Skip to content

בחוץ מפגינים אלפים, בפייסבוק נשמעים גם צלילים צורמים

בעוד בחוצות תל אביב, ירושלים, חיפה וקריית שמונה נערכות הפגנות בהשתתפות אלפים, בפייסבוק אפשר לשמוע גם קולות נגד המפלגתיות. מאת שרית פרקול
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בעוד בחוצות תל אביב, ירושלים, חיפה וקריית שמונה נערכות הפגנות בהשתתפות אלפים, בפייסבוק אפשר לשמוע גם קולות נגד המפלגתיות, לצד תחושת ההתלהבות ותמונות מההפגנות. לקט סטטוסים

מאת שרית פרקול

שוקי גלילי: "הויכוחים בשאלה אם ואיזו מפלגה תרמה כסף להפגנה, פתטיים בעיניי. הרי המפלגה שתרמה הכי הרבה, בינתיים, היא קדימה שאיבדה בשנה האחרונה לפי הסקרים 15 מנדטים. אני לא מתכנן להצביע למפלגת העבודה, למרצ או לחד"ש, אבל הערב אני מעדיף לצעוד עם אנשים שיש לי איתם מחלוקות מאשר לשבת בבית כמו לוזר".

מפגינה ואנונימוס (צילם: דן בר-דוב)
מפגינה ואנונימוס, 2.6.12 (צילם: דן בר-דוב)

יונית מוזס: "הנה השלט שלי להפגנה הערב: 'מי שחכם מכדי לעסוק בפוליטיקה מוצא את עצמו נשלט על ידי טיפשים ממנו'. זה היה נכון לפני 2,000 שנה, כשנכתב על ידי אפלטון, ונכון עוד יותר היום".

שיר אלוני: "אני לא בטוחה שהצדק עמי לגבי הערב, לגבי עניין המפלגתיות כן או לא וייצוג וכל זה. תחושה הבטן שלי אומרת לי שמשהו לא ממש נכון קורה כאן. אבל כנראה שאני פשוט צריכה לקחת צעד אחורה. לתת לדברים לקרות ואז להגיב לפי מה שיקרה. אני בעד כל מה שיפיל את השיטה, נקודה. בהצלחה לחבריי למאבק שבאים הערב להפגנות, בהצלחה בדרך שבחרתם. מי ייתן ונצליח, בכל דרך שלא תהיה".

דפני ליף: "אחרי התלבטות ארוכה החלטתי שהיום לא אגיע להפגנה. היום מתקיים טקס הפתיחה של הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים. היום, בטקס הפתיחה, ליביו כרמלי, שהייתה לי הזכות לעבוד אצלו בארכיון הסרטים, מקבל אות הוקרה על פועלו. אות ההוקרה הזה מסמל המון עבורי. ליביו הוא אחד האנשים הערכיים ביותר שהכרתי בחיי, הוא אינו מרפקן, הוא עובד קשה והוא הקדיש חלק נכבד מחייו בכדי להקים ולטפח את ארכיון הסרטים. אות הוקרה מסוג זה מקבלים לעתים נדירות, אות הוקרה זה שניתן לאדם ישר, מלא חמלה, עובד קשה ואכפתי הוא סמן עבורי לעולם תקני, למקום בו אנשים טובים מקבלים הכרה על מעשיהם. אני כותבת מילים אלו ומתרגשת מאוד, עיניים לחות והכל. כמו ליביו יש אנשים רבים במדינה הזו שקמים בכל בוקר, עובדים קשה, עושים משהו חיובי שלא מגיע לשום כותרת ועושים זאת מתוך מחויבות, אמונה בדרכם, בלי מרפקים ובלי לחתוך פינות. אלו אנשים שיש להוקיר, אני בטוחה שכל אחד מאיתנו מכיר אדם או שניים כאלו לפחות. אין ספק שמאז תחילת המחאה של הקיץ הקודם הכרתי לא מעט אנשים שעונים להגדרה זו. אז נכון, היום אני לא אהיה בהפגנה, ולמרות שבכל מקרה איני מעורבת בהכנות ואין לי מידע נרחב על הדוברים, המסרים וכולי, אאחל בהצלחה למארגנים ולכל מי שיגיע לשם.

