלגות לא עומדת מאחוריה. אבל האזרח כשיגיע להצביע, יצטרך לעשות את החישובים שלו בעיקר בהתחשב שזו הממשלה הנוכחית. בניגוד לקיץ שעבר שאז יכולנו לומר שהממשלה לא מודעת לעומק הבעיות, השנה האחרונה הראתה שאין להם שום רצון לעשות שינוי במדיניות, ולכן ניאלץ לחזור ולדרוש את מה שמגיע לנו".

עצרת המחאה מתקיימת בכיכר המוזיאון ועל הבמה אמרו יוזמי ההפגנה: "המחאה הזאת היא מאבק על עתיד המדינה. החברה הישראלית הגדירה את עצמה.  אנחנו

חברה מוסרית וצודקת ושוויונית ולא נוותר. השינוי שהחברה הישראלית רוצה חייב לעבור דרך שינוי מדיני. במדינה שלנו אנו רוצים שנבחרי הציבור שלנו ייצגו אותנו לא רק פעם בארבע שנים אלא לאורך כל השנה. הפנייה הזו היא לממשלה. אם רוצים לשנות את המדיניות צריך לפנות לממשלה. העתיד שלנו תלוי מאוד במערכת החינוך שלה, אותה מערכת שהשבוע פיטרה אלפים מהמורים שלה. אנו תובעים יישום חוק חינוך לגיל הרך, אבל ממשלת ישראל מתכננת לדחוס שלושים וחמישה ילדים בגן ולעשות זאת באמצעות העסקת מורי קבלן".

שי הובר שגיא, מורה מתיכון בירושלים, אמרה על הבמה: "הרבה אנשים פוחדים שהגפרור שנדלק ונשרף כבר לא יידלק יותר. אבל אני רוצה שתאמינו לי שהגחלים לוחשות. התלמידים שלי לא רוצים יותר לכעוס על ערבים, הם לא רוצים לכעוס על פליטים ומסתננים, הם רוצים לכעוס על נבחרי הציבור, שאחראים למצב".

העיתונאי שלמה קראוס אמר, כי "המחאה החברתית היא לא מחאה צרכנית. היא לא מחאה של מעמד הביניים, היא לא מחאה של השכבות החלשות, היא לא מחאה שמאלנית או ימנית. המחאה החברתית היא מחאה ערכית. במדינה הזאת אין משמעות לרווחה, אם היא לא משותפת לכולם". עוד נאמו על הבמה: יוס ברוך מהחזית החיפאית, ראגה זעטרה ממאהל הדר בחיפה ויהודה אלוש מבאר שבע. סתיו שפיר, ממנהיגות המחאה, אמרה: "אחרי שנה שלמה של מאבק, יש דבר אחד שאנחנו יודעים בוודאות: את ההנהגה המנותקת והחזירית אנחנו חייבים להחליף. מגיעה לנו הנהגה שעובדת בשבילנו".

הפגנות וצעדות מחאה נערכות הערב בכמה מוקדים שהעיקריים בהם: תל אביב, חיפה וירושלים. הפגנה מתקיימת גם בקריית שמונה. בירושלים צעד כאלף וחמש מאות מפגינים וקראו "העם דורש תקציב חברתי". ההפגנה התמקדה במסרים כמו דרישה לשכר מינימום הוגן, והקצאת כספים לחינוך ולרווחה.

התנועה החברתית שייסדו פעילי המחאה בקיץ שעבר, סתיו שפיר, אלון-לי גרין ויונתן לוי נטלו חסות

ברורה ומוצהרת על ההפגנה. הפעם היא מתקיימת ברישיון ומוביליה אומרים כי, בניגוד לעבר, הפעם ההפגנה תישא מסר ברור.

זה המניפסט שפרסמו מארגני ההפגנות הערב: "אנו, פעילות ופעילי המאבק החברתי, תנועות נוער, ארגוני עובדים וארגונים חברתיים, קוראים לכם להצטרף למאבק למען החברה הישראלית. קריאתנו המחודשת נובעת מצער וזעם: כבר שנה ארוכה שאנחנו נלחמים, בגיבויו המוחלט של רוב הציבור הישראלי, בעת שהתהליכים החברתיים ההרסניים שמקדמת הממשלה – רק מחריפים. הציבור הישראלי דורש הכרה במצוקתו ושינוי משמעותי במדיניות – אך הממשלה מתעלמת. בעוד אנחנו מנסים להסביר את דרישתנו לדיור במחירים שפויים, אלה שמושלים בנו משתכשכים בבריכה פרטית בקיסריה וסוחרים בדירות במרומי אקירוב; בעוד אנו מתעקשים על הורדת יוקר המחיה, הם עונדים שעונים ב-40,000 שקל ומעלים לנו את המע"מ; בזמן שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את תשלומי בית-הספר, הם חותמים על צ'קים שמנים בחתונות של טייקונים וממסמסים את חוק חינוך חינם מגיל 3. וגרוע מכל: בעוד אנחנו מתאחדים, סוף, סוף, סביב חזון משותף – הם מעצימים את השנאה בינינו ועומדים בצד, מוחאים כף, בשעה שהגזענות משתוללת. היום, הנתק בינם לבינינו נראה גדול מתמיד".

לקריאה נוספת: בחוץ מפגינים אלפים, בפייסבוק נשמעים גם צלילים צורמים