בזמן שהצעדה תתחיל, באותה השעה בדיוק, אני אשב בקהל לא גדול במיוחד ואתכונן לרגע בו ליביו ייקרא לבמה על מנת להריע לו, לחגוג אותו, את הדרך שלו, את העבודה הקשה שלו שביום יום לוקחים כמובן מאליו. ובזמן שבהפגנה עוד סיסמה על צדק תהדהד באוויר, אני אקשיב לליביו אומר כמה מילים על המעמד ואראה רגע של צדק מתרחש לנגד עיניי".

רגב קונטס: "דפני, את זאת שגררת אותי לתוך התופת הזאת הקרויה המחאה החברתית ואני אומר תופת, כי מעבר לכל הקשיים, נחשפתי במלוא העוצמה למה קורה לאנשים כשהם הופכים לפוליטיקאים רעים, מה קשה היא השפעתו של כוח משכר על אנשים לא זהירים. את זאת שגררת אותי לשם והרבה בזכותך אני עדיין פה, כיוון שאת ממשיכה לתת דוגמה אישית על איך אפשר להיכנס, ידיים ורגליים, לתוך הביצה של הפוליטיקה הישראלית, לעבוד בה כבר 10 חודשים 24/7 ולצאת מהצד השני לא רק נקיה, אלא נקיה יותר מכשנכנסת".

ח"כ ניצן הורוביץ: "מה לא אמרו על ההפגנה הערב? שלא יבוא אף אחד, שהעסק אבוד, שהמחאה מתה… אני מסתכל פה על האלפים שזורמים לכיכר, על השלטים והשירים… זה ערב מרגש. התיקווה חוזרת".

אייל עופר: "ה-99% נשארו בבית כי אנו אומרים לא למפלגתיות".

עינב רפאל: "בבית עם שני הילדודס אבל ליבי עם המהפכה. בסירים ובמחבתות! צאו לרחוב".

4 Comments

  1. נגה פסו
    3 ביוני 2012 @ 8:26

    חבל שיהפוך להיות מפלגתי ולא הפגנה של כל מי שנפגע מהתפקוד הלקוי של הממשלה שזה כולנו…

  2. משה שכביץ
    3 ביוני 2012 @ 2:13

    http://www.facebook.com/photo.php?fbid=10150958551958987&set=oa.475905109093213&type=1&theater

    היינו עשרה על הדשא מול המתחם ההומה בגן שמואל ועם שלושת האופנוענים, והנכה במכונית הגענו ברגעי השיא המצטברים לארבע עשר. ככה שבשארית הכוחות הצלחנו להציל את סדום מהמהפכה.

  3. גל א
    2 ביוני 2012 @ 23:57

    המחאה הזו פסיבית. זו הבעיה שלה. אנשים יוצאים לכיכר עם שלט "שהממשלה" "שהפקידים" "שהטיקונים" , שמישהו יסדר להם את החיים ויוריד את המחירים.
    זה לא עובד ככה. זה המפקיד שלנו לסוע עוד קילומטר לחנות קצת רחוקה וזולה יותר. פעם היינו מלגלגים על האמריקאים שמתנהגים ככה, ועכשיו אנחנו לא מבינים למה שם הכל כל כך זול. שנים של הזנחה. אפשר להפוך את הגלגל הזה. זה פעל על קוטג' (עד שהמחאה נחלשה והמחירים חזרו למעלה ואנשים הפסיקו להעניש את החנויות המייקרות).

    זה יכול לפעול על כל דבר. כן, גם על דלק, ולבסוף על דיור. אבל אפשר לבד להבין שזה יהיה תרגיל למתקדמים. האם נתחיל שוב עם הקוטג' והפלפל הירוק? או שזה בורגני מדי, פרקטי מדי, לא דרמתי מספיק בשביל מהפכנים נועזים כמותנו. מהפכני קש.

  4. אריה
    2 ביוני 2012 @ 23:27

    הנתונים , המספרים, הסטטיסטיקה והמחירים – הכל נכון אבל סיכוי/סיכון סביר שהתוצאה תהיה נגדנו , כשהמחירים ירדו שכר העובדים במפעלים אלה ירד (או שיפוטרו) ומכאן ירידה כללית בכח הקניה במשק דבר שיגרום לעוד מעגל של צימצום בתעסוקה ולך תדע מה יהיה הסוף , הלואי ואתבדה !

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן